"אם בימים שלפני הקורונה", מספר עלי סעאבני, "טיפלתי ב-10 תיקים של הוצאה לפועל ליום, אז היום אני כבר מטפל ב-30. וזאת עליה גדולה. הלקוחות שלי הם משני המגזרים, יהודים וערבים. ואני מטפל בתיקים של זוכים וחייבים: סופרמרקטים, מסעדות ואנשים פרטיים. הרבה אנשים פיזרו בזמן הסגר של הקורונה צ'קים בלי כיסוי. הם חגגו על זה ולא התרגשו בכלל. המדינה הוציאה חוק שעד חודש מאי לא יהיו חשבונות בנק שיהפכו למוגבלים. ועכשיו, כולם נשארו עם הנזקים".
אבא לימד אותי שכסף לא בא בקלות
אנחנו נפגשים בתחנת הדלק "דיזול" שבחדרה, במתחם ששימש פעם תחנת רכבת. סעאבני מגיע לשם פעמיים בשבוע.
"תחנת הדלק הזאת שפתח אבא שלי וכיום אני הוא שמנהל אותה", הוא מספר, "פועלת כבר 20 שנה. פעם עבר בה כביש 65 והיום היא מנותקת מהכביש הראשי. אז כדי שיבואו לקוחות, אני משקיע הרבה. יש פה חמישה עובדים כל יום ותמיד יש מבצעים והנחות".
למשל?
" המבצע העכשווי: על בנזין 95 אוקטן, משלמים אצלי 43 אגורות פחות. ויש גם שטיפת מכוניות וניגוב חיצוני בעשרה שקלים, ללקוחות שתדלקו ב-150 שקלים ויותר".
סעאבני, רהוט וגבה קומה עם ניחוח תל אביבי, הוא השני מבין ארבעה אחים. האחות הבכורה, 34, בעלת תואר במנהל עסקים, מנהלת את עסק עבודות העפר של בעלה. האחות האחרת, 31, מורה לביולוגיה והאח הצעיר סטודנט לרפואה הלומד ברומניה.
נולדת עם כפית של זהב
"לא ממש. אבא שלי אף פעם לא נתן לי להרגיש שמגיע לי משהו. אלא לימד אותי שכסף לא בא בקלות. כשבתור ילד דרשתי ממנו מתנות ומחשבים, הוא אמר לי: תביא לי 100 בכל המבחנים ואז נדבר".
והבאת?
"ברור שכן"
הקורונה אמנם עדיין כאן, אבל אפשר לפתוח דף חדש
כשהוא לא בתחנת הדלק המשפחתית, אחת מתוך רשת תחנות דלק הפזורות ברובן בצפון, נמצא סעאבני במשרד עורכי הדין שלו, שגם הוא בחדרה.
בימים אלה, הוא עסוק עד מעל לראש בתיקי ההוצאה לפועל של נפגעי נגיף הקורונה. "אני מטפל בצ'קים שנתנו אנשים ללקוחות שלי, אנשי עסקים מהאזור. הצ'קים האלה הם בסכומים של 200 ו-300 אלף שקלים ואין להם כיסוי" הוא אומר. "והחשבונות של מי שפיזרו אותם, המשיכו להתנהל כאילו כלום. כי ככה היה עד חודש מאי".
במקביל, הוא מטפל גם בתיקי הוצאה לפועל של עסקים שאינם מצליחים לשלם את החובות שלהם, שהצטברו מימי הסגר.
"יש אולם חתונות אחד בחדרה", הוא מגלה, "שאני מסדר עכשיו את הסדרי החובות של בעליו. ויש גם דוכן פלאפל, עם חובות של 90 אלף שקלים".
אבל לדברי סעבאני, על אף הקשיים הכספיים של החייבים, יש מה לעשות. ועוד איך.
"יש חוק חדש של חדלות פירעון שנכנס לתוקף עוד לפני הקורונה", הוא אומר, "ועוזר לנו מאוד עכשיו. הסדרי החובות נוחים יותר ויש אפשרות לשלם במשך שלוש – ארבע שנים, כאשר המדינה מוותרת על חלק מהחובות".
נשמע נהדר
"החוק אכן מקל. יש לי חייב אחד, למשל, עם חובות של 500 אלף שקלים פלוס בית שרשום על שמו. בעבר, המדינה הקשתה על חייב שיש לו נכס. לאיש הזה, סידרתי הסדר חובות של 50 אלף שקלים בלבד בעשרה תשלומים והוא נשאר עם הבית".
זה מה שהולך לקרות לכל נפגעי הקורונה?
"המקרה הזה הוא מלפני הקורונה. בנפגעי הקורונה הגדולים, התחלתי לטפל רק עכשיו".
יש לכם סיפור? דברו איתי.
ayeletked@gmail.com
הישארו מעודכנים באתר בלינקר או בפייסבוק חדשות חדרה, כל זכרון, כל הפרדס
