ביום שישי האחרון, ערך הצלם מעיין קריסי מקיסריה, 17, תלמיד כיתה י"ב, תערוכת צילומים. של רשמי מסע. מטיול השורשים שערך ביחד עם הוריו למרוקו. לכאורה, סיפור בנאלי. על צעיר שהוריו ממנפים אותו להצלחה. ואף מפיקים עבורו תערוכה של רשמי מסע. אבל במקרה של מעיין קריסי, זה לגמרי לא ככה. הוא התחיל לצלם בגיל 13. קנה את ציוד הצילום שלו לבד מבלי שאביו, עובד מועצה, סייע לו בכך. וגם יצר את הקשרים שלו בעצמו. תזכרו את השם הזה. הוא בטיח יצוץ וישחק אותה בגדול. אחרי השירות הצבאי.
למדתי על בשרי
"למדתי לצלם במסגרת קורס, בבית הספר לצילום גלי", מספר מעיין קרסי. "אבל בעיקר, למדתי בכוחות עצמי. על בשרי. אני רק בן 17, זה נכון. אבל יחסית לגיל שלי, התחלתי לצלם לפני הרבה זמן. עוד בגיל 13. זה התחיל משום מקום. הייתה לנו מצלמה בבית ופשוט התחלתי לצלם. יצאתי לחצר וצילמתי כל מיני, בזמני החופשי. ולאט לאט, לקחתי את זה למקום יותר רציני. עד שזה הפך למקצוע. כמו שזה היום".
איך זה קרה?
"כעבור שנה, כשהייתי בן 14, הייתה לאח שלי יום הולדת 16. הוא עשה מסיבה לחברים, ושאל אותי אם אני יכול לצלם. הייתי מאוד לחוץ ונרגש. ועשיתי את זה. שבוע אחר כך, התקשר אלי אחד החברים של אח שלי. ושאל אם אני יכול לבוא ולצלם גם ביום ההולדת שלו. בתשלום. נורא הופתעתי ועשיתי את זה. וככה, לאט לאט, השם שלי התגלגל בקרב בני נוער".
עזרו לך במשפחה?
"לא. וגם את הציוד שלי, קניתי מהכסף שהרווחתי. חינכו אותי בבית לעבודה קשה. כי הדברים לא מגיעים מעצמם".
ובמקביל, אתה גם תלמיד בבית ספר
"בטח. בתיכון המשותף חוף הכרמל, שבקבוץ מעגן מיכאל"
ויש לך זמן ללמוד?
"אני מנסה לשלב. כשהלימודים הם בזום, זה קצת יותר קל".
אמשיך בתחום האופנה
אני מאמין שאמשיך בצילום, בעיקר בתחום האופנה. לשם אני חותר. עד לפני הקורונה, עסקתי בעיקר בצילום אירועים. אז עכשיו זה יותר בוקים של בת מצוות ובר מצוות"
התחלת כבר לחתור לכוון האופנה?
"כן. לאט לאט אני מנסה ומצליח להיכנס לנישה הזאת. כרגע, אני מצלם בעיקר צילומי בוטיק. וגם צילומי סטודיו וחוץ. צילמתי למיכל מונקה קולקציה של ג'לביות חדשות. ועוד כל מיני דברים: בוקים ודברים בסגנון".
ולמה דווקא אופנה?
"זה תחום שמאוד מעניין אותי. באופנה, מלבד העניין שמדובר כמובן גם בעבודה, יש לך את המקום לייצר אמנות. זה לאו דווקא רק תוצר. אלא גם להביא את עצמך ואת הסגנון שלך, לידי ביטוי. ואני מאוד אוהב לצלם אנשים, כי אני אוהב את האינטראקציה ואת החיבור שיש. ואת הבעות הפנים של המצולם, כשאני מראה לו את הצילום והוא אומר 'וואו' ".
אתה עושה מזה כסף?
"כן. אני עובד ועושה את מה שאני אוהב לעשות. יש לי חברים, שעבדו לפני הקורונה במלצרות ובקייטרינג. אני מעדיף לצלם, כי זה מה שבאמת כייף לי לעשות. ואני רואה בזה יתרון גדול".
טיול מצולם
ומה תעשה, כשתסיים את בית הספר?
"יש צבא. ואני עוד לא יודע מה אעשה שם ולאן אני הולך. אם יתאפשר לי, אמשיך לצלם גם בזמן השירות הצבאי. ואם לא, אז אחרי. אני אמשיך עם הצילום ואני מקווה להתפתח ולהצליח בזה".
ספר לי קצת על התערוכה הנוכחית
"בצצמבר של השנה שעברה, עשיתי טיול שורשים עם המשפחה שלי. למרוקו. תמיד חיכיתי לטוס לטיול צילום, להגיע למקום מדהים שבו אוכל רק לצלם. ואז זה הגיע. הטיול שתמיד חלמתי עליו. הגעתי מצוייד, עם שתי מצלמות ועם כמה עדשות. ואמרתי לעצמי, שאת הטיול הזה אני אראה דרך העדשה של המצלמה.מרוקו היא מדינה מדהימה, צבעונית. אפשר ללמוד בה מלא דברים על התרבות. התערוכה הייתה אצלינו בבית, בחצר. הגיעו גם אנשים מענף הצילום. כל מיני צלמים שעבדתי איתם ושאני מכיר. וגם חברים של המשפחה".
הישארו מעודכנים באתר ובפייסבוק חדשות חדרה, כל זכרון, כל הפרדס
