fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178240 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

עוגות קורונה

הקורונה כאן ומכירת העוגות הביתיות פורחת. טרנד חדש בחדרה והסביבה: אופות צעירות בנות עשרים פלוס מינוס
מימין: נועה פרג, האופה הקטנה \ צילום: פרטי
מימין: נועה פרג, האופה הקטנה צילום: פרטי

מגיפת הקורונה, גוררת אחריה דור שלם של מובטלים צעירים. כך, בנוסח כזה או אחר, נכתב לא פעם בעיתונים. אז זהו, שלא. נכון, צריך הרבה יותר יצירתיות. כדי לשבור את גבולות הקורונה התעסוקתיים. אבל יש מי שעושים זאת. או יותר נכון, עושות. ארבע אופות צעירות, עם תאוות אפיה ענקית, מספרות על הדרך המתוקה שלהן. וגם על אפייה מהבית ושינויים, אותם נאלצו לעשות כדי להתאים את עצמן לתנאי השוק החדשים. ארבעה מסעות מעוררי השראה.

 

העסק נולד בחל"ת

השם המקצועי של נועה פרג מחדרה, הוא האופה הקטנה. היא רק בת 20 ולפני הקורונה, כמו צעירות רבות בגילה, עבדה כברמנית. וגם כאחמ"שית בבית קפה. עד שהגיע הסגר הראשון, באביב, והיא הוצאה לחל"ת.

"עשיתי כמה קורסים אינטרנטיים בקונדיטוריה לפני", היא אומרת. "אימא שלי, תמיד הייתה במטבח. ואני הצצתי. התקרבתי קצת ושוב התרחקתי. בגיל 13, כבר ידעתי להכין מאפים פשוטים. כמו קרמשניט, עוגות שוקולד וחלות. למשפחה. אחר כך, בעקבות הקורסים שעשיתי, התקדמתי. וזה היה כבר הכנה של עוגות מוס, בצק סוכר וטורטים למיניהם. אבל שוב: רק לשימוש ביתי. בימי הסגר הראשון, כשעצרתי את שיגרת העבודות שלי, זה גרם לי לחשוב. גם שיגרת החיים של אימא שלי השתנתה. היא מורה, והיא התחילה ללמד רק בזום. אז חשבנו לעצמינו: איך אנחנו מאתגרות את עצמינו בבית? ובעקבות החשיבה הזאת, מצאנו את עצמינו מהר מאוד במטבח. אופות וטועמות".

ומה קרה אז?

החלטתי לקחת את עניין האפיה, צעד אחד קדימה. כשאימא שלי, נותנת לי רוח גבית ועוזרת מאחורי הקלעים. ובסגר השני, פתחתי את העסק. היום, אני מכינה לפי הזמנות. עוגות, חלות, קינוחים, מלבי, הכל. וכמובן שגם עושה משלוחים. בלילות, בחדרה, אי אפשר כיום לעשות הרבה. אז אנשים מזמינים. בעיקר מוסים ועוגיות אמסטרדם. שאני יכולה להכין תוך חצי שעה עד ארבעים דקות גג, ולשלוח. ויש גם ארוחות פיקניק, שזה מאוד הולך עכשיו. כי אין מסעדות ולאנשים נמאס להזמין אוכל הביתה. אני מכינה גם סלסלות פיקניק עם מאפים, מטבלים ביתיים וריבה ביתית. וכמובן שגם עם קינוחים".

 

 הרבה שפים ביתיים

אלינור סוויסה מחדרה, מ'אלינור קוקיס', 26, פתחה את העסק לפני שלוש שנים. לפני הקורונה. "בהתחלה, פתחתי את העסק בשביל להגשים חלום לאימא שלי", היא מגלה, "ולעשות לה את השיווק. אבל על הדרך, גיליתי שאפייה היא גם חלק ממני. אז למדתי קונדיטוריה. אני מכינה עוגיות מרוקאיות ועוגות מעוצבות לחינה. עם טעם של פעם. ולפני הקורונה, אפשר היה גם להזמין אצלינו קייטרינג לבי לאירועים קטנים, של עד 50 איש. שבישלנו מהבית. וגם אוכל מרוקאי. אז עכשיו, בזמן הקורונה, אני משתדלת לעשות שינויים והתאמות. וזה קשה, כי עכשיו יש הרבה שפים ביתיים ואופים. אנשים יושבים בבית, מסתכלים בפייסבוק ולומדים כל מיני מתכונים. אז שיניתי את התפריט של האוכל, ואפשר להזמין אצלי גם שתי מנות. וגם סוגי המאפים והמנות הותאמו למצב. ויש משלוחים, חלות ולחמים. אני מקווה שכל מי שאופה בבית ומוכר, מכין מאפים טעימים, כמו שצריך. זה באמת מאוד טרנדי, בימים האלה. אבל פחות משפיע על העסק שלי, שממוקד במיוחד על עוגיות מרוקאיות ואוכל מרוקאי ביתי".

 

עוגיות מרוקאיות של אלינור סוויסה \ צילום: פרטי
עוגיות מרוקאיות של אלינור סוויסה \ צילום: פרטי

 

עוגות קטנות

יובל בן שבת מפרדס חנה, 26, מ'העוגות של יובל', אופה מגיל 20. ופתחה את העסק הביתי שלה, ביום בו השתחררה מהצבא. שהיה פעיל במלוא המרץ, עד פרוץ מגיפת הקורונה. וכלל בעיקר סדנאות אפיה והפעלות. כיום, נאלצת יובל בן שבת להתאים את עצמה למצב החדש.

"כיום, הלקוחות רוצים בעיקר עוגות שהן קטנות", היא אומרת. "באותם עיצובים בדיוק, אבל מחצית מהגודל הקודם. למי שרוצה לחגוג, אבל בקטן. בהתאם למה שאפשרי עכשיו. וגם לפי התקציב. לאנשים, קשה היום יותר לשלם. אז לעוגות הקטנות שלי, אני קוראת בחיבה 'עוגות קורונה' ", היא צוחקת. "והחל משבוע הבא, יהיו אצלי גם מארזים. שגם הם, כמו העוגות, יותאמו לתקציב ולמצב. במארזים שלי יהיו עוגות מוס קטנות, קינוחי כוסות, וביצי קינדר מיוחדות שאני עושה. הכל מהכל. כי שוב: אנשים רוצים להפתיע את הילדים ולהביא להם מתוקים, שיחממו את הלב ויפצו קצת על המצב".

 

אביב דוד אופה \ צילום: פרטי
אביב דוד אופה \ צילום: פרטי

 

בת 15 בלבד וכבר בעניינים

אביב דוד, מהמושב אחיטוב, היא תלמידת בכלל תלמידה בכיתה י', בבית הספר מעיין שחר שבקיבוץ עין החורש. היא בת 15 בלבד, וכבר מוכרת עוגות ומתוקים. את החשבון העסקי, מתפעל אחיה הגדול. היא עצמה, עושה את כל היתר. "תמיד עזרתי לאימא שלי באפיה" היא מספרת. "הכנתי עוגות ועוגיות. וכמעט כל יום, לקחתי לבית הספר משהו מתוק. שהכנתי יום קודם לכן. את העניין העסקי, התחלתי עם תחילת הקורונה. זה היה רעיון לגמרי שלי. התחיל להיות לי יותר זמן פנוי, ורציתי לעשות בו משהו. ההורים תמכו ועזרו: קנו לי מקרר, פינו מקום במטבח. מיקסר איכותי ותבניות אפיה, היו בבית. כי אימא תמיד אפתה, אם כי לא ברמה מקצועית. אז הייתי צריכה בעיקר את הזמן והרצון. ושני אלה, היו לי".

את מתפרנסת מזה?

"בהחלט, זאת העבודה שלי. ואת הכסף, אני חוסכת. לטובת דברים שאותם אצטרך בעתיד. המומחיות העיקרית שלי, היא עוגות בצורת מספרים וקרואסונים איכותיים. שאני מכינה עם כל הקיפולים הנדרשים. וגם עוגיות מסוגים שונים. ההזמנות מתקבלות בטלפון, בפייסבוק וגם באינסטגראם. הקורונה עשתה לי טוב, בכל המובנים".

 

 

הישארו מעודכנים באתר ובפייסבוק חדשות חדרה, כל זכרון, כל הפרדס

 

אהבתם? שתפו!

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות