תחנות הכח הפחמיות:
נפתח בשאלה שדומה שאין עליה הסבר הגיוני: לראשונה בתולדותיה, החל משנת 2020 יש למדינת ישראל את היכולת לספק ממקורותיה העצמיים את כמות האנרגיה ההכרחית לייצור 100% מהחשמל הנדרש למשק – אז מדוע השימוש בפחם המזהם הולך ומתעצם?
בשנת 2019, לראשונה מאז שמהפכת הגז הטבעי שהביאה לירידה משמעותית בפליטות המזהמים מייצור חשמל בישראל קרמה עור וגידים, עם התחלת הפקת הגז ממאגר תמר, נרשמה עליה בייצור חשמל באמצעות פחם מזהם. מדובר בעליה של 6% בשימוש בפחם לעומת שנת 2018. במילים אחרות, בשנת 2019 הופעלו התחנות הפחמיות בהיקף עודף של מעל לשלושה שבועות הפעלה נוספים לעומת שנת 2018.
הסיבה העיקרית לגידול בשימוש בפחם בשנת 2019 נעוצה בעובדה שהמשק היה תלוי באותה תקופה בהפקה ממאגר גז טבעי אחד – מאגר תמר. הגידול בביקוש לחשמל בשנת 2019, בזמן שיכולת אספקת הגז מתמר כבר ממומשת במלואה, הצריכה, בלית ברירה, שימוש נוסף בדלקים מזהמים, בעיקר פחם, אך גם סולר.
בסוף דצמבר 2019 החלה הפקת הגז ממאגר לווייתן וכאמור, לראשונה בתולדות משק האנרגיה הישראלי, עמדה לרשות מערכות ייצור החשמל כמות זמינה של מקורות אנרגיה מקומיים; קרי, גז טבעי ואנרגיות מתחדשות, הנדרשות לייצור כלל החשמל הדרוש למשק. לא מדובר בעניין של מה בכך. יכולת מקומית לאספקת כל כמות האנרגיה הדרושה לייצור כלל החשמל מהווה אירוע נדיר בקנה מידה עולמי בשנות ה-20 של המאה ה-21.
יכולות אספקת האנרגיה האדירות של מדינת ישראל, ביחס לגודלה, הן תולדה של מאמצי פיתוח חסרי תקדים שהוצאו אל הפועל בעשור האחרון עם פיתוח מאגרי "תמר", "לוויתן" וכן מאגר "כריש-תנין", בו צפויה הפקת הגז החל משנת 2021 ואשר תגדיל אף יותר את היכולת המקומית להפקת האנרגיה.
אך לא מדובר רק בגז טבעי. לצד פיתוח מרשים של מאגרי הגז הטבעי, נכנס המשק הישראלי לתנופת פיתוח בגזרת האנרגיות המתחדשות, ומשנת 2013 גדל ההספק של פרוייקטי אנרגיה מתחדשת בישראל פי 10. למעשה, נכון להיום ישראל מדורגת במקום השני בעולם בשיעור ייצור חשמל מאנרגיה סולארית – גבוה משיעור השימוש באנרגיה סולארית בגרמניה, אוסטרליה, הולנד, אנגליה, נורבגיה ומדינות נוספות.
כפועל יוצא של התקדמות חסרת התקדים ביכולותיה האנרגטיות של ישראל והצעידה הבטוחה לעבר עצמאות אנרגטית במשק החשמל הישראלי, ניתן היה לצפות לירידה דרמטית בשימוש בפחם החל מהרבעון הראשון של שנת 2020. אך למציאות חוקים משלה, ומבחינה של תמהיל הדלקים בהם עושים שימוש לצורך ייצור חשמל, עולה כי ברבעון הראשון של השנה חלה נסיקה דרמטית של 10% בהפעלת יחידות הייצור הפחמיות בישראל, לעומת היקף הפעלתן בשנת 2018 – אז כאמור, היה בישראל מקור הפקה בודד של גז טבעי ויכולת ייצור החשמל הסולארי עוד הייתה בחיתוליה.
מעבר לשימוש בגז טבעי לעומת פחם יביא לירידה דרמטית בפליטות תחמוצות הגופרית, החנקן ובפליטות גזי החממה בתחנת הכוח "אורות רבין", וניתן יהיה לצמצם את הפעלת היחידות בכמחצית לעומת שנת 2019. זאת ללא פגיעה באמינות ורציפות אספקת החשמל למשק, מבלי לבצע השקעה כלשהי בתשתית הייצור או ההולכה ובאופן מידי. וכל זאת ללא קשר לסגירה המתוכננת של יחידות 1-4 הישנות לייצור החשמל בתחנת הכוח.
התירוצים שהשתמשו עד כה לשימוש רחב היקף בפחם נגמרו. בשלב הנוכחי יש לחתוך במחצית את היקף השימוש בפחם ולקדם במהירות את הסבת תחנות הכוח הפחמיות לשימוש בגז. אין שום סיבה סביבתית, כלכלית או תפעולית לסיים את תהליך ההסבה רק בעוד חצי עשור. ההשלכה על בריאותינו והנזק הנגרם לריאותינו ולריאות ילדינו הוא כביר ואינו מחויב המציאות.
ההצהרות האחרונות של משרד האנרגיה על הקטנה של 20% בשימוש בפחם עד סוף השנה הן בבחינת מעט מדי אך גם ניתנות עדיין לשינוי. לאור היכולת הקיימת לצמצום של כ-50% בשימוש המיותר באנרגיה הפחמית המזהמת, ראוי כי היקף השימוש בפחם ירד למינימום ההכרחי האפשרי שעומד על כמחצית מהשימוש בו בשנת 2019.
מאת: מנכ"ל איגוד תעשיות חיפושי הנפט והגז, אמיר פוסטר
הישארו מעודכנים באתר בלינקר או בפייסבוק חדשות חדרה, כל זכרון, כל הפרדס
