הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה קיימה דיון התנגדויות בנושא תכנית המתאר עבור זכרון יעקב, בה המועצה המקומית הציגה את התנגדויותיה. הדיון נערך בפני חוקר אשר מונה לבדיקת ההתנגדויות, ד"ר אפרים שליין.
את המועצה המקומית זכרון יעקב ייצגו זיו דשא, ראש המועצה המקומית זכרון יעקב; עו"ד אילנה בראף, ועו"ד עזרא שמחה ממשרד עורכי הדין הררי טויסטר ושות; האדריכלית עו"ד טלי שמחה, ממשרד TSE; אריה קמין, שמאי מקרקעין; אהרון דינור מהנדס המועצה המקומית. מנדי שפיגלר, מהנדס הוועדה המרחבית שומרון ומר מחאמיד מוחמד מתכנן הוועדה המרחבית יישובי הברון.
את הדיון שעסק בהגשת ההתנגדויות לתוכנית הוועדה, פתח ראש המועצה דשא שאמר: "אני שואל האם אנחנו באמת מושבה למען תושביה. התוכנית הזו הופכת את המשובה זכרון יעקב למה שהיא לא רוצה להיות ולמה שאני חושב שהמדינה לא רוצה שהיא תהיה. התכונית עברה תחילה תהליך של שיתוף ציבור אך קיבלה לפתע זווית שונה. השינוי הופך את זכרון יעקב לעיר חסרת ייחודיות. אני מדבר בשמם של 24,700 תושבים, בשם מייסדי המושבה ומאות אלפי ישראלים שרואים בזיכרון משהו אחר, כערש הציונות ומקום לתקומת ישראל בארצו. לא בכדי כל חברי מליאת המועצה המקומית זכרון יעקב התנגדו לתוכנית הזו בהצבעת החלטה. לקחו את 3.5 שעות העבודה המשותפת שלנו ושל צוות התכנון, על תכנית המתאר עבור המושבה, וגלגלו אותה במורד המדרגות. התוכנית תהפוך את זכרון לעוד עיר בישראל, ללא שום ייחודיות או זיקה לחזון שלה".
בוועדה, הסביר דשא את הבעיות המרכזיות בתוכנית המתאר: "כשנכנסתי לתפקידי בשנת 2016 היה יעד מוסכם, מתן מענה תכנוני ל-37,000 תושבים עד שנת 2040 כלומר, גידול טבעי של 1.7% שנתי באוכלוסייה. ומה אנחנו מקבלים תוך כדי דיון להפקדה בוועדה המחוזית? כ-42,000 ויותר תושבים וזו רק ההתחלה, הפוטנציאל הוא מעל 50,000 תושבים. שינוי זה נדרש שיהיה בדיונים ולא בהחלטה של אחרים מעל ראשינו. מה המשמעות של תכנית מתאר שמתעלמת מעוגנים כלכליים אמיתיים? האם מישהו לקח בחשבון את השלכות פיצול יחידות הדיור על הכלכלה האורבנית?"
דשא ציטט מפיה של נירית מיכאלי, נציגת משרד הבינוי והשיכון "לזכרון יש אופי מיוחד ואני מסכימה שלא עושים דברים מעל ראש הרשות. זה נכון שכמדינה אני רוצה הרבה יחידות דיור, אך צריך לעשות זאת במינון הנכון". דשא הוסיף: "זכרון יעקב היא ערש הציונות ומקום לתקומת ישראל בארצו. תכנית המתאר הופכת על פניה את כל מה שזיכרון יעקב היא עבורנו כיום ומה שהיא עתידה להיות: אבן שואבת תיירותית, בעלת מסחר משגשג וקהילתיות מגובשת. מתכנני הברון לפני קרוב ללמעלה מ-130 שנה עיצבו בכוונה את פניה של המושבה, ולזכרון יעקב באים לא רק בגלל המדרחוב, אלא בגלל המרקם ואיך שהיא נראית. אם תכנית המתאר לא תתחשב בכך ולא נדע לשמור על זה המציאות של זכרון יעקב תשתנה לחלוטין. אנו דורשים לעצור את התקדמות פיתוח התוכנית, ולחזור לשולחן הדיונים עם המועצה במטרה להתאים אותה לחזון שהנחה את אבותינו בימיה הראשונים של המושבה, וכזה שאנו ממשיכים לפעול לפיו גם היום. חובה על יו"ר הוועדה המחוזית לבחון את התוכנית מחדש".
עו"ד שמחה אמרה: "ישוב כמו זכרון הוא שונה ואי אפשר להכניס אותו לטבלאות תמ"א 35 וצריך להתייחס לזה במשורה. השימור והצפיפות הוא אינטרס ארצי ויש מצבים שצריך בהם לחשוב לתפור את החליפה לפי המידות של הישוב ולהתאים אותו לצביון היישובי. בין החזון והמטרות יש נתק, למרות התכנון התוצאה לא ראויה מבחינת הישוב. מפרט הצפיפות שהתוכנית מציעה גבוה מיכולת הנשיאה של הישוב מלהתפתח מבלי לשנות את אופי הישוב. מה היתרון בלייצר תכנית שאינה מקובלת על הרשות המקומית?"
קמין הסביר: "כשאתה מעלה צפיפות כפי שמבקשת תכנית המתאר, אתה יוצר ירידת ערך נדל"ני. אתם בתור מתכננים חייבים להבין שיש לתכנית הזו השלכות כלכליות הרות גורל. יש לבצע הגדלה מאסיבית של שטחי תעסוקה כי אין דבר כזה מימוש של 80% משטחי המסחר – ועל זה תכנית המתאר נשענת. המדינה רוצה שזכרון יעקב תהיה עצמאית כלכלית, אך במקביל חייבים לאפשר לה להיות כזו".
