בעליה של מסעדת אופרה המיתולוגית בחדרה, יגאל יעקובי, נפטר מקורונה

בביתו של יגאל יעקובי ז"ל, 69, נשוי ואב לשלושה בנים ובת שבשכונת נחליאל בחדרה, יושבת אימו הקשישה רחל על הספה. שקטה, מכונסת בתוך עצמה, מתקשה לדבר. במרפסת, יושבות הבת רוני והאחיינית ספיר ובוכות בשקט. הבן גיא, לבוש טלית, פוסע בדירה ומתקשה למצוא את מקומו.

אביו הקשיש של יעקובי מאושפז עדיין בבית החולים ומתאושש ממחלת הקורונה.

רק יום קודם לכן, ביום ראשון, נפטר יעקובי ז"ל אחרי אשפוז של שבוע בבית החולים הילל יפה בעיר. זה היה מהיר: הוא חלה ביום רביעי לפני כשבועיים וחצי, אחרי שחזר מטיול בצפון. כשחזר, מספרים חבריו, הרגיש לא טוב וחומו עלה. עשה בדיקת קורונה, ונמצא חיובי.

בתחילה שהה בבידוד בבית, למשך שבוע. אולם בעקבות קשיים בנשימה, אושפז. מצבו הידרדר במהירות וכעבור שבוע הוא נפטר.

שלושת חבריו הטובים, שגדלו איתו יחד בשכונה, מספרים על החבר האהוב שהיה ואיננו עוד.

איש של חברים

יגאל יעקובי, שהמסעדה שניהל, 'אופרה' אותה הקימה אימו בשנת 74' היא מוסד ידוע בעיר, זכור כמי שקבל את פני הסועדים בחיוך. עם חלקם ישב ליד השולחן, עם אחרים דיבר ותמיד חייך.

"הוא אהב את החיים והחיים אהבו אותו", מעיד עליו חברו הטוב איתמר מזרחי שגדל איתו יחד באותה שכונה, ממש כמו שני חבריו הנוספים המתראיינים לכתבה. "טייל, צחק, אהב לפתוח שולחנות. רק לפני הקורונה הייתי איתו ועם עוד שני חברים נוספים שלנו בבורגס. וכשהיה בבית החולים, עוד הספיק לטלפן אלי ולהגיד שברגע שבו ייפתחו השמיים ניסע לסוצ'י. אבל זה כבר לא יקרה".

הוא גם היה איש משפחה ואיש של חברים, חלק מחבורה של 12 גברים משכונת נחליאל הוותיקה בחדרה שעשתה את דרכה בחיים יחד.

מזרחי: "חלקנו למדו בבית הספר ביל"ו וחלקנו בארלוזורוב. יגאל למד בבית הספר אחד העם. חתונות, בריתות, את הכל חגגנו יחד. אין חברים כאלה היום".

איתן אשתר, חבר טוב נוסף של יעקובי, מוסיף על דבריו: "נולדנו ממש באותו יום, אני בלילה והוא בבוקר. מספרי תעודות הזהות שלנו עוקבים. קשה לספר 69 שנים על רגל אחת. התראינו כמעט כל יום, ואם לא התראנו, דיברנו בטלפון. איך אני מרגיש היום? אין לי מילים".

אלוהים לוקח את הטובים

שלושת חבריו הטובים, אתם אני נפגשת בביתו של מזרחי, מספרים על יעקובי שהיה איש נדיב עם לב רחב, שסייע ותמך בעת הצורך בלי חשבון.

מזרחי: "בפברואר 88' הייתי אב לשני תינוקות והייתי חייב סכום של 1700 שקלים בערך להוצאה לפועל. אז באמצע הלילה, כשירד מבול בחוץ, הגיעו אלי איש ההוצאה לפועל ושוטר לקחת אותי למעצר. כי לא היה לי איך להחזיר את הכסף. מישהו גילה את זה ליגאל, שלקח כסף, נסע "בטראנטע" שלו עד שדה התעופה לוד, כי רק שם היה בנק שפתוח 24 שעות ואפשר לשלם בו, ואחר כך הגיע למשטרת חדרה כדי לשחרר אותי. הוא אמר לי: 'לא הצלחתי לישון כשאתה במעצר. זה היה הבנאדם. ואת הסיפור הזה, לא סיפרתי לאף אחד עד היום".

חברו גדעון מנצור: "הוא היה נשמה טובה ותמיד עזר בכסף כשהיה צריך, הזמין למועדונים ולפאבים".

איתן אשתר: "בתחילת חודש מרס נסענו לתאילנד, איתמר ואני. וכשחזרנו, נאלצנו להיות שבועיים בבידוד בדירה של איתמר. כולם פחדו להתקרב אלינו אבל יגאל הגיע כל בוקר ופינק אותנו בארוחת בוקר מהמסעדה שלו וגם הביא לנו ג'חנון וחמין לשבת. אין ולא יהיה חבר כמו יגאל, אי אפשר היה שלא לאהוב אותו. אלוהים לוקח את הטובים".

בשנים האחרונות הוא התחזק בדת

יגאל יעקובי חלה בסרטן הלבלב למשך שלוש שנים והחלים לפני כשנה. לדברי חבריו, מחלת הסרטן חוללה בו שינוי והוא התחזק בדת. כמודה לאלוהים על חייו.

מנצור: "במשך שנים ישבנו אחד ליד השני בבית הכנסת. כל שבת, בהפסקות, פתחנו שולחן ובראש חודש פתחנו שולחן גדול יותר עם הרבה מזטים. ובשנים האחרונות הניח יגאל תפילין כל בוקר"

מזרחי: "בנסיעה האחרונה שלנו לבורגס, ישנו יגאל ואני באותו חדר. ופתאום ראיתי אותו קם מוקדם בבוקר עם טלית ומניח תפילין. וזה דבר שקודם לכן לא היה. אני זוכר שכשהחלים מסרטן, לפני שנה בערך, הקים יגאל בחצר סככה גדולה וערך סעודת הודיה עם הרבה כיבוד וזמרים. במקום בו עמדה הסככה, עומדת היום סוכת האבלים".

יש לכם סיפור? דברו איתי.
ayeletked@gmail.com