לפני כמה חודשים החל לפעול במרכז פרדס חנה, ליד דידו סנטר, דוכן "כריך למי שצריך", בו מתנדבים מחלקים כריכים בחינם בכל יום רביעי ב-10:00 ועד אחרון הכריכים. אנשי פרדס חנה כרכור כבר מכירים את הדוכן והמתנדבים המקימים ומאיישים אותו, אך לא כולם יודעים שזה חלק ממיזם שהפך ארצי, של תושבי האזור, איה ורביד סטרול ממושב תלמי אלעזר. איה ורביד, הורים ל-3 ילדים, שניהם עצמאים, נכנסו לעניין בקיץ האחרון. "יום אחד ביולי הלכתי ברחוב עם הבן שלנו, מתיא, לקנות ברד בדרך לחוג", מתארת איה, "בדרך עברנו ליד אישה שחיטטה בפח, ומתיא שאל מה היא עושה. אמרתי לו 'אני לא יודעת, אולי היא מחפשת משהו שנפל לה לפח…' ואז, לרגע אחד, המסטים שלי ושלה נפגשו, והחלטתי שאני צריכה לתת משהו ולהרחיק אנשים מהפח, כי לפח אמורים לזרוק, לא להוציא. החלטתי לשנות את זה, ובארוחת הערב אמרתי לרביד: 'בוא נאכיל אנשים, הם מחטטים בפח'".
רביד הרים את הכפפה והשניים יצאו לדרך, והתחילו בקטנה. "הצעתי לפתוח דוכן מאולתר ברחוב. באנו בפעם הראשונה עם עשרה כריכים בפיתות, עם חביתה ותוספות חמות, שולחן קטן ומפה, וכתבנו שלט 'כריך למי שצריך חינם'. באותה פעם ראשונה לקחו שלושה כריכים, ומישהו אמר לנו 'איזה פראיירים אתם, מה פתאום חינם?' בעודו לועס את הפיתה שלקח. לא התיאשנו, חזרנו לדוכן אחרי שבוע, והגדלנו את כמות הכריכים, כי ראינו שאנשים כן לוקחים. אנשים שעברו התרגשו, היו שבכו, צילמו את השלט. אמרתי לאיה: 'יש בדוכן אנרגיה מאוד חזקה, אני מרגיש שיש כאן משהו גדול', והחלטנו שנפתח קבוצת פייסבוק ונפיץ את הבשורה".
מאז, הבשורה הלכה והתרחבה במהירות. איה כותבת ברשת סיפורים על המתרחש בדוכן, ואנשים התחילו לפנות אל הזוג, לומר שגם הם רוצים לפתוח דוכן במקום מגוריהם ולהתייעץ מה עושים. היום יש כבר 50 דוכנים של "כריך למי שצריך" בערים שונות ברחי הארץ, ובערים מסוימות יש יותר מדוכן אחד. בתל אביב, למשל, יש דוכנים ב-3 מקומות, בירושלים ופתח תקווה יש שניים, דוכנים נפתחו בבאר שבע, שדרות, נהריה, חיפה, עפולה, גדרה ועוד. הדוכן בפרדס חנה נפתח לפני מספר חודשים, ובקרוב רוצים לפתוח דוכן גם בזכרון יעקב. "אנחנו רוצים להפיץ את זה גם בבתי ספר. בית הספר שבילי רעות, למשל, הצטרף והכניסו את זה שם לתכנית הלימודים, גובים סכום קטן מההורים בתחילת השנה והילדים מכינים פעם בשבוע כריכים ומביאים לנו לדוכן. התחילו לקרוא לנו להרצאות בבתי ספר. לאחרונה עשינו הרצאה במאיר שפיה, והתלמידים התרשמו כל כך שהגיעו לדוכן 4 תלמידים עם כ-100 כריכים".
איה ורביד ממשיכים לחלק בעצמם בדוכן בחדרה, מול בנק הפועלים, כל יום חמישי מ-9:30 ועד אחרון הכריכים. "כיום מחולקים בחדרה 1,000 כריכים בשעה וחצי, ערכות מרק נמס בכוס ועוגיות. אנשים מתקבצים ויש שמחכים לנו עם שקיות. יש אנשים שאנחנו נותנים להם גם מספר כריכים. זאת הארוחה היחידה שלהם, אז אנחנו ממלאים להם את השקיות. החזון שלנו הוא שאף אחד לא יישאר רעב. לפעמים אדם לוקח אצלנו שלושה כריכים ואוכל אותם אחד אחרי השני. באים ניצולי שואה, קשישים, אנשים שחיים על השקל. הדוכן משפר להם את חיי היומיום, יותר אוכלים ופחות דואגים, מוריד מהם קצת מהלחץ היומיומי של ההישרדות".
קבוצת הפייסבוק "כריך למי שצריך" מונה כיום יותר מ-13,000 אנשים, ואיה ורביד ממשיכים לנצח על העניין כמנהלי המיזם. "כל מי שפותח דוכן חייב לתאם איתנו, ואנחנו עוזרים בעצות מניסיוננו: איך לדבר עם אנשים, איך ייראה הדוכן. הכלל הוא שאי אפשר לתרום כסף ואי אפשר לקנות כריך, הכל בחינם. בחגים מציעים דברים שקשורים לחג: בחנוכה היו סופגניות, בט"ו בשבט שקדים, וכו'. אנשים ברחוב מתרגשים, עם דמעות בעיניים, אומרים שלא היה דבר כזה בארץ שמחלקים ברחוב אוכל. אנשים מרגישים בטחון אחרי שדואגים להם, מרגישים שאפשר להישען, שהחברה לא מקשיחה את לבה ולא נמנעת מלראות. זה יצר תדר אחר ברחוב. אנשים עומדים לידינו, רוצים להתקרב לדוכן. מתנדבים מביאים לנו בבוקר הדוכן כריכים, המקרר מפוצץ. אנחנו מאוד נהנים להיות בדוכן, מהקשר עם האנשים שבאים ולוקחים וסומכים עלינו שיהיה מזון. מקבלים חיבוקים, נשיקות, ברכות. הדוכנים אנשים מקבלים את הפידבקים האלה. את הכריכים מביאים אנשים פרטיים, בתי ספר, גנים. ילדים והורים מכינים ומביאים. לפי רשימה של איזה מילוי צריך. לפעמים יש גם תרומות מבתי מאפה, מפלאפל".
רביד מסכם: "יש לנו הרבה תוכניות בקנה, איך לעזור לעוד אנשים. אני מקווה שזו רק ההתחלה".
