לפני כשלושה שבועות, נדרסה הכלבה של מיטל ויניצקי. זה היה ברחוב שועלי שמשון, בשכונת וייצמן בעיר. בשעה שמונה וחצי בערב. נהגת לא הבחינה בכלבה, שהייתה קשורה ברצועה וחצתה את הכביש. מיטל ויניצקי ניסתה להשיג וטרינר, שיבוא למקום ויעניק טיפול מציל חיים לכלבה האהובה שלה, בת התשע. אך לשווא. "טלפנתי לכמה וטרינרים. כולם אמרו שהם לא עובדים בשעות האלה", היא אומרת. "ועד שמצאתי אחד, הכלבה כבר נשמה את הנשימות האחרונות שלה". תופעה: וטרינרים בחדרה לא עובדים בלילות.
ריסקו לה את העצמות
מיטל ויניצקי: "הכלבה שלי נפצעה קשה במהלך הדריסה. ריסקו לה ממש את העצמות, במעבר החציה. זו הייתה כלבה מעורבת, בת תשע. הייתי קשורה אליה מאוד. ניסיתי לטלפן לוטרינרים רבים מאוד בעיר, למי לא התקשרתי. אף אחד לא רצה לתת לי מענה. היו כמה וטרינרים, שהגעתי אליהם עד הבית. ובכל זאת, אמרו לי שהם לא מקבלים בשעה הזאת. רק וטרינר אחד, ממש במקרה, כי הוא איכשהו היה בתוך המרפאה שלו, הסכים לקבל אותי. אבל אז, זה כבר היה מאוחר מידי עבור הכלבה שלי. הוא אמר לי שאלה הם הרגעים האחרונים שלה, ואין כבר מה לעשות".
ועוד מוסיפה מיטל ויניצקי: "אני מאמינה, שאפשר היה להציל את הכלבה שלי. אם היה וטרינר בחדרה, שהיה מסכים להעניק לה טיפול רפואי. אבל לפחות היא מתה מוות איטי ושליו. בלי יללות בכלל. זה מזעזע אותי, שאין פתרון למצב חירום של בעלי חיים בעיר. במקרים בהם כל דקה היא משמעותית וחשובה. כשטלפנתי לוטרינרים, באותו לילה נורא, הם הפנו אותי לכל מיני מקומות. לקבוץ מעברות, כפר סבא והרצליה. למה לא כאן, בחדרה? הדקות שאחרי הפגיעה, עלולות להיות קריטיות עבור הכלב. כמו במקרה שלי. מדוע אין תורנות לילית של וטרינרים בעיר? יש בחדרה כל כך הרבה וטרינרים, אפשר לעשות את זה".
הוטרינר ניתק את הטלפון
מיטל ויניצקי, אינה היחידה שנזקקה לוטרינר בחדרה בשעות הלילה, ולא זכתה למענה. הדבר קרה גם לבר שטיינברג מחדרה, ביום רביעי של השבוע שעבר.
"באותו יום", היא מספרת, "בשעה שמונה וחצי בערב, חזרתי מקניות. הכנסתי את המצרכים לחצר והשארתי את השער פתוח. כלב הפינצ'ר שלי, אף פעם לא יוצא מתוך החצר החוצה. אבל בפעם ההיא, השער נשאר פתוח והוא יצא. ובדיוק באותו זמן, הגיע כלב אחר, שהסתובב משום מה חופשי ברחוב, ונעמד לידי. הפינצ'ר שלי, לא אהב את העובדה שיש כלב אחר לידי והתחיל לנבוח. ואז זה קרה. הכלב הזר, פשוט תקף ונשך את הפינצ'ר שלי. לידי. הוא חורר לו את הרגל, נשך אותו מתחת ומעל לעין ושרט לו את קרנית העין. התקשרתי לוטרינר שלי. וגם לוטרינרית הקודמת שהייתה לי ולמליון וטרינרים אחרים. שעובדים כאן, בחדרה. וכלום. יש פה וטרינרים בערימות, והתשובות היו זהות: "סליחה, אני לא יכול כרגע". ויצא לי לדבר גם עם אחד הוטרינרים, שכתוב לו בפירושעל המרפאה: 'זמינים 24 שעות'. אז אם זה מה שרשום, אתה אמור להיות זמין. וזה לא היה המקרה. הוא ענה לי, ואמר: 'תפני למישהו אחר'. עניתי לו: 'אבל רשום על המרפאה שלך, שאתם זמינים 24 שעות ביממה'. אז מישהו מהצוות, אמור לתת מענה. בתגובה, הוא אמר שזה מה יש. וניתק לי את הטלפון".
וטרינר בפוקס
ועוד מוסיפה בר שטיינברג ואומרת: "זה ממש מרתיח. לבני אדם הזקוקים למענה רפואי דחוף, יש בית חולים בעיר. ומה בנוגע לבעלי החיים? אין כאן בית חולים לבעלי חיים בעיר. וכשמדובר במקרה חירום לילי, צריך לנסוע אל מחוץ לעיר. ומה אם זה עניין של חיים ומוות, שבו כל דקה היא חשובה? אני לא רוצה לחשוב על זה. אני עצמי, נאלצתי לנסוע לוטרינר שמצאתי בפוקס. ככה הוא אמר לי. והוא גם גבה ממני 450 שקלים. רק 'דמי יציאה'. כי הוא צריך לצאת למרפאה כביכול. ושילמתי. למרות שהוא בכלל היה כבר במרפאה. כאמור, בפוקס".
בעקבות המקרים, פרסמה בר שטיינברג פוסט כואב. שזכה לתגובות רבות. בעלי כלבים רבים מחדרה, עברו מקרים דומים. ונאלצו לנסוע עם החיות הפצועות שלהם, אל מחוץ לעיר.
ד"ר ברק אילון, וטרינר מהעיר חדרה, מגיב על הדברים: "בעשור האחרון, יש מרכזי חירום. כדי שיהיה תמיד מענה לבעלי החיים. בכל אחת משעות היום. מרכזי החירום, הם במרחק של רבע שעה עד עשרים דקות נסיעה מחוץ לעיר. כמו הרצליה, מעברות ובית ברל. אלה פני הדברים. אני, לדוגמא, תמיד עונה לטלפונים. וכשאני לא יכול להגיע, אני מפנה לוטרינר אחר. או לאחד ממרכזי החירום. זה המצב. נכון, לפעמים כל דקה יכולה להציל חיים, או להיפך. אבל מדובר בעסקים פרטיים. וכל וטרינר, עושה את מה שהוא מוצא לנכון".
ומה לגבי תורנות לילית של וטרינרים בחדרה?
"הכל יכול להיות, אבל זה לא קורה. כל מה שאת אומרת הוא נכון, אבל זה המצב".
הישארו מעודכנים באתר ובפייסבוק חדשות חדרה, כל זכרון, כל הפרדס
