מחר ב"חדשות חדרה"
גילי סער עבדה כמעט בכל העולם. לונדון, ניו יורק, פריז. דגמנה, כיכבה בתיאטרון ובטלוויזיה. אבל הזיכרון הכי בולט שלה מגיע מהילדות בחדרה. "גדלתי בשכונת אפרים. זה היה בתקופה שעוד לא היה אינטרנט וסמארטפונים. היינו משחקים בחוץ.
אני זוכרת שבנינו בית על העץ בחורשה וליד עבר גם נחל חדרה. בנינו רפסודה. פעם אחת נפלתי לתוך המים. לא אשכח שכולם היו בטראומה. אחרי הכל, המים שם לא הכי נקיים בעולם. היו שמועות שזה הסוף שלי. אנשים לא הבינו לאן נעלמתי, אבל ברוך השם הכל היה בסדר".
הכל היה בסדר אז, ונראה שגם היום סער מסתדרת לגמרי לא רע. אמנם היום כל עולמה מתרכז בעיקר בבן לאו שחגג שנה בקיץ האחרון, אבל סער חוזרת לאט לאט לקדמת הבמה. או יותר נכון לומר היום לקדמת המסך.
כתבתו של אסף בכור