"לעלות ליגה זה אושר שאי אפשר להסביר אותו, אושר שאי אפשר לקנות בכסף". אלו מילותיו של אחד מגדולי השחקנים החדרתים בכל הזמנים, יגאל אלחדד, מלך השערים של הפועל חדרה בכל הזמנים.
השנים הגדולות של הפועל חדרה היו בשנות ה-70, ה-80 ואפילו קצת ב-90. בעוד פחות מחודש ימים יכולה להירשם גם שנת 2017 כאחת השנים החשובות בהיסטוריה של הכדורגל החדרתי.
הפועל חדרה/אולגה צפויה לעלות לליגה הלאומית ולהחזיר עטרה ליושנה. במשך שנים ארוכות שיחקו בחדרה שמות גדולים, וגם שחקני הקבוצה העונה הופכים לכוכבים מקומיים.
ארבעה מחזורים לסיום העונה, כאשר התכונה בעיר שוברת שיאים, הפגשנו לכתבת חג חגיגית שניים מהכוכבים הגדולים של חדרה אי פעם עם שניים מהכוכבים העכשוויים.
אבי ארגז ויגאל אלחדד, שנחשבים לכוכבים ברמה הארצית, החליטו להעביר מסר לשחקנים הצעירים – השוער נמרוד כהן והקשר ויטלי גנון – ובעיקר להכין אותם מבחינה מנטאלית לרגע הגדול בקריירה. כהן נחשב לשחקן בית ולסוג של סמל ואילו גנון, שהגיע רק העונה, הפך לאחד השחקנים הנערצים אצל הקהל החדרתי.
המפגש של הארבעה על הדשא במגרש הפועל היה מרתק. "נמרוד, כל אחד יכול לתת לך פה גול, ועוד חודש תהיה בליגה הלאומית…", צחק ארגז על השוער כאשר גם אלחדד התערב: "נמרוד רק תגיד לי מאיפה לבעוט ואני שם לך גול".
ותיק החבורה הוא אבי ארגז. בן 70, גדל בכלל בהפועל תל אביב עם הכוכבים הגדולים כמו פרימו ופיינגבוים. כאשר עלה לבוגרים הודיעו לארגז כי אינו מתאים לקבוצה הבוגרת. הקשר, שהיה רגע לפני הגיוס, החל את המילואים במחנה 80 ובמקביל הצטרף לאימוני הפועל חדרה. ארגז שיחק בחדרה בין השנים 66-82 ובשנת 1972 אף הוזמן לנבחרת ישראל תחת עמנואל שפר לצד שמות כמו מוטל'ה שפיגלר וגיורא שפיגל. בהיסטוריה של חדרה רשם ארגז גם עליות וגם ירידות, אבל היה שותף גם לזכייה ההיסטורית בגביע הטוטו בתור המאמן של הקבוצה.
ארגז: "אני עוקב אחרי הקבוצה של היום, שמזכירה את הימים של פעם. הציעו לי להיות חלק מהעמותה שמנהלת את הקבוצה, אבל בגלל עיסוקיי כמנהל בתי ספר לכדורגל בגן שמואל, תלמי אליעזר וקיסריה לא יכולתי להתפנות. אין לי ספק שבעוד שנה או שנתיים אהיה חלק מהמפעל הזה".
רגע לפני שנתן את אות הדיבור לאלחדד אמר ארגז: "יגאל היה השחקן הכי חכם שהכרתי. הוא תמיד ידע להגיע למקום שצריך להיות בו".
אלחדד עצמו גדל על ארגז וחבריו, כמו שולם שוורץ ואברהם סלו. אלחדד, 55, גדל בהפועל חדרה ושיחק רוב השנים בקבוצה הבוגרת של המועדון, פרט לעונה אחת בהפועל חיפה ועונה אחת במכבי חדרה. אלחדד נחשב לכובש המצטיין של הפועל חדרה בכל הזמנים עם יותר מ-140 שערים (לא כולל משחקי אימון….). היה מרתק לשמוע את הסיפורים היפים של ארגז מצד אחד ואת ההקפצות של אלחדד מהצד השני.
אלחדד, שהיה בחדרה בין השנים 78-92, שיחק רוב השנים כקשר והיו עונות שאף שיחק כבלם. "מכיתה ד' אני בהפועל חדרה. למעשה היינו שנתון הזהב שמגיל הילדים עלה לבוגרים והובלנו את חדרה כמעט עשור", סיפר אלחדד.
אלחדד, שתרם לקבוצה לא מעט בשנים האחרונות הן כאיש עסקים והן כמי שמעורב בפוליטיקה המקומית, מתלהב גם מהקבוצה של היום. אלחדד: "הייתי בשני משחקים וראיתי קבוצה שעומדת נכון ושיש לה את כל מה שצריך כדי היא תעלה ליגה".
גנון וכהן יישבו לצדם של שחקני העבר ולא הפריעו למונולוגים של השניים. כאשר ארגז דיבר על החוכמה של אלחדד התערב כהן: "אם הייתי שחקן שדה, הייתי השחקן החכם ביותר". גנון העדיף לתת קרדיט לאחרים: "אני לא רוצה להעיד על עצמי. שאחרים יגידו".
דקירות בלב
אלחדד: "פעם היה חלום גדול לשחק בבוגרים. אני זוכר ששיחקתי בקבוצת הנוער וניצחנו בתוצאה 3:2 ובסיום המשחק נכנס מאמן הבוגרים פסח טייטלמן ואמר לי ולאהוד ואנה שאנחנו עולים לבוגרים. עבורי זה היה חלום שלא אשכח אותו לעולם. כל שחקן היה רק מחכה להודעה הזאת. היום זה שונה".
ארגז: "פעם היה לנו משחק מול בני יהודה. היינו צריכים תיקו, ואז היו מדביקים את הסמלים על חולצות עם סיכות. עמי אלחדד, אח של יגאל, קיבל כל הזמן דקירות בחזה מאהוד בן טובים. קיבלנו שם אבנים והיה המון בלגן, אבל אף שחקן לא ויתר וכולם שיחקו עבור המועדון, גם כאלה שהגיעו מחוץ לחדרה".
כהן: "לשמוע אתכם עושה לי טוב בלב. הלוואי ויכלו להגיע כוכבי עבר לפני המשחקים שלנו ומספרים לנו סיפורים. זה מחמם לי את הלב".
גנון: "גם אני, שגדלתי בהפועל תל אביב ומשחק רק עונה אחת בחדרה, ממש מתרגש לשמוע את הדברים האלה. הם עושים לי משהו".
ארגז: "גם אני לא גדלתי כאן, אבל אני כבר מעל 40 שנה בחדרה ולמעשה הפועל חדרה שינתה לי את החיים. כאן הכרתי את אשתי וכאן גדלו ילדיי".
האם החזרה של הכדורגל טובה לעיר?
ארגז: "כדורגל זה תרבות וזה לא רק עניין של כסף, אלא זה מראה את ההתקדמות של העיר".
אלחדד: "נחום סטלמך, שאימן אותנו, תמיד אמר לנו הנעליים זה כמו כינור, ומי שלא ינקה אותם בסיום האימון לא יהיה כאן. היום אני מטייל בעולם, נמצא במגרשים הכי גדולים ורואה את השחקנים הכי גדולים, אבל זה עדיין לא עושה לי צמרמורת כמו לעלות לכר הדשא. הפועל חדרה חוזרת למרכז הבמה של הכדורגל וזה עושה לי טוב בלב".
ארגז: "תושבים בחדרה צמאים לכדורגל. יש כאן תנאים מעולים וקבוצה מצוינת ואני שמח שהם בדרך הנכונה".
אלחדד: "יש לנו קבוצת וואטסאפ של ארבעה שחקני עבר. הקבוצה נקראת "שו שו שולמית", ובקבוצה הזאת כבר אמרתי לפני שבועיים שמבחינתי חדרה כבר עלתה ליגה".
גנון: "זה נראה ככה מבחוץ, אבל אנחנו בפנים ומבחינתנו כל משחק קשה וצריך להיות מרוכזים עד לסיום העונה. כל משחק יהיה כמו מלחמת עולם".
מחשבה לעתיד?
אלחדד: "חבל שאין כאן איצטדיון, זה פוגם וצורב. פעם היו פה רק שחקני בית והרי אין כדורגל מחיפה ועד נתניה. זה לא יהיה קל, אבל אם הקבוצה הזאת תעלה, אני מאמין שיהיה פה קהל גדול שיגיע מדי משחק".
כהן: "הסיפורים של אלחדד וארגז רק הגבירו אצלי את האדרנלין. אני כבר רוצה לזכות באליפות ולהתחיל בחגיגות".
אפילו שאתה לא משחק במשחקים האחרונים?
"אין לנו אגו במועדון. אני על הספסל אבל אני רוצה לעלות ליגה כאילו אני שוער ראשון".
גנון: "אני שמח להיות חלק מהפרויקט. אני לא יודע מה יהיה בעתיד ומה יהיה בעונה הבאה, אבל העונה אני רוצה לעלות ליגה כי התחברתי לכאן כבר בשבוע הראשון שלי. זה היה קליק מהיר".
כהן: "מה שמאחד אותנו זה הגיבוש. לפעמים אני מגיע לכאן ומפעיל מכונת כביסה במקום מנהל קבוצה ואין את זה בשום מועדון".
גנון: "שיחקתי כבר בליגה הלאומית בראשון ובבית"ר תל אביב ולעולם לא היה לי כזה גיבוש. אני מרגיש כמו שחקן בית ומודה לכולם. בעזרת השם נחגוג ביחד".
אלחדד: "יאללה, נתראה בחגיגות העלייה".
