אביאל אסטנובסקי, חייל בן 21 מבית אליעזר, לא מבין איפה מסתתרים כל חברי הקהילה הגאה בחדרה. באמצעות מצעד הגאווה שצפוי להתקיים היום (שישי), הוא מקווה שיותר ויותר להלט"בים יצליחו לחיות את חייהם מבלי להסתתר ולהתחבא. אחרי הבכורה בשנה שעברה, למצעד הגאווה השני שיתקיים בעיר יגיעו קורין אלאל, ציונה פטריוט, די ג'יי יואב ארנון, אליזט ולהקת ג'ן. לדברי אסטנובסקי, תורם מחדרה שביקש להישאר אנונימי, מימן את רוב העלויות של המצעד והיתר הושג במופע התרמה בתל אביב. אסטנובסקי: "מטרת המצעד היא לפתוח את הארונות בעיר".
מצעד הגאווה בחדרה יצא לדרך לראשונה ביוני שעבר. הפיקה אותו מיכל נויגבורן, שריכזה את פעילות התא הגאה בחדרה מספר שנים, ובאחרונה עברה להתגורר באילת. כעת אסטנובסקי מפיק את המצעד וגם ייסד את הסניף המקומי של עמותת איגי – ארגון הנוער הגאה. במסגרת הארגון יתקיימו פעילויות לנוער בחדרה וכן קבוצת תמיכה להורים להומואים ולסביות.
אסטנובסקי, בן לאב מהנדס ואם מורה למוזיקה, יצא מהארון בגיל 17. ליציאה קדמו שתי מערכות יחסים עם נערות. "בגיל 17 סיפרתי לשלושת חברי הטובים, שלושתם סטרייטים, שאני הומו", הוא מספר, "אבא היה במצעד הגאווה בתל אביב כדי לתמוך, אמא תהיה במצעד בחדרה ואני מדבר על הכול חופשי, גם עם סבתא וסבא מצד אבא שלי. ויש גם בדיחות: כשאבא רב עם אמא, הוא אומר לה: 'זהו, מהיום אני הולך עם גברים, כי מנשים נמאס לי'". על אף העובדה שהוריו תומכים בו, אסטנובסקי מספר שהיציאה מהארון לא היתה קלה. לדבריו, בתיכון שבו למד היה גם מי ששלף מולו סכין במהלך אחד הטיולים.
"מדובר במחיר שידעתי שאני הולך לשלם ברגע בו החלטתי שאני לא הולך להסתיר את עצמי", הוא אומר, "הייתי מוכן למחיר הזה וידעתי שאוכל להתמודד איתו. אני טיפוס של לוחם, לא אחד עדין מדי". לאסטנובסקי יש כיום בן זוג והוא שואף לכך שגם הומואים ולסביות נוספים בחדרה יעברו את התהליך שהוא עבר. "אין עדיין קהילה גאה בחדרה וזה עצוב", הוא אומר, "90 אחוזים ממנה עדיין נמצאים בארון. אני מכיר רק 20 הומואים ולסביות בעיר, ולפי כל הסטטיסטיקות הם אמורים להוות 9-11 אחוז מכלל האוכלוסייה", הוא אומר, "אני מכיר שניים שיצאו מהארון בעקבות המצעד של השנה שעברה ומקווה שבשנה הזאת יהיו יותר".
המצעד ייצא לדרך ליד מגרש מכבי ויסתיים ברחבה של קניון לב חדרה. להערכתו, יצעדו בו כ-100 איש. "המוטו שלי הוא שזו לא חוכמה לצעוד רק במקום כמו תל אביב, שבה רואים זוגות של גייז ברחובות", הוא אומר, "בחדרה, בתור גיי, אתה מפחד לתת יד לחבר שלך ברחוב וזה לא צריך לקרות. אני נותן לחבר שלי יד ולא עושה מזה אישיו, לא אכפת לי מה יהיו התגובות של הסביבה וזה לא מהווה שיקול. אני לא צריך את המצעד, אני בסדר עם עצמי ועם הסביבה גם ככה. צריכים אותו כל אלה שהם עדיין בארון".
