בית המשפט השלום בחיפה, זיכה עתה (שני) את הנאשם סמי ויקטור לוי, בן 42, חבר מועצת העיר חדרה מטעם ש"ס וסגן ראש העיר במועדים הרלבנטיים, מעבירות זיוף בידי עובד ציבור ובכוונה לקבל דבר, שימוש במסמך מזויף, ניסיון לקבלת דבר במרמה ומרמה והפרת אמונים. זאת בפרשת זיוף של חתימת היועצת המשפטית של העירייה על חוזה העסקה של עורך דין כדי להביא להתקשרות העירייה עמו. השופטת קבעה כי המאשימה לא עמדה בנטל להוכיח את עובדות כתב האישום מעבר לספק סביר.
על פי עובדות כתב האישום, רשות מקומית רשאית להתקשר בחוזה בכתב רק לאחר קבלת חוות דעת משפטית על העסקה. המתלוננת ,עו"ד שרון אנג'ל-שרוני הייתה במועדים הרלוונטיים היועצת המשפטית של עיריית חדרה ותפקידה כלל גם מתן חוות דעת משפטיות.
בשנת 2006 טיפל הנאשם, במסגרת תפקידו כסגן ראש עיר, בנושא העמקת גביית החובות על ידי עיריית חדרה ולצורך כך ביקש כי העירייה תתקשר עם שלושה עורכי דין חיצוניים, שאינם עובדי עירייה: עו"ד עזורה, עו"ד ברליין-מן ועו"ד דניאל דן-גור. ההתקשרות עם עורכי הדין הייתה טעונה חוות דעת משפטית של המתלוננת לאור תפקידה אולם זו התנגדה להתקשרות עם עו"ד דן-גור ועמדתה הייתה כי העירייה מנועה מלהתקשר עימו היות ובמועדים הרלוונטיים הוא ייצג את הנאשם בכל הקשור לענייניו ועסקיו הפרטיים.
בכתב האישום נטען כי העביר הנאשם לאישורה של המתלוננת את החוזים שבין העירייה לעו"ד עזורה ועו"ד ברליין-מן ולאחר שעיינה בחוזים, רשמה בצידו השמאלי העליון של הדף הראשון בכל אחד מהחוזים את המילים: "מאושר לחתימה" וחתמה, ולאחר מכן העבירה את החוזים אל הנאשם. הנאשם או אחר מטעמו זייף את חתימתה של המתלוננת בצידו השמאלי העליון של הדף הראשון לחוזה בין העירייה לעו"ד דן-גור והוסיף את המילים: "מאושר לחתימה", וזאת-ללא ידיעתה וללא הסכמתה, ללא סמכות בדין ובאופן שיחזה כאילו המתלוננת אישרה את החוזה שבין העירייה לעו"ד דן-גור, והכל מתוך כוונה לרמות ולהביא להתקשרות העירייה עם עו"ד דן-גור.
בהמשך מסר הנאשם העתק מהחוזה עם עו"ד דן-גור, כשהוא נושא את חתימתה המזויפת של המתלוננת ואישורה המזויף, בלשכת גזבר העירייה והכל מתוך כוונה לרמות ולהביא להתקשרות העירייה עם עו"ד דן-גור. בעקבות תלונתה של המתלוננת בגין זיוף אישורה וחתימתה על גבי החוזה שבין העירייה לעו"ד דן-גור הוקפאה התקשרות העירייה עם עו"ד דן-גור. המומחית מטעם המאשימה לבדיקות מסמכים והשוואת כתבי יד קבעה כי סביר מאוד שהרישום והחתימה שבטיעון לא נכתבו על ידי המתלוננת.
המומחית מטעם ההגנה קבעה כי ממצאי הבדיקה מצביעים על התאמה בין המסמך שבמחלוקת לבין המסמכים להשוואה, הן ביחס לכתב היד והן ביחס לחתימה. אי לכך הגיעה המומחית למסקנה שקיימת סבירות גבוהה מאוד שעו"ד שרון שרוני כתבה "מאושר לחתימה" וחתמה על גבי המסמך.
השופטת קנטור ציינה כי אין חולק כי חוזה ההתקשרות המקורי בין העירייה לבין עו"ד דן- גור לא נמצא עד עצם היום הזה, אלא העתק צילומי שלו בלבד. הן מומחית התביעה והן מומחית ההגנה, הגיעו לממצאיהן על בסיס העתק צילומי ולא על בסיס המסמך המקורי – "הראיה הטובה ביותר" ועל כן מן הראוי להתייחס לממצאיהן בזהירות מיוחדת. כן הבהירה השופטת כי איש מהעדים לא יכול היה להצביע על כך שראה את הנאשם מזייף את חתימתה של המתלוננת או רושם כיתוב כלשהו בכתב ידה על ההסכם שבמחלוקת – החוזה בין העירייה לבין עו"ד דן-גור.
לטענת הנאשם, הוא אומנם היה ער להתנגדותה של המתלוננת לאשר את הסכם ההעסקה עם עו"ד דן – גור אך סבר כי המתלוננת התעלתה על עצמה ועל עמדתה בעניין וחתמה על ההסכם הנ"ל ביחד עם החתימה על שני ההסכמים הנוספים.
השופטת ציינה כי אין חולק כי בפועל, כאשר הובאו שלושת הסכמי ההתקשרות בפני המתלוננת, התנוססו עליהם כבר חתימותיהם של ראש העירייה: חיים אביטן וגזבר העירייה : בועז חריף וכי רק לאחר מכן רשמה המתלוננת "מאושר לחתימה" בצירוף חתימתה, לפחות על שני ההסכמים שאינם במחלוקת. השופטת הבהירה כי מה שנעשה ביחס להסכמי ההתקשרות בכלל ולהסכם ההתקשרות נשוא המחלוקת בפרט, לא היה תקין ובניגוד להוראות הדין, אף לגרסת המתלוננת עצמה, שכן בעיקרון הפרוצדורה התקינה הינה שקודם היא צריכה לחוות דעה, אחר כך ראש העיריה והגזבר אמורים לחתום.
השופטת קנטור קבעה כי סדר הזמנים עליהם העידו עדי התביעה שהיו עדים לסיטואציה בה חתמה המתלוננת על שני הסכמי ההעסקה האחרים, אכן מצדיק את עמדת הנאשם לפיה לא הייתה לו הזדמנות לחתום את החתימה הנטענת כמזויפת ולרשום את הרישום הנטען כמזויף. כן ציינה כי עפ"י מיקומו של הרישום "מאושר לחתימה", יתכן כי מדובר בכתב ידה של המתלוננת על אף הכחשתה כי רשמה את הכיתוב וחתמה את החתימה האמורה, הגם שזו מתכחשת לכך כי מדובר בכתב ידה.
השופטת הוסיפה כי למרות טענת המתלוננת ולמרות טענת המאשימה כי הנאשם או מי מטעמו הם אלה שזייפו את הרישומים הנ"ל, נמנעו עדי המאשימה, אנשי היחידה החוקרת, לקחת דוגמאות חתימה של הנאשם, שבאקראי ובין אם דוגמאות שבכתבה ועל כן לא ניתן לקבוע בוודאות כי מי שזייף לכאורה את המסמכים כטענת המאשימה היה הנאשם עצמו.
השופטת הבהירה כי בצדק ציין הסנגור כי העובדה שלכאורה נקשר הסכם התקשרות עם עו"ד דן- גור בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לעירייה, היא המתלוננת, הייתה מתגלה למתלוננת עד מהרה, ועובדה זו אושרה על ידי כל העדים, וכי בפועל התנהגותו של הנאשם לא הצביעה על התנהגות של מי שמבקש להסתיר את מעשיו או פועל בחשאי אלא על מי שפועל בגלוי.
לאור קביעותיה, קבעה השופטת קנטור כי המאשימה לא הוכיחה כי הנאשם או מי מטעמו זייף את חתימתה של המתלוננת בצידו השמאלי העליון של הדף הראשון לחוזה בין העירייה לעו"ד דן –גור ולא הוכיחה כי הוסיף את המילים "מאושר לחתימה". מכאן נובע איפוא, כי בהעדר ראיה לכך שהנאשם זייף את חתימתה של המתלוננת והוסיף את המילים נשוא כתב האישום וחוזה ההתקשרות הנ"ל, לא עמדה המאשימה בנטל להוכיח כי הנאשם עשה שימוש במסמך מזויף, ניסה לקבל דבר במרמה ועשה מעשי מרמה והפרת אמונים. משכך זוכה הנאשם.
