סימה לבני מזכרון יעקב, בת 61, נשואה ואם לשלושה, הוציאה בפברואר האחרון את הספר "לעשות סדר בתרופות בעידן שבו המידע אינסופי". הספר היכה גלים והיא התראיינה לכלי תקשורת ארציים בנושא שהפך בעשור האחרון למטריד ומעלה שאלות עבור אנשים רבים.
מידע בנושא תרופות נגיש ברשת וכל אחד יכול ללמוד את הנושא ממקור ראשון בעצמו. מצד שני, בעידן חופש המידע, אינפורמציה ודיסאינפורמציה מתערבבות באופן תדיר ואינטרסים של מפרסמי המידע אינם ברורים. צרכני תרופות רבים מרגישים לגבי האמרה הידועה "ידע הוא כוח", שעם הכוח באות גם דילמות וחרדות משתקות, והצורך ב"מורה נבוכים" שיאפשר לעשות בכל הנושא סדר עולה בכל חריפותו.
לבני, רוקחת במקצועה, ניהלה בעבר את בתי המרקחת של בתי החולים הלל יפה ורמב"ם. "בעשר השנים האחרונות אני עוסקת במידע", היא מתארת. "לא רואה תרופות, לא מריחה אותן, לא יודעת איך הן נראות, לא רואה אנשים חולים. רק מידע. אני עובדת בחברה שמוכרת מאגרי מידע. קופות החולים רוכשות אותם, והם זמינים אינטרנטית לרופאים. בחברה מייצגים שני מאגרי ענק, micromedex בנושא תרופות ו-uptodate בנושא מחלות. אני עושה הדרכות לרופאים ורוקחים, בהן אני מסבירה איך להשתמש במאגרי המידע הבינלאומיים, שמתעדכנים כל הזמן בספרות רפואית. המטרה היא שחולה יישב מול הרופא בזמן אמת והרופא יוציא עבורו את המידע באופן יעיל".
תשובות ל-1600 שאלות
לפני שש שנים החליטה לבני שגם לחולים מגיע מאגרי מידע, והקימה את המרכז לייעוץ תרופתי אישי, שנותן מידע לחולים תמורת תשלום. "החולים ממלאים טפסים בהם הם מתארים את התרופות שהם נוטלים, תופעות לוואי שלהן ועוד פרטים, אני בודקת כל תרופה במאגרי המידע ונותנת המלצות. כמו כן, באתר www.mypharmacist.co.il אני נותנת קישורים לאתרים מובילים בנושא, רובם באנגלית".
במקביל היא התחילה גם לעבוד בהתנדבות ברשת החברתית "כמוני", בה פועלים פורומים לאנשים הסובלים ממחלות שונות. היא מנהלת פורום תרופות ורוקחות ועונה על שאלות גולשים לפי מאגרי מידע. "עם הזמן, הצטברו בפורום כ~1600 שאלות. לפני שנה, כשהמספר עבר את האלף, קיבלתי ביטחון להוציא ספר. השאלות מהפורום מופיעות בו כדוגמאות. אני נותנת דוגמאות מהחיים כדי לעודד אנשים לקחת רק את התרופות הבטוחות והנחוצות".
לכל בעיה פיזית יש תרופה?
"לא. אך יש מקום לנסות לתפור פתרון, בין אם תרופתי ובין אם אחר. אני לא רופאה, ואני לא יכולה לומר לאדם להתחיל או להפסיק לקחת תרופה. אני יכולה ליידע אותו בנוגע לסיבות אפשריות לתחושות שלו, ולהמליץ לו בהתאם. אם התרופה היא תרופת מרשם, עליו לחזור לרופא לאישור, ואם היא ללא מרשם, הוא יכול ליישם את ההמלצות בעצמו".
ב-2011 עברה לבני קורס בארה"ב בו למדה לנתח נתוני חולה. זו גם השיטה שהנחתה אותה בכתיבת הספר. "למדנו לתת מענה לארבע שאלות: 1. האם כל התרופות נחוצות? ייתכן שבפרמטרים שונים, חל שינוי במצב החולה והתרופה לא נחוצה עוד. 2. האם כל התרופות בטוחות? לפעמים תופעות הלוואי של תרופה מסוימת גורמות לבעיות אחרות, ובעיות בטיחות יכולות להיווצר גם ממינונים גבוהים מדי. אדם שירד משמעותית במשקל, למשל, לפעמים צריך להוריד את המינון. 3. האם התרופות יעילות? חוסר יעילות יכול לנבוע ממנה נמוכה מדי, תרופה לא מתאימה, התנגשות בין תרופות ועוד. אני מציעה לזה פתרון. הגיע אלי פעם אדם שלקח חמש תרופות לסוכרת והמחלה לא הייתה מאוזנת. 4. האם התרופה נלקחת נכון? יש תרופות שנלקחות אחרי ארוחה ויש שלפניה. יש אנשים שלוקחים תרופה באופן שונה מההנחיות ולא משתפים בזה את הרופא".
אנשים רבים אולי יעדיפו לפנות לרופא מלכתחילה ולסמוך על המלצתו, ולא לטרוח במחקר אישי מקיף כזה.
"נכון, ולכן הספר מיועד בעיקר לאנשים שנזקקים לתרופות באופן כרוני, במשך שנים, למצבים רפואיים כמו סוכרת, יתר לחץ דם, בעיות בתפקודי כבד ועוד. האוכלוסייה הזו צריכה לעצור לפחות פעם בשנה ולבדוק את נחיצות ויעילות התרופות שהיא נוטלת. הספר הוא כמו חכה: אני נותנת לאדם כלים לבדוק את התרופות שלו ולקחת עליהן אחריות. יש לי סבתא בת 101 שקיבלה במשך שנים תרופות ללחץ דם ולהרגעה, ובשנים האחרונות התברר שהיא הגיעה לגיל שבו היא כבר לא נזקקת להן. חשוב לומר שבכל מקרה, הרופאים הם הפוסקים האחרונים, אבל לרופא אין זמן לסרוק תרופות של כל חולה כרוני באופן מקיף כזה. הרופא יכול להקשיב לחולה, לשקול יחד איתו את נושא תרופותיו ולהסביר לו למה לא לקחת אוכן לקחת תרופה מסוימת. אחד מלקוחותיי נטל 17 תרופות. מצאנו סיבות לנטילת 16 מהן, אך לתרופה ה-17, פרוזאק, לא מצאנו סיבה, כי האיש לא היה בדיכאון. דיברתי עם הרופאה שלו והיא הסבירה שהסיבה לנטילת הפרוזאק הייתה ירידה דראסטית במשקלו".
אנשים המחפשים ברשת מידע על תרופות נתקלים בדעות שונות ומנוגדות. איך יכריעו בין מקורות המידע?
"צריך להבדיל בין מקור מידע אמין למקור מידע לא אמין. למשל, צריך לבדוק את תאריך הפרסום ולחפש את המידע המעודכן ביותר. מקורות מידע אמינים הם, למשל, כתבי עת מוכרים וכן מאגר התרופות של משרד הבריאות, שבו אפשר למצוא כל תרופה, את מרכיביה, היצרן, כמה זמן יש לה רישיון ועלוני מידע לצרכן. מקורות מידע אמריקאיים מהווים חלק ניכר מהמקורות שלי, כי הממשל האמריקאי מאוד מקפיד על שקיפות המידע. גם ארגון הבריאות העולמי, WHO, הוא מקור משמעותי".
יש שיאמרו שגם הממסד הרפואי וחברות התרופות, שמוסרים כביכול את המידע האמין ביותר, מושפעים מאינטרסים כלכליים ואחרים.
"זה נכון, אבל תרופה לא מאושרת סתם כך. יש מחקרים שיוצאים באופן שנוח לחברות התרופות, אך לצידם יש אנשי רפואה שאוספים מידע. צריך לזהות עד כמה מידע ברשת הוא 'מטעם'. כמו כן, כשיש גישות שונות בנוגע לתרופה מסוימת – למשל, מדיניות מסוימת של הממשל האמריקאי ומדיניות אחרת של האיחוד האירופי בנוגע לתרופה – אני נותנת לחולה את שתי ההתייחסויות. בישראל, כשתרופה מוגשת לרישום, יש להגיש תיקי רישום שלה שאושרו במדינה מערבית מוכרת".
הישראלי הממוצע מסתדר עם שפע החומר באנגלית?
"במידה והוא לא מסתדר, אני מקדישה בספרי פרק לעלון לצרכן שמגיע עם התרופות. אנשים מזלזלים בו, חושבים שמדובר במלל שגרתי שנועד לכסות אפשרות של תביעות נגד יצרנים. אבל העלון עבר שינויים בשנים האחרונות, וכיום הוא מקור מידע אמין ביותר. אני ממליצה לא לעיין בו סתם, כי זה יוצר חרדתיות יתר, אלא להפעיל שיקול דעת. לקרוא את הוראות השימוש, לוודא שאתם לא בקבוצת סיכון, ולחזור אל העלון אם מתפתחת תופעת לוואי".
מה בדבר תוספי מזון ונטילת תרופות מניעתית על ידי אנשים בריאים?
"בכל פרק בספר אני מתייחסת גם לתוספי תזונה. יש שלל תוספים שאיש לא בודק את יעילותם, כי אין אינטרס כלכלי לזה. מכיוון שאין מחקרים, אני ממליצה בספר לעקוב אחרי יעילות תוסף מזון כזה על עצמכם לטווח קצר, לקבוע יעד מוגבל בזמן ובתקציב ולבחון בסופו מה קורה".
"אני מנסה לייצר אינטליגנציה תרופתית", היא מסכמת. "להתייחס לתרופות נכון. לא בלי מחשבה, ומצד שני, גם לא כמו אל אויב או עונש. תרופות הן שותף שקט לחיים. כדאי שאנשים יידעו לנהל את התרופות שלהם, של ילדיהם ושל הוריהם, בשכל".
