fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178240 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

כורסת הפסיכולוג אצלכם בבית

פרויקט "עבודת בית" של מרכז "מרחבים" בבנימינה מנגיש את הטיפול לתושב ומתאים אותו בדיוק לצרכיו. בימים אלה פועלים מפעילי המרכז ליישום התוכנית ברחבי הארץ
"התוכנית שלנו יכולה להוות תחליף לאשפוז פסיכיאטרי". עמית וולק, עינת שוורצמן ויונתן רייפן (צילום: הילה אייזינגר)
"התוכנית שלנו יכולה להוות תחליף לאשפוז פסיכיאטרי". עמית וולק, עינת שוורצמן ויונתן רייפן (צילום: הילה אייזינגר)

 

 

מרכז "מרחבים" לטיפול פסיכולוגי שהוקם לפני שבע שנים בבנימינה, המפעיל את פרויקט "עבודת בית", פונה עכשיו לקידום תוכנית על פי התיאוריה Sistemic Analitic Therapy שפותחה במרכז, במטרה להכניס אותה ליישום ברמה הארצית.

"בשנה שעברה, לפני הבחירות, נפגשנו עם שרת הבריאות בממשלה היוצאת, עם מנכ"ל משרד הבריאות, עם ראשי הקופות ועם גורמים ברווחה, וקיבלנו אישור לעבוד בה", אומרי מפעילי המרכז.

יונתן רייפן ועמית וולק מנהלים את המרכז כשותפים, ועינת שוורצמן היא המנהלת האדמיניסטרטיבית שלו. כולם תושבי הסביבה. "אנחנו גוף לומד. הצוות שלנו מורכב כולו ממטפלים בעלי הכשרה קודמת, שמקבלים מאיתנו הכשרה נוספת, דרך לימוד והדרכה בפגישות שבועיות".

"התוכנית שלנו יכולה להוות תחליף לאשפוז פסיכיאטרי". עמית וולק, עינת שוורצמן ויונתן רייפן (צילום: הילה אייזינגר)
"התוכנית שלנו יכולה להוות תחליף לאשפוז פסיכיאטרי". עמית וולק, עינת שוורצמן ויונתן רייפן (צילום: הילה אייזינגר)

 

רייפן מספר: "אני ועמית פועלים מתוך תפיסה של הנגשת שירותים טיפוליים, ופיתחנו את דרך ההתערבות שיכולה לתת מענה לאנשים ומשפחות שנמצאים במצוקה, מעבר לטיפול קליניקה רגיל. בשיטה עובדים עם הסביבה, בתוך המציאות, במרחבי החיים הטבעיים, השכונה, הבית, ובמקום שאנחנו חושבים שצריך, אנחנו יכולים לעשות התערבות. בונים תוכנית מותאמת לצרכים של כל אחד, ועובדים עם גורמים שפונים אלינו: משפחות, ארגונים, לשכות רווחה, משרד הביטחון, קיבוצים ופנימיות באזור".

מהי התערבות, ובאילו מקרים היא יכולה לעזור?

"לדוגמה, כשילד יוצר בעיות בכיתה והמורה מתקשה איתו, גם אם הוא עובר תהליך עם עצמו, הוא כבר מסומן כבעייתי בכיתה. בעזרת התערבות ושינוי בסביבה, עם המורה, הוא מקבל מרחב אחר, ואנחנו עוזרים למורה לראות את הצדדים היותר טובים שלו, ומשפיעים על כולם, גם על בני משפחתו. אנחנו עובדים עם העולם הפנימי והחיצוני כאחד".

בחלק מהמקרים, הם מספרים, קיבוץ או משפחה מבקשים התערבות במקרה של ילד או בוגר שלא מוכן לצאת מביתו, ויש התנגדות לטיפול. "אנחנו בונים תוכנית שנותנת מענה גם להתנגדות. יש משפחות שרוצות טיפול, אבל בגלל חוסר תקשורת לא מסוגלות להגיע אליו יחד, ויש משפחות שבהן ההורים רוצים טיפול ואחד הילדים מתנגד".

מה אתם עושים במקרה כזה? האם זה אתי לנסות לטפל באדם בניגוד לרצונו?

וולק: "יש לאנשים 'אנטי' חזק נגד טיפול פסיכולוגי, והם מתנגדים אוטומטית. זה נראה אחרת כשמגיעים אליהם. אם באים והאדם טורק את הדלת, מחכים בחוץ. אם יש התנגדות עזה לטיפול, לא נכנסים בכוח. כמו כן, חייבת להיות הסכמה של מישהו מבני המשפחה להכניס אותנו".

רייפן: "מי שלא טוב לו מבקש עזרה בכל מיני דרכים, גם לא מפורשות. להורים שמזהים שלילד שלהם יש קושי שבגללו הוא לא יוצא מחדרו, אנחנו עוזרים בכך שאנחנו יושבים איתם בסלון וגם הילד מוזמן. אנחנו לא נכנסים לחדרו נגד רצונו, אבל אנחנו מנהלים שיחה מחוץ לדלת החדר כדי שיידע שאנחנו לא מוותרים עליו. אנחנו לא אומרים שהוא הבעיה, אלא מסמנים שותפות. כמו כן, התוכנית שלנו יכולה להוות תחליף לאשפוז פסיכיאטרי. במקום להוציא ילד לפנימייה או לאשפוז, אפשר לעשות עבודה אינטנסיבית בתוך הקהילה, ולעשות את ההתערבות בדרך הכי פחות פוגעת. לכן פנינו למשרד הבריאות. זו הדרך ההומאנית יותר והמפחידה פחות. בעולם יש יותר ויותר טיפולים קהילתיים, טיפולי בית וטיפולים משפחתיים, כאלטרנטיבה לאשפוז ולהשמות חוץ-ביתיות".

 

 

 

אהבתם? שתפו!

תגיות

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות