תושבי רחוב שבי ציון בזכרון יעקב טוענים כי כאשר עובדי הפנימייה מגיעים לעבודתם הם מחנים את רכביהם במקומות המסומנים כאסורים לחנייה או לחלופין בשורה נוספת לרכבים החונים או באמצע הכביש, מה שגורם לפקקים ולשדה ראייה לקוי המסכן את הנהגים האחרים ואת הולכי הרגל.
לטענתם, העובדים מחנים גם בתחום הסיבוב המוביל לרחוב, מה שגם מגביל את שדה הראייה ומסכן את הנהגים והולכי הרגל. בשעות בהן מגיעות ההסעות של התלמידים לפנימייה על מנת להוריד או לאסוף תלמידים, הבעיה גוברת כי נוצר עומס נוסף על הכביש בגלל הגעת נהגי ההסעות. פניותיהם החוזרות ונשנות לעובדים בנושא לא הועילו, לא זאת בלבד, בחלק מהפעמים העובדים גם הגדילו לעשות והשיבו להם בגסות רוח.
דיירת הרחוב, דייזי לו: "מהבוקר עד הלילה העובדים של רננים חונים פה, חוסמים את הכניסה לביתי, ומפריעים לטווח הראיה. אני אומרת בנימוס שהם מפריעים, והם עונים לי בבוטות: "למה הכביש של אבא שלך?". הבן שלי שגר עימי הוא נכה על כסא גלגלים ואין לו מספיק מרחב כדי שיוכל לעלות הביתה".
אילן לוי, בנה של דייזי, המתגורר ברחוב אחר במושבה, סובל גם הוא מהמצב בשבי ציון: "עובדי הפנימייה מחנים את רכביהם כך שאי אפשר לעבור ביניהם עם רכבים. יש חנייה מסודרת שהמועצה הקצתה אבל הם לא מוכנים ללכת רחוק יותר. בשכונה גרים הרבה קשישים וילדים שמסתכנים כי הם נאלצים ללכת בכביש, בכדי שיהיה להם שדה ראיה. בצהריים גם מגיעים אוטובוסים לקחת את הילדים וחונים שם, מה שיוצר פקק גדול".
"לפעמים חונים פה כל היום מהבוקר עד עשר בלילה, וזה מאד מפריע" מספרת דיירת נוספת "זה שנכדיי צריכים לבוא מהגן ומבית הספר ולרדת לכביש בגללם זה מאד מסוכן. הם חונים גם בסיבוב שמוביל לרחוב שלנו וזה מסתיר את שדה הראייה לנוסעים בשני הכיוונים וגם להולכי הרגל ".
מנהלת פנימיית רננים, מיכל של בתגובה: "המצב המתואר לא תקין. אני לא נתקלתי בכך משום שאני מגיעה לפנימייה מאד מוקדם, עוד לפני שהעובדים מגיעים. אני מבטיחה שכבר במשכורת הקרובה, אציין בדף לעובד שמצורף בנוהל קבוע לתלוש המשכורת של העובדים הערה לעובדים בעניין. בנוסף לכך אבקש מנאמן הביטחון של הפנימייה להסתובב במהלך הימים הקרובים מחוץ לפנימייה על מנת לבדוק את הטענות ולטפל בהן בהתאם".
