הנקישות על הדלת רמזו על מצב רוח ירוד, על חששות ופחד.
הן היו חלשות וכמעט לא מורגשות, פתחתי את הדלת, נגה (שם בדוי) הגיעה. בשיחת הטלפון המקדימה בנינו היא סיפרה בלא מעט בלבול שהזוגיות שלה בפוסט קורונה וזה רק עניין של זמן שלא ישאר ממנה דבר.
נגה ודור (שם בדוי) זוג צעיר בשנות השלושים שלהם מטופלים בשני זאטוטים קטנים.
בתקופת הקורונה והסגרים דור עבר מהבית (הייטק) ונגה יצאה לחל"ת. בימים אלה ממש החיים אצל דור ונגה לא חזרו למסלולם, לביטחונם ולשמחה שהיתה בהם.
דור עדיין עובד מהבית, נגה כבר לא בחל"ת וגם לא במקום העבודה הקודם שלה.
והזוגיות- בפוסט טראומה, שבירה, פריכה ונפיצה.
המקרה הזה הוא הסיפור של הרבה מאוד זוגות. אם באופן רגיל ושגרתי זוגיות זה דבר שצריך לתחזק ולשמר על בסיס קבוע, על אחת כמה וכמה אחרי הקורונה ואחרי המיני מלחמה שכולנו עברנו.
מאיפה מתחילים?
מההתחלה!
נגה השכילה להבין שהיסודות לכל הבניין המשפחתי שלה טמונים בזוגיות של דור ושלה. החל"ת ייפתר, דור יחזור לעבוד מחוץ לבית זה רק עניין של זמן אבל הזוגיות זקוקה לגלגל הצלה, עכשיו ומיד.
נגה הבינה שהזמן הרב, רב מידי שהיא נמצאת בחברת דור מועד לפורענות יש יותר על מה לריב, ויש יותר פנאי לריב.
מקור פרנסה אחד נסגר לגמרי לפחות כרגע וההוצאות נשארו אותו דבר. סטרס, לחץ, פגיעה באגו, ילדים קטנים שמטבעם זוללי אנרגיה וזוגיות כל זה הביא את נגה אליי.
בין כל בני זוג קיים חוזה. חוזה שלא נכתב או נחתם מעולם אבל הוא קיים. אותו חוזה מוסכם על שני הצדדים והוא כולל:
מי הולך ליום הורים ומי מפנה את המדיח, מי מסיע את הילדים לחוג ומי מארגן ימי הולדת. מי תולה כביסה ומי דואג למקלחות. החוזה הזה מכניס את הבית לסדר ואת ההורים לשקט . לכל אחד יש תפקיד.
באה הקורונה והפכה את השגרה ובלבלה את הסדר, מן הסתם כדאי לעדכן את אותו "חוזה" לא כתוב.
עדכון החוזה וחלוקת תפקידים מחדש תגדיר, תמפה ותיצור הוגנות בין בני הזוג והבית כולו. וכך ישבנו נגה ואני הבנו מה היה בחוזה הישן ומה נדרש מכורך המציאות בחוזה החדש.
נגה הובילה מהלך, דור הצטרף. אפשר לראות את האור בקצה הקורונה.
סימי אקשוטי, מאמנת בכירה וסופרוויזרית
למעבר לפייסבוק >>לחצו כאן<<
