סליחה, מצטערים

איילה לוי קלוסקי: עבודה רגשית ונפשית

איילה לוי קלוסקי, קרית חיים: אני חושבת על זה שזאת השנה הראשונה שאין לי על מה להצטער, מכיוון שזאת הייתה שנה שבה השקעתי עבודה נפשית ורגשית לתקן טעויות, אז אפשר לומר שמה שהצטערתי עליו, תיקנתי אותו.

דפנה צורי: שנה מאתגרת

דפנה צורי, קרית מוצקין: אינני מצטערת השנה על כלום. השנה, בגלל הקורונה, היה לי זמן להקדיש למשפחתי, ולצערי, מחודש מרס היכל התיאטרון במוצקין סגור, מלבד 10 ימים שהותר לנו לעבוד בחודש יוני. אז כמובן שזה הנושא הכואב השנה. כמה הייתי רוצה לראות שוב את קהל ההיכל מריע בתשואות למה שקורה על הבמה. אני מתגעגעת לעובדי ההיכל, לקהל וכמובן לאומנים האהובים.  אפשר לסכם את השנה האחרונה כשנה מאתגרת, לא פשוטה, וכולי תקווה שבשנה הבאה עלינו לטובה, נחזור בגדול לרגש, להצחיק, לשיר וליהנות מתרבות טובה בהיכל התיאטרון. אמן.

איתי חסין: פחות זמן לחברים

איתי חסין, קרית חיים: מצטער שלא הקדשתי מספיק זמן לחברים ונתתי לקורונה להשפיע על קשרים שמאוד חשובים לי.

מאיה וינברג: הפסקתי לחבק ולנשק

מאיה וינברג, קרית אתא: מצטערת שהפסקתי לחבק ולנשק אנשים שאני באינטראקציה איתם ואוהבת אותם, בגלל הקורונה; שלא יכולתי להעניק חמימות, כי זה חלק מאוד מהותי ממני.

לימור כרסנטי: ספר ביכורים

לימור כרסנטי, אשת יח"צ: אחד הדברים שאני מצטערת עליהם הוא שהתחלתי לכתוב פרקים בספר ביכורים, אבל לא הקדשתי מספיק זמן עבורו על מנת להוציא אותו לאור. זה תיעוד של המסע האישי שאני עוברת. זה אחד הדברים שאני מרגישה שהוא כל כך משמעותי עבורי – לאפשר לעצמי להביא את האמת שלי אל העולם, לשתף את האחרים ולהביא אליהם את הרגש מעל גבי הדפים. התובנה שבכל מה שאנחנו עושים, יש את החתימה האנרגטית האישית המיוחדת רק לנו, גם אם אלפי סופרים כתבו.

ליאת אוטמזגין: מקום לעצמי

ליאת אוטמזגין, קרית מוצקין: מברכת על הכל. בעיקרון, לא מתבוננת אחורה ושמחה שהגעתי לתובנות חשובות בעזרת מחשבה והסתכלות על הדברים, הפעם מנקודת מבטי ולא מהאופן שבו הדברים נראים בעיני הסביבה. השנה נתתי מקום לעצמי. לליאת. לרצונותיה, לשאיפותיה ולעתידה האישי, המקצועי והמשפחתי. בזכות תובנה זו החלטתי על שינוי מהותי. אקרא לו טיפול שורש יסודי. אין מאושרת ממני. סילקתי ממערכת העיכול שלי את כל הטפילים. הקסם באמן שבך, בי ובכולנו – הוא למצוא את הרגע של החיבור האמיתי לעצמנו בתוך העשייה, ולהביא בה את עצמי, בדיוק כמו שאני. לפעמים בעצבות ולפעמים בעליצות ואושר. מה שיוצא באותו רגע הוא הכי מדויק.

שובל ברוך: לא טסתי לחו"ל

שובל ברוך, קרית ים: אני מאד מצטערת שלא טסתי השנה לחו"ל, לפני כל הסיפור של הקורונה.

מושיקו דהן: פחות מדי זמן לאמא

מושיקו דהן, קרית מוצקין: מצטער שלא ידעתי לתכנן את הזמן כדי שיהיה לי יותר זמן לאמא שלי המלכה.

ענבל אלנקווה: לא מצטערת

ענבל אלנקווה: לא מצטערת על כלום, מחכה לעשות טעויות השנה.

מיכל וייצמן: לא התנדבתי מספיק

מיכל ויצמן, קרית מוצקין: אני מצטערת שלא התנדבתי מספיק, שלא עשיתי מספיק למען היקום. אני מתנדבת בכל יום שני בוויצו.

ליאור רוזנפלד: לא עוצר לרגע

ליאור רוזנפלד, קרית מוצקין: מצטער שלעיתים אני לא עוצר רגע ונותן משקל ל"חשוב" במקום ל"דחוף". יותר זמן משפחה שזה בסופו של יום החשוב.

ליסה כהן: שנה מדהימה

ליסה כהן, קרית ביאליק: האמת שלא מצטערת על כלום. הייתה לי שנה מדהימה.

טלי כהן: הגמר של הבת

טלי כהן, קרית מוצקין: מצטערת שלא הצלחתי להגיע לגמר של הבת שלי בבית צבי בגלל הקורונה ונאלצתי לראות כיצד היא זוכה בזום.

חנית ליבוביץ: אני במקום נפלא

חנית ליבוביץ, קרית אתא: תודה לאל, אני במקום נפלא. לא מצטערת על שום דבר שאני עושה. עם השנים אדם הופך להיות שקול ומחושב יותר לפני כל מעשה, ואם קרה שעשיתי משהו שהתוצאה שלו פחות לטעמי, אני מתקנת במהירות האפשרית.

שירי אסייביץ: סוף מעשה במחשבה תחילה

שירי אסייביץ, קרית אתא: בחיים אני לא מצטערת על שום דבר שעשיתי. לפני שאני עושה משהו, אני חושבת על ההשלכות שיהיו לו, לטוב או לרע.

ליאון אלחרר: לא הגעתי למספיק אנשים

ליאון אלחרר, קרית ים: מצטער שלא הגעתי לעוד אנשים שיעשו שינוי בחיים שלהם, שיתחילו לעשות ספורט ולחיות בריא.

גיא קסטרו: לא ביליתי מספיק

גיא קסטרו, קרית מוצקין: מצטער שלא ביליתי וחגגתי במספיק מסיבות לפני כניסת הקורונה. היום כבר אין לי אומץ ללכת לאירועים עם הרבה אנשים בגלל הפחד להידבק.

טובה ספורטס: לא הספקתי להקים עוד קבוצות

טובה ספורטס, קרית מוצקין: הדבר היחידי שאני מצטערת עליו זה שלא הספקתי להקים עוד קבוצות לפני שהתחילה הקורונה הזו, כי אני יודעת עד כמה הכוח של הקבוצה עוזר לנשים העצמאיות לעבור את התקופה הקשה הזו.

ענבל סבן: תאילנד נשארה רחוקה

ענבל סבן, קרית מוצקין: זה החג הראשון שהקורונה הארורה תקעה אותי בבית, במקום לבלות אי שם על אי בתאילנד עם הבעל והמשפחה.

אלי קפלוטו: שנה עמוסה ופורייה

אלי קפלוטו, קרית חיים: מצטער שלא הצלחתי להיות יותר עם הילדים והאישה, כי הייתה לי שנה עמוסה ופורייה מאוד. אני אפצה את משפחתי בשנה הנוכחית ואנסה להעניק להם יותר מזמני.

אסטר לוגסי: סליחה למי שמגיע

אסטר לוגסי, קרית מוצקין: לא מרגישה שיש משהו מסוים שאני מצטערת עליו או הייתי עושה אחרת. בסופו של דבר הכל קורה מסיבה מסוימת. למרות זאת מאמינה שיש אנשים שמגיעה להם סליחה ממני, ואדאג שהיא גם תגיע אליהם.

עוד רכילות

בקרו אותנו גם בפייסבוק: הד הקריות

כבר הורדתם את האפליקציה של הד הקריות? האפליקציה החדשה שלנו עכשיו זמינה להורדה בחינם!

להורדה למערכת אנדרואיד לחצו כאן!

לינק הורדה מחנות אפל: לחצו כאן!