ראם מאיר היה לוחם בגדוד 51 בחטיבת גולני. בבוקר ה7/10 היה בכיתת כוננות ולחם בצמוד למחסום. לאחר קרב שארך כמה שעות נגמרה לכיתת הכוננות התחמושת והם ניווטו חזרה לבסיס כיסופים שם התקשר ראם למשפחתו ונפרד מהם.
השיחה המצמררת הזו פורסמה ונחרטה באוזניי רבים ואותה ייצקנו אל תוך השיר. ראם נהרג זמן קצר אחרי השיחה האחרונה עם משפחתו מירי פצמ״ר, בן 19 במותו.
על השיר לזכרו מספר אלי חולי:
"ראם…
אתה אומנם לא מכיר אותי אבל אני מכיר אותך ואת הסיפור שלך. בחודשיים האחרונים זכיתי להכיר את המשפחה המדהימה שלך. הייתי בבית שלך, בבסיס שבו שירתת ובמקום שבו נפלת.
הייתה לי את הזכות לכתוב את הסיפור שלך ולהנציח אותך בשיר שבקרוב כולם יוכלו לשמוע ולהכיר אותך ואת מה שעברת ב7 באוקטובר דרכו.
ניסינו לדייק את התחושות שעברו עליך ברגעים האחרונים מתוך השיחות האחרונות שלך ואנחנו מקווים שהצלחנו.
יהי זכרך ברוך."
