לפני שבועיים הגיעו האחים ד"ר רוברט וגדי (ג'ראלד) פינאלי לעיר לאטרונג' בצרפת להשתתף בטקס ההכרזה של הפיאצה העירונית על שם אביהם, ד"ר פריץ פינאלי. להרבה כבוד זכו האחים פינאלי מעיריית לאטרונג', כשישה עשורים לאחר האירוע שעיצב את חייהם.
אם חייתם בארץ בשנות ה-50 והתעניינתם בחדשות שהיו אז על סדר היום הציבורי של מדינת ישראל הצעירה, בטח תזהו את הסיפור הבא, שכונה בכלי התקשורת העולמיים: פרשת האחים פינאלי. הזמן הוא תחילת שנות ה- 40 באירופה של מלחמת העולם השניה. ד"ר פריץ פינאלי ורעייתו הצעירה, אנני, עוזבים את אוסטריה לאחר עליית הנאצים לשלטון ומגיעים ללאטרונג' שבצרפת.
ד"ר פינאלי היה רופא במחנה פליטים, למרות שהיה פליט יהודי בעצמו. רוקח מקומי כיבד את המרשמים שלו, ורופא מקומי חתם במקומו על מסמכים רפואיים. ד"ר פינאלי הצהיר שהוא עומד ברשות עצמו מבחינה כלכלית, לכן השלטונות לא גירשו אותו. בשנת 1941 נולד בנם הבכור של בני הזוג רוברט (ראובן) ושנה לאחר מכן נולד ג'ראלד (גדי). בדיוק באותה התקופה הנאצים הגיעו לצרפת והיהודים כבר לא יכלו להסתובב בשעות הערב ברחובות.
"ידענו שאבא לא יוצא בלילות, אבל בשנת 1944 הוא יצא ונתפס", סיפר השבוע גדי פינאלי מקרית מוצקין. "באותו הלילה באו לקחת גם את אמא מהבית, וביחד הם הוגלו עם המשלוח למשרפות באושוויץ. מאחר שההורים היו מודעים לכל מה שקורה, בלילות אמא הייתה שמה אותנו אצל שכנה נוצרייה, תמורת כסף, ובבקרים היינו חוזרים הביתה. זה מה שהציל אותנו. למחרת השכנה ששמעה שתפסו את ההורים, העבירה אותנו למנזר קתולי, שטיפל בעיקר בילדים. מאחר שהיינו צעירים מדי, אם המנזר ביקשה ממנהלת מעון היום של העירייה לקחת אותנו".
במשך כל שנות המלחמה היו האחים פינאלי אצל מנהלת המעון, אישה נוצרייה קתולית אדוקה. בתום המלחמה, ניסו אחיו ואחיותיו של ד"ר פריץ פינאלי, שהתפזרו בזמן המלחמה לכל קצות תבל, לאתרו. ההטבלה גדי פינאלי: "לפני שנלקח, אבא שלי כתב לאחיות שלו, שאם יקרה משהו, הוא רוצה שאנחנו נגדל כיהודים בקרב המשפחה. לאחר המלחמה, כשלא שמעו ממנו, שלחה אחותו מניו זילנד מכתב לעירייה, בו ביקשו לברר אם מישהו יודע מה עלה בגורלו".
הסיפור המלא יפורסם מחר ב:"הד הקריות".
