מחר ב"הד הקריות"
"העולם לא מותאם למידותיי, הוא לא קטנטן ולכן אני צריכה להתאים את עצמי
לעולם. מה שהיה אכזרי, הפך אותי לעצמאית. אם היינו בים ורציתי ארטיק,
ידעתי לטפס על כיסא כדי להגיע לדלפק או לבקש ממישהו, זה היה נראה לי טבעי
ולא עשיתי מזה עניין"
"אני אשה שונה בחברה נורמטיבית כביכול, שבמקום להתחבא בוחרת לשים את עצמה במרכז הבמה, באור הזרקורים ולככב", כך כותבת בת-אל פאפורה, שגובהה הוא 1.20 מ' בלבד, במנשר שבו היא מציגה את ההרצאות שהיא מעבירה בימים אלה בבתי ספר ברחבי הארץ. לא רק בבתי הספר היא מביאה את סיפור התמודדות המורכב שלה. בעוד כחודש וחצי היא תעלה בפעם הראשונה על הבמה במועדון צוותא בתל אביב.
פאפורה, בת ה-25, עברה הרבה בחייה. היא נולד ברומניה, שם חיו הוריה בעקבות לימודי רפואה. "הייתי ילדה ראשונה לאמא שלי שילדה בגיל 22 והרופאים ברומניה אמרו לה: 'לא נורא, יהיו לך עוד ילדים ואת מוזמנת להשאיר אותה בבית היתומים'. זו היתה רומניה הקומוניסטית וזו היתה המדיניות הקומוניסטית. אמא שלי לא הבינה על מה הרופאים מדברים והם אמרו לה: 'לילדה יש רגליים קצת קצרות'. היא עדיין לא הבינה ואמרה להם: 'אוקיי, אז היא לא תהיה דוגמנית'. המשפט הזה היה הבסיס לחינוך שלי".
פאפורה נולדה עם תסמונת אכרונדרופלזיה, מונח רפואי לנמיכות קומה. חסר בגופה סחוס מסוים שאחראי על התארכות הגפיים. הטורסו שלה (הגוף) רגיל וכל האיברים בגודל רגיל. "זה קורה 1 ל-66 אלף לידות וזה נדיר, אבל היום נשים יכולות לגלות בהריון אם העובר נמוך ולעשות הפלה, משמע, אני כמו דב הפנדה, זן הולך ונעלם", היא אומרת.
"אני לא רוצה 15 דקות תהילה אני רוצה שנים של עבודה. יש ימים שקשה לי
לקום מהמיטה מהחרדה, אבל אני קמה. כל מה שאני רוצה אני יודעת שאוכל
להשיג, כי נתנו לי גב בחיים. ילדים לא צריכים רחמים, הם צריכים שידחפו
אותם והמבחן היחיד הוא מבחן התוצאה"