אלונה איזנברג
גיל: 46.
סטטוס משפחתי: גרושה ואם לבת 18 ("היא בשנת שירות ואני מאוד גאה בה").
מגורים: חיפה.
עיסוק: דוברת עיריית קרית ביאליק.
תחביבים: עושה ספורט, מטיילת בארץ ובחו"ל, קוראת ספרים, רואה מופעים והצגות".
השיגעון הפרטי שלי: "הבית שלי צריך להיראות כמו מוזיאון ואני חולת עתיקות. בכל הטיולים שלי בארץ ובחו"ל אני תמיד מחפשת בשווקים פריטים עתיקים ומיוחדים. אני במיוחד מתחברת למאה ה-18- יש לי חיבה עמוקה לבגדים, לאווירה ולעיצוב של התקופה. הבעיה היא שהמקום בבית נגמר וכבר פלשתי לגינה. אם גם שם ייגמר המקום, נצטרך אולי לחשוב להחליף את הבית…".
איזנברג היא בלונדינית מושבעת, ללא התכונות הלא אטרקטיביות שמצטרפות לעיתים לצבע האלמותי. "בגיל 17, לקראת מסיבת הסיום בבית הספר, צבעתי בפעם הראשונה והתאהבתי. אני צובעת את השיער לבד עם מברשת שיניים. הבלונד עושה אותי זוהרת, חזקה ובטוחה בעצמי. בשבוע שעבר הייתה לי תקלה והפכתי לחומה. מהר מאוד רצתי לקנות צבע וחזרתי לשורשים שלי".
היא מתחזקת פיגורה אטרקטיבית על ידי ספורט, אבל לא רק. "אני אוהבת לאכול, אבל לא בשלנית. גבר שיהיה איתי יצטרך לבשל לי. הסוד לגזרה יפה הוא פשוט לאכול בריא ובמתינות, ובמילים אחרות: לסתום את הפה".
בבית משפחת איזנברג שוכנים בשלום הכלבה ללי וחתול. "בילדות חלמתי שיהיה לי כלב, אבל אמא שלי פחדה מכלבים ותמיד אמרה לי: 'כשתתחתני תביאי לך כלב'. אז מיהרתי להתחתן והבאתי כלבה. במשך הזמן ללי אימצה חתול רחוב שהצטרף למשפחה. בתי, טל, קראה לו בהתחלה ריצ'ארד, אחר כל ג'ורג' ובסוף הסתפקנו פשוט ב'חתול' כי הוא חתול רחוב וזה השם שהכי מתאים לו".
מוטו לחיים: "המשפט הבלתי נשכח מ'חלף עם הרוח': 'ככלות הכל, מחר יום חדש'".
