fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178243 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

חופשי זה לגמרי לבד

תמיד פחדתי מהלבד. ריפדתי את עצמי בחברים. מלא חברים. ככה לפחות קראתי להם. עד שיום אחד מוצאתי את עצמי לבד. אותו לבד שהתגוננתי מפניו כל החיים. אני לבד, בלי חברים, מבחירה כמובן
(צילום: פוטוליה)
(צילום: פוטוליה)

yossi_50_blinker"יש סביבך כל כך הרבה רעש, יוסי", רטנה לעברי הפסיכולוגית שלי, "עם כזה רעש שמקיף אותך רוב הזמן, אתה לעולם לא תהיה מסוגל להקשיב למה שבאמת אתה צריך וזקוק בחייך, בחיפוש אחר האני שלך. לא שומעים כלום ברעש", היא המשיכה, "רק כשיש שקט סביבך תוכל להקשיב למנגינת הלב".

ומי את שתקבעי שאשב לי לבד בחושך, חשבתי לעצמי לומר לה. קצר חישמל את מוחי ובלי לספור עד 10 ובלי לעצור לרגע ולנסות להבין את שניסתה לומר, יריתי לעברה ברוב טיפשותי: ״קשה לך לראות את שמחת החיים שלי, אה״?, הטחתי בפניה. "לא בא לי שקט בחיי, טוב לי עם הרעש. הטיפול שלך בי, הסתיים!".

רשמתי המחאה ויצאתי ממנה בשאט נפש.

לו רק ידעתי אז שלא לוקחים החלטות בעת סערת רגשות, הייתי מובך פחות. הרבה פחות. תמיד פחדתי מהלבד. ריפדתי את עצמי בחברים. מלא חברים. ככה לפחות קראתי להם אז. כן, ככה זה בגיל צעיר. עדיפה כמות על איכות.

עד שיום אחד אתה מתבגר, גם במחשבות שלך. לא כל דבר מתאים לך. סדרי העדיפויות משתנים. אתה למד על בשרך ולצערי, מבין יותר ויותר את הפסוק: ״ארור הגבר הבוטח באדם״.

ובום, אתה מוצא את עצמך לבד. כן אותו לבד שאיים עליך והתגוננת מפניו כל החיים, עכשיו עומד מולך בגאון וחרב פיפיות בידו. ברוך הבא, פחד, אמרתי. זו הייתה התגובה שלי. אז אין בי פחד ממך, ההיפך. חיכיתי לך. כדי להתגבר עליך, אני חייב לעבור דרכך, אז שב, אתה מוזמן בגאון. הסתכלתי לפחד בעיניים.

(צילום: פוטוליה)
(צילום: פוטוליה)

אני לבד, בלי חברים, מבחירה כמובן. אני לא נוהג להתאכזב פעמיים. זו דרכם של טיפשים. ופתאום, השקט, אותו השקט, שעליו דיברה איתי הפסיכולוגית שלי וכעסתי עליה כל כך. פתאום, בשקט שמסביב נופלים האסימונים, ואתה מבין. אתה מבין שאת התואר "חבר" אתן למי שראוי לו באמת, ואבחר אותו בפינצטה. והשאר? השאר הם מכרים. חבר טוב עבורי זה נכס צאן ברזל וחברות טובה ואמיתית היא מצרך נדיר.

חלילה, אני לא בוכה על מר גורלי ובטח לא מתלונן. יש לי חברי אמת. חברים שהוכיחו את נאמנותם כלפיי. אני יודע שהלבד הוא קשה ולא כל אחד מסוגל להתמודד איתו, אבל החלטתי שעדיף כלום מכמעט. אני רוצה רק אמת סביבי.

מודה. גם אני לא טלית שכולה תכלת, אבל אני כאן כדי לתקן. אני מוכן תמיד ללמוד ולהשתפר. נשמע אולי מתנשא ופלצני, אבל מי שנכווה ברותחין נזהר בצוננים.

אל תפחדו להיות לבד כשצריך לחשוב ולקבל החלטות. פסק זמן הוא לא רק ופל מתוק. תנו ללבד יד כשצריך. הוא, בשקט בשקט, יוביל אתכם למקום שיש בו נחת. שבת שלום.

אהבתם? שתפו!

תגיות

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות