הכל התחיל כשהיה נער ורק רצה שמישהו ישמע את מוזיקת הראפ שעשה, אבל בתוך מספר שנים ובלי שהתכוון לכך, התמקצע ביחצנות לאמנים, והיום, משה זיו, בסך הכל בן 25, כבר עומד מאחורי ההצלחה של הזמיר המטאורי הימתיכוני, מאור אדרי.
משה זיו נולד בקרית אתא כבן זקונים אחרי אח ואחות. כשהיה בן 3 התגרשו הוריו, ואמו הפכה לדמות הדומיננטית בחייו. "אמא שלי תמיד הייתה מרכז הבית", הוא מספר, "עבדה בארבע עבודות שונות, בבוקר טיפלה בקשישים, אחר כך בעבודה משרדית ובערב התנדבה למען משפחות חד הוריות וניהלה מועדון כזה. בסופי שבוע הייתה קופאית במועדון. מאז ומתמיד אמא היא הדמות הכי חשובה בחיים שלי, ברמה של הערצה. הייתי מחובר אליה ברמות קשות למרות שכל הזמן היא הייתה בעבודה".
במשך השנים פחד זיו להפוך לאבא בעצמו, מאחר שהמודל היחיד שהכיר אכזב אותו. "פחדתי לאכזב כמו שאבא שלי עשה", הוא אומר, "הוא היה מגיע בימי הולדת, קונה לי שעון וזהו. כל האינטראקציה ביני ובין אבא שלי הייתה ללכת לקניון ביומולדת או בחג, לשחק קצת במשחקים ולחזור הביתה. לא שנאתי אותו בשום שלב, כי היה לי אבא, צביקה, אחי הגדול. הוא היה מודל לחיקוי ברמות מטורפות למרות שיצאתי שונה ממנו".
לפני שנתיים נפטר אביו של זיו, ורק אז הוא הצליח להשלים עם המצב ולהשאיר את העניין הזה מאחוריו. "סיימתי את השבעה על אבי בהרגשה שנגמרו כל הכעסים, הוא הפך לאבא שלי לתמיד. כל אזכרה אנחנו עושים בצורה מסודרת, אומרים קדיש ולא שוכחים את קיומו, למרות שכשהיינו קטנים הוא שכח אותנו".
הוא מגדיר את עצמו כילד חנון, צנום מאוד, ילד טוב קרית אתא. "נצמדתי לילד הכי בעייתי בכיתה. הפכנו להיות החברים הכי טובים והייתי הסנג'ר שלו עד כיתה ז' בערך, שם כבר הפכתי להיות אני, אנשים התחילו להיצמד אליי. הייתי דעתן ומוביל דעת קהל. הייתי יוצר מוזיקה, עושה ראפ והייתי בקשר עם אמנים. כילד בן 14 הייתי נוסע לתל אביב, מצלצל לאמנים ומנסה לדחוף את עצמי". אז הוא לא תיאר לעצמו שהקשרים האלה יבנו את הקריירה שלו בהמשך הדרך.
הסיפור המלא יפורסם מחר ב: "הד הקריות".
