סיפורה של ספרישבסקי, בת 43, החל לפני כעשר שנים, לאחר שהחלה טיפולי הפריה. בסופם היא נכנסה להריון, אבל דבר לא הכין אותה להריון עם שלישייה. האושר הגדול נמשך גם לאחר שילדה שלוש בנות יפהפיות. "יש ילדים שרואים עליהם מיד שמשהו לא בסדר, אצלי זה לא היה ככה, עד גיל שנתיים הכל היה בסדר, התחילו לדבר, חיברו משפטים".
"אני לא יודעת אם זו היתה התגובה לחיסון או מחלה, אבל שבוע הן לא קמו מהמיטה, לא אכלו ולא שתו. גם אחרי שהבריאו, הן היו מאוד חלשות ולמדו מחדש לעמוד וללכת. חודשיים לקח עד שהתאוששו פיזית. "אחת לא התאוששה", מספרת ספרישבסקי, " היא המשיכה לדבר, אבל כל יום קצת פחות. למשל היא היתה אומרת לאבא שלום כשחזר מהעבודה ואחר כך לא, כל פעם משהו קטן. אחרי חודשיים חשדתי שמשהו לא בסדר".
בהתפתחות הילד לא ממש נתנו לספרישבסקי תשובות. כשהיו בנות שלוש וחצי אובחנו השלוש במכון להתפתחות הילד. אחת מהן אובחנה כלוקה ב:ASD – אוטיזם והומלץ לשלוח אותה לגן תקשורת. "בשבילנו זו היתה ממש מכה. בטיפולים האלה שהיו בהתפתחות הילד פעמיים בשבוע ראינו איך אפשר לעבוד עם הילדה והתחלנו לעבוד איתה לבד בבית. ספרישבסקי החליטה להוציא את הילדה מהגן.
הציעו לי לקחת אותה למכון מילמן פעמיים בשבוע. במשך יומיים היא ישבה שם 4 שעות עם אנשי מקצוע במקום ללכת לגן. היו לנו שנתיים מפוזרות, כל יום היינו במקום אחר. זה היה מטורף כי לא היה מקום אחד שהכל נמצא ביחד".
הסיפור המלא יתפרסם מחר ב:"הד הקריות"
