השם אייל ברקאי מעלה, ללא ספק, חיוך אצל רבים תושבי הקריות, או לפחות הקול שלו. ברקאי נמצא יותר מ-20 שנה מעל גלי האתר וקולו הפך לפסקול חיינו, מהרגע שבו התחיל לשדר ברדיו פיראטי בקריות ועד הרגע שבו כל בית בצפון מחבק בחום את הקול הפורץ ממכשיר הרדיו. ברקאי נולד בחיפה, ילד בכור לאברהם ויהודית ואח לרונית. כשהיה בן 7 עברה המשפחה להתגורר בקרית מוצקין. "הייתה לי ילדות מופלאה", הוא משחזר, "אין כמו להיות ילד בשנות ה-80, התקופה הכי צבעונית, המוזיקה הכי טובה, התקופה בה התחלתי לספוג את תרבות המוזיקה והיא התחילה לחלחל לי לוורידים ולדם והבנתי שזה מה שאני עומד לעשות בחיים".
מיד כשהשתחרר מהצבא, חיפש עבודה. "ראיתי שדרושים שדרנים לתחנת רדיו", הוא מספר, "לא היה לי שום ניסיון בזה, זו הייתה תקופה טרום תחנות הרדיו האזוריות. היו שתי תחנות פיראטיות, רדיו 1 שהפך מאוחר יותר לרדיו חיפה ורדיו 2, שפרסם את מודעת הדרושים. עניתי למודעה, ניגשתי לכתובת, דירת 4 חדרים במרכז צבר. בדירה היה התקליטן טיטי, תקליטן מאוד ידוע באותם הימים. הוא עשה איתי ניסיון קצר, נתן לי לקרוא משהו. ראיתי את השדרן יושב באולפן ואמרתי לעצמי שזה החלום שלי".
ברקאי נכנס לעניינים מהר מאוד, קיבל תוכנית ולאחר תקופה קצרצרה מונה לתפקיד מנהל תוכניות בתחנה. " זו הייתה תקופה מטורפת, לנשום רדיו מהבוקר עד השעות הקטנות של הלילה. מצד שני זה היה רדיו לא חוקי, אז כל הזמן היה החשש שמשרד התקשורת והמשטרה נושפים בעורפך, כל הזמן פחד שיפתחו לי תיק פלילי, ידפקו לך בדלת, אבל למרות הכל זו הייתה תקופה מקסימה"
ברקאי החל להתמקצע בכל מה שקשור לרדיו, התפתח והחל להתמקד בשפה העברית, כדי לדבר בשפה תקנית. במקביל, בנה לעצמו אולפן רדיו בבית והחל להקליט מערך פרסומות. יום אחד צלצל הטלפון ועל הקו היה דני נישליס. "בתקופה ההיא, נישליס היה האויב הכי גדול של התחנה. כשהוא אמר לי שזה הוא, אמרתי לא שזה לא הוא ואני לא מעוניין וסגרתי. אחרי כמה דקות צלצלה המזכירה שלו, יעל, ואמרה לי שדני רוצה לדבר איתי. הבנתי שזה כנראה רציני".
למרות כל השיאים, אין ספק שהאירוע הגדול מבחינת ברקאי קרה בשנת 2004. באותם הימים, ארגן ברקאי מדי קיץ תחרות יופי, כשאת 20 המתמודדות היה לוקח להפלגה על אונייה. באותו הקיץ, הייתה בין המועמדות אחת, אביבה ואנה. ברקאי התאהב ממבט הראשון. לאחר שעלו על הסיפון, הוציא אותה ברקאי מהתחרות והשניים החלו לטפח זוגיות ובהמשך עברו להתגורר ברחוב החשמונאים בקרית מוצקין.
יום אחד נשליס שאל אותו אם הוא רוצה להתחתן עם אביבה: "אמרתי לו שכן. הוא אמר לי בוא נעשה חתונה בשידור, בהפתעה. פנינו לכל העולם ואשתו כדי לארגן חתונה בהפתעה.
"קראתי מכתב מרגש שבו אני מציעה לה נישואין. היא בכתה, שמתי לה טבעת, ואז דני אמר ברדיו: 'אני מבקש להכניס את ההורים ואת הרב'. הדלת נפתחה, ונכנסה שיירה בלתי נגמרת של אנשים. היא כמעט התעלפה. היא לא יכלה להגיד כן, לא יצא לה קול. חטפו אותה לממ"ד, ודני בינתיים הכריז שעומדת להיות חתונה בשידור חי ותיאר את זה כמו שדרן כדורגל".
הסיפור המלא יתפרסם מחר ב"הד הקריות"
.
