אביה הוא חיים ליברטי, עבריין ידוע בקריות בשנות ה~70. אמה, עפרה כהן, חיה במשך שנים בלוס אנג'לס עם אחד מראשי המאפיה היהודית ומצאה את מותה בתאונת דרכים באיביזה. לאחרונה נפרדה מבן זוגה בארבע השנים האחרונות, הצעיר ממנה ב~17 שנה ופתחה עם חברתה משרד פרסום, והיא לא מתכוונת לעצור לרגע ® "עברתי כל כך הרבה דברים קשים, כך שאני לא מפחדת מכלום. אני יודעת שאין משהו שיכול להרוג אותי" ® זאזא כהן בראיון להילה מלמד מדברת על הכל. הכתבה המלאה ב"הד הקריות"
כהן לא זוכרת את עצמה כילדה יפה. "הייתי טום בוי קטן, אז אני לא יודעת אם הייתי יפה, הסביבה אומרת שכן, אבל לא הרגשתי ככה עד גיל 15 שהתחלתי לדגמן, בעיקר טיפסתי על עצים", היא אומרת. כשהייתה בת 14, החליטו חברות המשפחה כרמל שבתאי ונילי קמרמן, להן הייתה חברה להפקות ותצוגות אופנה שכהן צריכה לדגמן.
"בתקופה ההיא, תצוגות אופנה היו מאוד אין. היו תצוגות אופנה בכל מקום אפשרי. כרמל ונילי היו רואות אותי בבת גלים ואמרו שאני צריכה להיות דוגמנית. סבתא שלי אמרה להן שזה לא הגיוני, כי אני חצי בן, אבל הן החליטו לנסות אותי בתצוגה אחת, שהייתה בספורטן, בהשתתפות כל מלכות היופי. הגעתי לתצוגה והיו שם לימור מגן, נתי זמורה ומאיה פישל, כל הדוגמניות הכי גדולות של שנות ה-90 ואמרו לי לעלות למסלול אחד, לניסיון, הן זרקו אותי למים. איפרו וסרקו אותי, הרגשתי מאוד טוב עם עצמי, הרגשתי כמו בובה שמסדרים אותה. עליתי על נעלי עקב ויצאתי לבמה, אפילו מבלי שהדריכו אותי.
כרמל ונילי אמרו שממש כאילו נולדתי על הבמה. מיציאה אחת לבמה, לניסיון, זה הפך לכל התצוגה, לא הפסיקו להחמיא לי. אחרי אותה תצוגה, כרמל ונילי לקחו אותי תחת חסותן והתחלתי לעבוד. עבדתי עם כולם, עם בלומה רקוביצקי שהייתה מלכת התצוגות, עם שלוה בן גל, עם כל האנשים שניהלו אז את התעשייה".
עברו לכתבה המלאה ב"הד הקריות"
