מאת צ'רקס
המדענית ד"ר בת אל פנחסיק, גדלה בקרית ביאליק. היא למדה באורט ביאליק ועשתה תואר ראשון כפול בטכניון בהנדסת חומרים ופיזיקה. את התואר השני והדוקטורט עשתה בגרמניה, בברלין ובפוטסדאם, במכון המחקר מקס פלאנק, ואת הפוסט דוקטורט עשתה גם כן בגרמניה, במיינץ. כיום, בגיל 35, היא עומדת בראש קבוצת מחקר במחלקה להנדסה מכנית של אוניברסיטת תל אביב, העוסקת בפתרונות הנדסיים לבעיות של איסוף מים.
ד"ר פנחסיק, ספרי על קבוצת המחקר.
"הקבוצה שלי עוסקת בביומימטיקה (חיקוי של הטבע למציאת פתרונות הנדסיים), על מנת לפתור בעיות שונות. בקבוצה יש כיום תשעה חוקרים מרקעים שונים. הסינרגיה בין התחומים מולידה פתרונות מרתקים. בגדול, אנחנו מנסים, בין היתר, ללמוד מבעלי חיים שחיים במקומות צחיחים איך ניתן לאסוף מים מהסביבה. במקרה של חיפושיות ולטאות מסוימות, היכולת להפוך לחות מהאוויר למים לשתייה".
"יש אזורים בגרמניה, בהם מודדים לכל משפחה את כמות הזבל שהיא מייצרת ויש קנסות על חריגות. ממש לא משתלם לצרוך באופן מוגזם וליצור כמות גדולה של זבל"
עד כמה העולם בסכנה אקלימית?
"המדידות מוכיחות בבירור, כי בעשרות השנים האחרונות יש שינויים דרסטיים בתהליך ההתחממות. הקיץ יותר חם, החורף יותר קר ויש יותר פגעי טבע. הגידול הענק בצריכה של בני האדם בתעשייה ובחקלאות הביא להגברת הפליטה של גזי חממה. יותר כלי רכב וטיסות, יותר פליטות של פחמן מתעשייה ויותר פליטות מבעלי חיים שנועדו לבשר לאכילה. במקביל, יש חיסול וכריתת יערות, אותם היערות שהיו הריאות הירוקות של כדור הארץ. מה שקורה בפועל זה סופות תכופות, המסת קרחונים בקטבים, שריפות ואקלים קיצוני. בנוסף לכך יש גם עלייה בטמפרטורת המים בים.
"בשנים האחרונות, למשל, רואים תופעה של הלבנת אלמוגים. באזורים גדולים אוכלוסיות שלמות של אלמוגים מתות וכתוצאה מכך מאבדות את צבען המרהיב. זו תוצאה של עלייה בטמפרטורת המים ושל זיהום הים. מנגד, כל העת נעשים ניסיונות למצוא פתרונות לבעיות שהועלו".
ואיך עושים את הדברים בפועל?
"קודם כל יש להכיר בבעיה ולא להתכחש אליה, ומכאן ליישם הרגלים חדשים. יחד עם זאת, דומה שיש עלייה מתמדת במודעות, והלחץ הציבורי גובר. גם במדינות בצמיחה דוגמת סין, יש היום פרויקטים של הקטנת שימוש בדלקים, מעבר לאנרגיה סולארית ומיחזור פסולת. יש גם שינויים בתפיסה ובהתמודדות עם פסולת. בעבר היה נהוג לחשוב שמחזור הוא הפתרון העיקרי להפחתת פסולת. היום ידוע שהמחזור עצמו לעיתים צורך משאבים גדולים או מייצר פסולת משנית. לכן, קודם כל עלינו לנסות להפחית בצריכה, לאחר מכן להשתמש במוצרים יד שנייה ורק לבסוף ליישם מיחזור.
"קח לדוגמה את גרמניה, שם יש אזורים בהם מודדים לכל משפחה את כמות הזבל שהיא מייצרת ויש קנסות על חריגות. ממש לא משתלם לצרוך באופן מוגזם וליצור כמות גדולה של זבל. בנוסף, יש הקפדה על הפרדת פסולת, כדי שיהיה יותר קל לטפל בה בהמשך. בארץ, למשל, יש תרבות שלמה של קנייה ומסירה של צעצועים ובגדים יד שניה. הדבר לא רק מצמצם הוצאות ומוריד את עלויות המחיה אלא גם מפחית ייצור".
את מדברת על התנהגות האזרחים, ואני שואל מה עם אחריות המדינה?
יש כמובן עוד הרבה מקום לשיפור, אבל הרגולציה בנושא הזיהום הסביבתי בעלייה מתמדת. במדינות רבות באירופה מטילים קנסות כבדים על מפעלים מזהמים. גם ארגוני הירוקים משתתפים במשחק הפוליטי והם הפכו לגורם משפיע בקלפי. באיחוד האירופי, למשל, חלו התפתחויות מרחיקות לכת, כשחייבו את המדינות החברות באיחוד להפחית את הזיהום באופן משמעותי".
מה קורה היום בארץ מבחינת איכות הסביבה?
"יש בארץ יותר מודעות ומבחינות מסוימות איכות החיים השתפרה משמעותית בהשוואה לשנים עברו. קח לדוגמה את הקישון שמצבו הוטב בהרבה. קח את הקמפיין 'הכנרת מתייבשת'. הוא העלה מודעות לחיסכון בצריכת מים וזה נשאר אצל האנשים כתפיסת עולם.
"בשנים האחרונות רואים תופעה של הלבנת אלמוגים. זו תוצאה של עלייה בטמפרטורת המים ושל זיהום הים. מנגד, כל העת נעשים ניסיונות למצוא פתרונות לבעיות שהועלו"
"הדוגמה הטובה ביותר מהשנים האחרונות היא חוק השקיות. הנתונים מראים שמאז החלת החוק ב-2017, צריכת שקיות הפלסטיק ברשתות הגדולות ירדה ב-80 אחוז. בנוסף, התגלה שכמות לכלוך השקיות בחופי הים פחתה בחצי. זה נתון מעודד מאוד שמראה שחקיקה אכן עוזרת ובמקביל שיש אנשים שמוכנים להירתם למאבק. בנוסף, חברות שלא עומדות בחוק האריזות צפויות לקבל קנסות, אבל בשביל זה צריך כמובן יד חזקה במדיניות האכיפה".
מה אתם מנסים לפתח במעבדה שלך?
"אנחנו פונים אל הטבע כדי לאתר פתרונות יצירתיים לבעיות אנושיות. למשל: בעיית המחסור במים באזורים שמנותקים מאספקת מים סדירה. ישנן חיות מדבריות כמו לטאות וחיפושיות מסוימות שמשתמשות במנגנון איסוף מים מהאוויר. המים מתעבים ישירות על גוף החיפושיות והלטאות, בדומה לתופעה המוכרת של טל הבוקר. לחיפושית המדבר הנמיבי יש גבשושיות על הגב שמושכות מים וכשהחיפושית מרימה את אחוריה המים זורמים לפה. יש גם לטאות בעלות מנגנון של תעלות על הגב, בהן המים זורמים באופן ספונטני לכיוון הפה.
"במעבדה אנחנו מנסים לא רק לחקות את המנגנונים האלה, אלא גם להבין את החוקיות של המערכות. המטרה שלנו היא ייעול והרחבת אותם המנגנונים, על מנת לאסוף יותר מים בפחות זמן. כדי לחקור מבנים וחומרים חדשים אנחנו משתמשים בהדפסת תלת ממד עם הטכנולוגיות החדישות ביותר. בזכות הפוטנציאל הטמון בביומימטיקה, אני מאמינה שנוכל לשפר את היכולת לאסוף מים במקומות צחיחים".
ספרי על העבודה במעבדה.
"צוות המעבדה מורכב משילוב של אנשים מתחומים שונים כמו הנדסה מכנית, פיזיקה, כימיה, מתמטיקה והנדסת חומרים. במקביל למציאת פתרונות לאיסוף מים, מעניינים אותי נושאים נוספים בביומימטיקה. למשל, רובוטים בהשראת חרקים או מנגנונים מכניים לחפירה או מינוף בהשראת פעולות של חיפושיות וחרקים נוספים".
האם יש מקום לאופטימיות בכל מה שקשור לסביבה?
"בהחלט, אבל אופטימיות זהירה. אני יכולה להגיד לך שיש ניסיון אמיתי באקדמיה למצוא פתרונות לבעיות סביבתיות. אני גם מניחה שעם הזמן יותר ויותר חברות יחרטו על דגלן לשים את הנושאים האלה גבוה יותר בסדר העדיפויות, בין אם בלחץ החוק או כתוצאה של לחץ צרכנים. באיחוד האירופי, למשל, כלים חד פעמיים יוצאו מחוץ לחוק בשנים הקרובות. אני מקווה שהנושא יקבל יותר תשומת לב גם בארץ. הכל מתחיל במודעות".
