בפסק דין יוצא דופן, חייב בית הדין האזורי לעבודה בחיפה את "דואר ישראל" לשלם לאלמנתו של מפעיל סוכנות דואר פיצויי פיטורין ודמי הבראה, לאחר שקבע כי היו יחסי עובד- מעסיק בין הדואר לבעל הסוכנות. בית הדין קיבל את התביעה על אף שבעל הסוכנות לא היה שכיר של דואר ישראל.
בעת חתימת ההסכם בין הדואר למפעיל הסוכנות בחיפה, נקבע שלא ישררו ביניהם יחסי עובד-מעסיק ואת שכרו הוא קיבל מדי חודש עבור חשבוניות מס. אלמנתו תבעה באמצעות משרד עורכי הדין סאמי אבו ורדה, את חברת הדואר לשלם לה פיצויי פיטורים ודמי הבראה.
בשנת 2012 לאחר שישה ניסיונות שוד שהיו בסוכנות הדואר, כאשר בעקבות ניסיון השוד האחרון הוכר מפעיל הסוכנות כנפגע עבודה עם 15 אחוזי נכות לצמיתות, הוא הודיע לחברה כי הוא מבקש לסיים את החוזה עם חברת דואר ישראל. הוא נפטר כתוצאה ממחלה ואלמנתו הגישה את התביעה בשמו.
התביעה טענה ובית הדין קיבל את טענתה כי האיש עבד בסוכנות בהיקף משרה מלאה ולמעלה מזה ולא נתן שירותים לגורמים אחרים אלא רק לדואר. כמו כן לא העסיק עובדים נוספים במקום, אלא עבד בסוכנות בעצמו במשך 16 שנים. עוד קבע בית הדין כי מפעיל הסוכנות היה "זרוע" של חברת הדואר שביצע עבורה את העבודה ולכן לא היתה לו כל השפעה על רווחי הסוכנות. האיש גם לא השקיע בציוד העסק ולא בהון חוזר. "נסיבות אלה מחזקות את המסקנה כי מדובר היה בעובד שכיר, ולא במי שסיפק לנתבעת שירותים באמצעות עסק פרטי" נכתב בפסק הדין.
עוד נקבע כי גם המילה "זכיינות" שלדברי חברת הדואר היתה הבסיס להתקשרות, אינה שוללת את קיומם של יחסי עובד- מעסיק ובמקרה זה גם הקשר ביניהם לא היה על בסיס זכיינות. כמו כן התברר במהלך המשפט כי מפעיל סוכנות הדואר, קיבל שכר דומה למי שעבד כשכיר בתפקיד מנהל סניף דואר בחיפה במקום סמוך. בית הדין לעבודה פסק כי האלמנה תהיה זכאית לקבל פיצויי פיטורים לפי התשלום האחרון שהיה לבעלה טרם עזיבתו את הסוכנות כפול מספר שנות עבודתו ובנוסף דמי הבראה.
בית הדין קיבל את טענת התביעה כי ההתפטרות באה בעקבות ניסיון השוד האחרון שהיה "הקש ששבר את גב הגמל" וכך אף נכתב במכתב ההתפטרות שהגיש ושבו ציין כי אינו יכול עוד לעבוד בפחד ובחוסר בטחון אישי. על כך כתב בית המשפט "אין לחייב עובד שחש סכנה לשלמותו הגופנית, להמשיך לעבוד בסביבה מסוכנת" ולכן זכאי לפיצויי פיטורין.
