מזל שיש את אשקלון

ירוק עד / עמית פרוסנר

מה מכבי חיפה הייתה עושה העונה בלי הפועל אשקלון? שאלה טובה. מכבי רשמה ניצחון אחד בלבד בעשרת משחקי הליגה האחרונים, אבל נגד אשקלון הסיפור אחר, ומכבי, למרות שלא הרשימה במיוחד, חזרה הביתה לקראת הדרבי, שיתקיים מחר, עם ניצחון 2:0, משתי בעיטות עונשין מוצדקות. בסך הכל מכבי הבקיעה שבעה שערים מתוך עשרים וחמישה מול הקבוצה של יובל נעים בשני המפגשים. אחרי שספגה לפחות שני שערים מול מכבי פתח תקווה, הפועל באר שבע, קרית שמונה ומכבי תל אביב, סוף סוף חניכיו של רנה מולנסטיין הצליחו לסיים 90 דקות ללא ספיגה, ומכבי עם 29 נקודות, שתיים פחות מאשר שלוש הקבוצות שמעליה בטבלה.

היכולת לא משהו

אני לא יודע מה היה התכנון המקורי של מולנסטיין לקראת המשחק באשקלון, ויכול מאוד להיות שהוא היה שומר על אותו הרכב עם שלושה קשרים במרכז ושלושה שחקנים בהתקפה, אבל יום לפני המשחק אשתו של קמיל ואצק ילדה במזל טוב בן בכור, ולכן ואצק נעדר מהמשחק. בלעדיו, וכשרועי קהת קיבל קצת מנוחה על הספסל כדי להחזיר אותו לעניינים, מכבי פתחה במערך 4:4:2, שלא ממש עבד, למען האמת, בשבועות האחרונים. נטע לביא ואניס אלושי שיחקו במרכז השדה, עמית זנטי קיבל עוד הזדמנות, אחרי היכולת הטובה שהפגין מול מכבי ת"א באגף ימין, גילי ורמוט התחיל בשמאל, ובהתקפה שיחקו עומר דמארי ופיטים אזמי, בהופעת בכורה. דמארי ירד לעזור לקישור ואזמי עשה תנועות עומק ותנועות לאגף.

מכבי שלטה במגרש לחלוטין במחצית הראשונה, אבל לא ממש הגיעה להזדמנויות טובות. ורמוט עזב את העמדה שלו בשמאל ונכנס למרכז לנהל את המשחק, ומכבי תקפה, בעיקר מימין, עם גארי קגלמאכר וזנטי. סאן מנחם נשאר לבד בשמאל, וכשהוא קיבל את הכדור לא ממש היו לו אופציות מסירה, פרט להרמה לרחבה. אשקלון ניסתה לשמור על לביא ואלושי, אבל אלושי מתגלה כשחקן נייד מאוד שלא מפסיק לרוץ. בכל מקרה, מכבי שיחקה יותר מדי בכדורים ארוכים. אולי מולנסטיין ניסה לבנות מצבים של שלושה על שלושה עם אזמי, דמארי וורמוט, אבל מכבי שיחקה פחות מדי דרך הקישור, ויכול מאוד להיות שמול יריבה חזקה יותר, שהייתה מגיעה לעקוץ מהפתיחה, ולא רק להסתגר, היא גם הייתה נענשת. מנחם נתפס ברחבה, ומכבי קיבלה פנדל מוצדק, שאותו החטיא דמארי, אבל מיד תיקן בנגיחה, בשערו השני בשלושה משחקים. דמארי, גם כשהוא לא מקבל כדורים מהקישור לא מפסיק לרוץ, מגיע אחורה כדי לנסות ולנהל התקפות בעצמו וכבר עכשיו נראה כמו רכש מצוין שעוד יתרום למכבי רבות בהמשך. את אזמי מוקדם לשפוט, אבל את הכח והמהירות אפשר לראות מהר מאוד. לאזמי יש טכניקה טובה מאוד ולא ברור לי מדוע מולנסטיין לא תפקד אותו באגף, ואת ורמוט מתחת לדמארי, אבל אולי עוד נראה את זה בהמשך.

אשקלון יצאה להתקפה ונענשה

המשחק המשיך להתנהל על מי מנוחות, עד שיובל נעים החליט לצאת קדימה ועשה שלושה חילופים התקפיים. מהדקה ה-70, כשתומר סוויסה נכנס במקום רודי חדד, המשחק הפך להיות משחק של רחבות, ואשקלון הגיעה לשני מצבים מצוינים ליד השער של לויטה, כשאת אחד מהם הציל מנחם ממש מהקו. מולנסטיין הגיב עם הכנסתו של אלירן עטר, שחזר מפציעה והחליף את דמארי בדקה ה-75, ובמגרש פתוח, כשהיו המון שטחים, עטר נראה מצוין, הכין כמה מצבים ובנה את הפנדל עם מסירה נהדרת לאזמי, שעשה תנועה נכונה לרחבה והוכשל. עטר הבקיע את הפנדל, ואולי בדרבי נזכה לראות אותו, יחד עם דמארי, במה שיכול להיות שילוב מעניין מאוד בליגה שלנו.

עטר, שנראה כאילו הוא לא נפצע (אגב, גם בפעם הקודמת כשעטר חזר להרכב, אחרי כמה חודשים מול מכבי ת"א בחוץ הוא הבקיע ונראה מצוין. הוא, ככל הנראה, אחד השחקנים היחידים שהמונח "חלודה" לא תופס לגביהם). לעומתו, רועי קהת שנכנס כמחליף אכזב מאוד. אמנם הוא הכין בנגיחה מצב אחד לאזמי, שהחטיא, אבל ביותר מדי מקרים הוא איבד כדורים פשוטים ולא הצליח למסור מסירות פשוטות. אין ספק שקהת בלחץ ולא ממש בכושר, ומולנסטיין עושה נכון שנותן לו קצת לנוח. עכשיו ההולנדי צריך להחזיר חזרה את קהת לעניינים מכיוון שאנחנו יודעים שכדורגל יש לו, ומול הפועל חיפה, שתבוא כמו תמיד במוטיבציית שיא, יש סיכוי סביר שמכבי תצטרך את קהת ביכולת הרבה יותר טובה.

הבלתי צפויים

הדבר היחיד שאפשר להיות בטוחים בו בקשר לקבוצת הכדורסל של מכבי חיפה הוא שהכל אפשרי. משחק חוץ קשה באילת בהרכב חסר? ניצחון. משחק בית מול קרית גת? הפסד. אחרי הפסד במשחק צמוד בבית מול חולון, יצאה מכבי למשחק חוץ באשדוד, מול הקבוצה שניצחה אותה בגביע וקלעה 95 נקודות. ווילי וורקמן הפצוע לא התלבש, ואליו נוסף עמית שמחון, שנפצע גם הוא, וטוני מיטשל, שאיחר לאימון, ואמנם התלבש, אבל לא תוכנן לשחק בכלל. מכבי למעשה נסעה למשחק עם שישה שחקנים בכירים, מתוכם קוין פינקני, שרק הגיע לפני כמה שבועות, ועדיין לא נמצא ממש בכושר מלא. כל הסימנים הצביעו על תבוסה, אבל סימנים לחוד וכדורסל לחוד. בפועל, וארגאס לקח את החברים על הגב, ויחד עם משחק יוצא מהכלל של עוז בלייזר, שנמצא בחודש האחרון בכושר נפלא, והגנה עצומה של כולם, בפרט של ג'ון דיברתולומיאו, ובמיוחד של פינקני, שרפו את הפרקט עם 26:8 מדהים ברבע הראשון. מכאן ההפרש נשאר דו ספרתי לאורך כל המשחק. כשמכבי משחקת הגנה זו פשוט הגנה יוצאת מהכלל, ולרגעים ארוכים היא מזכירה את ההגנה של העונה הקודמת. פינקני, אולי לא מוכשר ואתלט כמו מיטשל, אבל הוא מגן הרבה יותר טוב ושימש כמטריה מתחת לסל, ומסביב וארגאס, מנדז והשאר חטפו כל כדור שירד לפרקט. מנדז סיים עם 6 חטיפות, פינקני עם 4, ומכבי חזרה מאשדוד עם ניצחון גדול 72:59, והמון אופטימיות לגבי ההמשך. בשבוע הקרוב הקבוצה תנוח בגלל משחקי הגביע, ושבוע אחר כך הפועל ירושלים תגיע לרוממה למשחק חם במיוחד.