fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178243 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

כישלון בחזרה הגנרלית

אוניברסלי/ אסף רביץ
היה שער, או לא היה? תלוי את מי שואלים צילום: אדריאן הרבשטיין
היה שער, או לא היה? תלוי את מי שואלים צילום: אדריאן הרבשטיין

החזרה הגנרלית של הפועל חיפה לגמר הגביע הסתיימה בכשלון. עכשיו האדומים יוכלו להסתמך על האמירה שאם החזרה הגנרלית נכשלת זה סימן שההצגה תצליח. במבט ראשון נדמה שמי שהמציא את האמירה הזאת בעיקר מתנגד לרעיון הבסיסי של מקצוענות, אבל יש בה גרעין של אמת ועניין.

קודם כל, האמירה הזאת מגלמת בתוכה את ההבנה שהרבה תלוי במזל, בדברים הקטנים שיכולים להכריע לכאן או לכאן. המשחק ביום שני הוכרע במספר דקות בהן כל קבוצה הגיעה למצב מצוין, זה של הפועל חיפה הורחק מהקו, או מעט מאחוריו, וזה של בית"ר ירושלים הפך לשער הניצחון. בהמשך היה מהלך בו כדור פגע בשחקן הגנה של בית"ר וניתז לקורה, באותה מידה הוא היה יכול להיכנס. אין ספק שבהפועל ייקנו את התסריט בו הדברים הקטנים האלה יילכו לטובת בית"ר במשחק הליגה ולטובתם בגמר הגביע.

מול בית"ר נענשים על טעויות קטנות

האמירה הזאת כוללת גם את ההבנה שבחזרה גנרלית נחשפים לדברים שניתן עוד לשפר לקראת ההצגה האמיתית, דברים שלא פוגשים במצבים אחרים. ההתקפה של בית"ר ירושלים היא הטובה בארץ בפער משמעותי (הבקיעה 13 שערים יותר מהפועל ב"ש) והתמודדות איתה דורשת מההגנה האדומה רמה אחרת של אחריות ויכולת ביצוע. מול בית"ר נענשים על טעויות קטנות שמול יריבות אחרות ניתן להחליק.

שער הניצחון הדגיש את הנקודה הזו והדגיש גם עד כמה כל הקבוצה צריכה לתרום למשחק ההגנה מול יריבה עם כל כך הרבה יכולות התקפיות. מגיעות לעדן בן בסט כל המחמאות שהוא מקבל על העבודה ההגנתית שהוא עושה השנה באגף שמאל, אבל לאורך השנה הוא לא תמיד היה עקבי בירידה להגנה עם המגן שלו, מה שיכול גם לבלבל את שאר הקבוצה. במהלך של השער הוא התרחק מאוד מאנטואן קונטה, המגן הימני של בית"ר, שם לב לכך מאוחר מדי ואפשר לו מרחב עצום להעביר כדור רוחב. מול רוב היריבות עצם התרומה ההגנתית של עדן מספיקה, מול בית"ר אסור לפספס אף סגירה.

החלק השני של השער קשור לגל אראל. קונטה מסר מהר מאוד, מה שהוביל לכך שאראל זיהה באיחור של שנייה את הסכנה המתפתחת ולא הספיק לסגור את חן עזרא, שהיה קרוב אליו אבל בעמדה טובה ממנו להגיע לכדור. מול רוב הקבוצות בליגה לא היה קורה כלום במצב כזה, כי המגן היה מתמהמה ואראל היה מספיק לסגור בזמן. מול בית"ר צריך לחשוב מהלך אחד קדימה, לזהות סכנה פוטנציאלית מהר יותר ולפעמים גם לפני שהיא מתרחשת. אם אראל היה חושב על כך הוא היה קרוב מספיק כדי לסגור את הפער מעזרא עוד לפני כדור הרוחב.

היה שער, או לא היה? תלוי את מי שואלים צילום: אדריאן הרבשטיין
היה שער, או לא היה? תלוי את מי שואלים צילום: אדריאן הרבשטיין

הדילמה בין הראל למקסים

הנקודה השלישית שקשורה לפער בין החזרה הגנרלית להצגה האמיתית היא שלבמאי/מאמן עדיין יש הזדמנות לקבל החלטות אחרונות. בהיעדרו של ראדו גינסארי, ניר קלינגר הציב במרכז השדה את אראל ומקסים פלקושצ'נקו, כאשר מאוד יכול להיות שהוא השתמש במשחק הזה כדי להכריע את מי מהם הוא יעדיף להרכיב בגמר. קשה להגיד שהוא קיבל הכרעה ברורה, אלא בעיקר הרבה חומר למחשבה. שני השחקנים הביאו לידי ביטוי גם את היתרונות וגם את החסרונות שלהם במשחק הזה.

מקסים לא נייד כמו שאר שחקני מרכז השדה האדום, ובהרבה מקרים בהם הוא פותח בעמדה הזו הקישור של הפועל חיפה נראה פחות טוב מהרגיל. גם הפעם, במחצית הראשונה, התחושה הייתה שמשהו במיקום, בתיאום ובתנועה של השחקנים לא עובד, והרבה פעמים זה היה קשור לכך שמקסים היה קרוב מדי לשחקנים אחרים ולא סגר מספיק שטחים. מצד שני, מדי פעם הוא הזכיר את יכולת המסירה והיצירתיות שלו ובמחצית השנייה הוא הבהיר עד כמה איום הבעיטה שלו מרחוק חשוב למשחק ההתקפה של האדומים. בעיטה אחת שמתלבשת לו יכולה לשנות מומנטומים ומשחקים.

אראל, לעומת זאת, היה השחקן הנייד ביותר במשחק כשגמע 11.9 קילומטרים, הוא שיחק בעמדה הטובה ביותר שלו כשחקן 50/50 והראה את היכולת שלו לשחק מרחבה לרחבה. הוא עזר להגנה, היו לו רגעים דומיננטיים במרכז השדה והוא הצטרף להתקפה באופן שאפשר לו להגיע למצבים רבים. אבל בלט גם חוסר הליטוש שלו. בהתקפה זה בא לידי ביטוי בקושי לסיים את המצבים אליהם הגיע, הקושי לבצע את הפעולה הטכנית האחרונה, בהגנה זו קבלת ההחלטות שלא תמיד טובה ובאה לידי ביטוי בשער של בית"ר.

מחכים לברסקי של הסיבוב הראשון

בהנחה שכל שאר שחקני ההרכב יהיו כשירים וזמינים, לקלינגר יהיו גם שתי אפשרויות נוספות, הגנתיות יותר, לשחקן הקישור הנוסף לצד רסמוס סויסטד וגינסארי. הוא יוכל לעלות עם רוסלן ברסקי ובעצם לחזור לשלישיית מרכז השדה שנראתה כל כך טוב בסיבוב הראשון וכמעט לא שיחקה ביחד מאז. ברסקי נחלש מאוד בחודשים האחרונים, אבל אולי משהו בחיבור של השלישייה הזאת עובד ומוציא מכולם יותר.

האופציה השנייה היא לשחק עם ריקו מיטרבסקי לצד רסמוס, אולי כשני קשרים אחוריים לכל דבר. זה יפנה את גינסארי לעמדה התקפית יותר וייתן לקלינגר עוד שחקן שמכסה חורים. ניתן להניח שמיטרבסקי, עם החושים ההגנתיים המחודדים שלו, היה מזהה מראש סכנה מהסוג שהובילה לשער של בית"ר, או נמצא מראש בעמדה הגנתית יותר בתוך הרחבה. קלינגר יאבד בכך שחקן נוסף שמצטרף להתקפה, מה שאולי ייתן יותר בטחון לשחקני מרכז השדה של בית"ר לעלות קדימה, הוא יצטרך עוד להחליט מה האיזון הנכון ביותר מבחינתו.

בכל מקרה, הפועל חיפה אמורה לצאת מהמשחק ביום שני, וגם משני המשחקים הקודמים, בהם לא הצליחה לנצח את בית"ר ירושלים, עם תחושה שזה ממש לא בלתי אפשרי. בכל המשחקים היו לאדומים דקות טובות מאוד שניתן היה לנצל ביום יותר חד של יותר שחקנים. צריך רק פעם אחת שהכל יתחבר, בפעם הנכונה.

הפועל חיפה אמורה לצאת מהמשחק ביום שני, וגם משני המשחקים הקודמים, בהם לא הצליחה לנצח את בית"ר ירושלים, עם תחושה שזה ממש לא בלתי אפשרי. בכל המשחקים היו לאדומים דקות טובות מאוד שניתן היה לנצל ביום יותר חד של יותר שחקנים.

אהבתם? שתפו!

תגיות

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות