fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178232 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

תעלת בלאומילך

אפילו הגאון אפרים קישון לא חזה בחלומותיו הגרועים ביותר, שסרטו "תעלת בלאומילך" יתאר כמעט במדויק את קבלת ההחלטות של ממשלת ישראל בעידן הקורונה
מתוך "תעלת בלאומילך" | צילום: ויקישיתוף
מתוך "תעלת בלאומילך" | צילום: ויקישיתוף

לפני 52 שנה ביים אפרים קישון את הסרט "תעלת בלאומילך", שכולו פארודיה משוגעת על קבלת ההחלטות במינהל הציבורי. דומה שאפילו הגאון אפרים קישון לא חזה בחלומותיו הגרועים ביותר, שהסרט יתאר כמעט במדויק את קבלת ההחלטות של ממשלת ישראל בעידן הקורונה. והסוף, כן הסוף הוא תמיד הצגת הכאוס כסיפור הצלחה של הפוליטיקאים. את המחיר כרגיל ישלם הציבור, בגדול.

ראיתי את הסרט פעם נוספת בחג, והצחוק נבלע בעצב, שכן אנחנו נראים ישרים, תמימים ומאמינים, כאלה שהפוליטיקאים משחקים בחייהם כמו שמנהל מחלקת הדרכים בעיריית תל אביב בסרט, ד"ר שמוקייבסקי, משחק עם קופסאות גפרורים, והבדיחה כמובן על חשבוננו.

בחג צפיתי בראיון עם חיים רמון, שהיה בעבר שר הבריאות. רמון מתנגד לסגר, ויש לו כמה רעיונות נועזים ורצויים שממשלת ישראל מפחדת לקבל.

בעולם מתוקן, ראש ממשלה מהימין היה ממנה את חיים רמון מהשמאל לשר הבריאות, כי לאיש יש ניסיון ואג'נדה הרבה יותר הגיונית. אם אומרים שכולנו עכשיו במלחמה, הרי שבמלחמה ממנים את המנוסים ביותר להוביל את הקרב.

כך קרה ביום כיפור עם מינויו של חיים בר לב למפקד חזית הדרום במקום האלוף גורודיש, וכך קרה ב-2006, במלחמת לבנון השנייה, כאשר מינו את סגן הרמטכ"ל משה קפלינסקי למפקד חזית הצפון, עקב כשלים שהיו בניהול הקרבות, וכך צריך היה להיעשות עכשיו. זה מה שמצופה מממשלת חירום לאומית, וכל הדברים האחרים זה רפש פוליטי וחומר לוועדות חקירה על חשבון הציבור כמובן.

תרבות

בשיממון הנופל עלינו בתקופת הסגר, אני רוצה להמליץ על ספר אחד ועל סדרת טלוויזיה אחת. שניהם גרמו לי לקורת רוח בימים קודרים אלה. הסדרה נמצאת בנטפליקס ונקראת "אל חייבה" והספר נקרא "גורל", וכתבה אותו רפאלה רומניולו.

הסדרה עוסקת במשפחה לבנונית רבת כוח והשפעה שחיה על גבול סוריה-לבנון, יש לה שטחים רבים והיא מתנהלת כמו מסדר צבאי או כמו מאפיה סיציליאנית ועוסקת בהברחת נשק וסמים. זה הרקע, אבל התוכן הוא דרמה עוצמתית על קודים של מסורת, נאמנות וטרגדיה של בני אדם; טרגדיה שיכולה לקרות בכל חברה פטריארכלית.

הספר "גורל" עוסק בחייה של אישה אחת והמשפחות שמסביבה בשנים שבין מלחמת העולם הראשונה ועליית הפאשיזם באיטליה של מוסוליני לבין סוף מלחמת העולם השנייה. זוהי סאגה שכתובה בכישרון רב ומזכירה קצת את הרומנים של אלנה פראנטה כפי שבאו לביטוי ב"החברה הגאונה", אבל הסיפור פה שונה ויש פה גם הרבה ביקורת על החברה האיטלקית, על הפוליטיקה, על המלחמות וכמובן הגורל האישי של גיבורי הספר, שהמלחמה הקיומית שלהם נמהלת בתוך מלחמות העולם תוך מבט מפוכח על כך שאין כמעט אפשרות בתקופות שכאלו לאדם הפשוט להיות מאושר, סתם מאושר, אלא הוא חי בין משבר למשבר, שרובם הם תולדה של מחלות חברתיות המשפיעות באופן אכזרי על גורלו של הפרט בתוך החברה.

גם הספר וגם הסדרה מהנים מאד ויפים לצפייה וקריאה בתקופה די מדכדכת של קורונה על כל תחלואיה החברתיים והבריאותיים.

אהבתם את הטור של צ'רקס? טורים נוספים כאן

בקרו אותנו גם בפייסבוק: הד הקריות

אהבתם? שתפו!

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות