על תענוגות הזקנה ועל התפניות העלילתיות של הירוק

הקיץ בשוודיה – הבלוג של עלית קרפ

הלוואי, שכל הימים יהיו כמו היום, כמו עכשיו, כשהבית כבר נקי (ל' ואני מנקים את הבית בעצמנו), והקניות במקרר, והעוגה בתנור, ונ' זה עתה צלצלה ואמרה לי שהיא וא' הצליחו לעלות על האוטובוס של 17:30 בירושלים, מה שאומר, שבערך ב-20:00 יהיו בבית. כן, ורק עוד משהו אחד: הלוואי של' יצליח לשכנע את ע' גם לבוא הביתה השבוע, כי השבוע עשה ע' טסט וגם עבר, ול' מציע לו לבוא הביתה ולנסוע קצת ביחד איתו. על פי החוק ע' לא צריך ליווי, כי הוא בן יותר מ-25, אבל הוא חש שהוא זקוק לליווי, ול' הוא מורה מצוין, יש לו סבלנות והוא לא מתעצבן. בקיצור, בזמן שאני כותבת את הדברים הללו אני מקווה שלא מתגנב איזה אסון חלילה לחיי, כמו שעלול לקרות לפעמים בדיוק בזמן שהכי מאושרים.

סימנים של הזדקנות

אתם יודעים מה הסימן הכי טוב לזה שמזדקנים? לא ההתקשחות של עמוד השדרה, לא השיער הלבן וגם לא עודף המשקל, אלא זה שמתחילים ליהנות מכל מיני שטויות, כמו אלה שאני נהנית מהן עכשיו. נורא לא אהבתי להיות ילדה, תמיד קיוויתי להיות אישה מבוגרת, וגם עכשיו אני שמחה על כך שאינני ילדה ואינני נערה. כל השירים והמזמורים שמהללים את הנעורים ואת הילדות מעולם לא דיברו אל ליבי וגם היום עם זה שהסימנים לכך שאני מזדקנת מתרבים והולכים, נופלים המזמורים הללו על אוזניים ערלות. להיות ילד פירושו להיות תלוי באחרים ואת זה אני ממש שונאת.

הקיץ בשוודיה

האקליפטוס בגינה שלנו פורח, וזה סימן שהקיץ כבר כאן. נ' נולדה בשוודיה יומיים לפני היום הכי ארוך בשנה. מחלון בית היולדות של בית החולים הדרומי של העיר שטוקהולם רואים בעיקר שמים, וראיתי שגם כשנעשה חושך הוא לא היה חושך אמיתי. אם השקיעה הייתה בערך ב-23:00 הרי הזריחה הייתה ב-01:00, ובמילים אחרות, הלילה נמשך כשעתיים.

בימים הללו של הקיץ בשוודיה הציפורים לא מפסיקות לשיר והירוק מקבל תפניות עלילתיות מפתיעות, שאיש לא יכול היה לשער אותן, בעיקר לא מי שנולד במזרח התיכון. אבל כל החגיגה הזאת היא מאוד מאוד חפוזה, שכן בסוף אוגוסט כבר מתחיל הסתיו, והסתיו, אוי, הסתיו, בשוודיה הוא רק הקדמה לחורף הארוך והקשה שמחכה לחי ולצומח שם. השלג הראשון עשוי לרדת בסוף אוקטובר ובלילה שבו נרצח יצחק רבין הלכנו לתיאטרון והשלג הגיע לנו עד הברכיים. היה זה, כזכור, בראשית נובמבר.

השנה אין חו"ל

מכיוון של' חי כמה שנים טובות כאיש צעיר בשוודיה, יש לו שם הרבה חברים ולעיתים קרובות אנחנו נוסעים לשם בקיץ. לפעמים אנחנו יוצאים לטיולים עם החברים, כמו הטיול הארוך מאוד שעשינו לפני שלוש שנים לקירונה (נסענו 17 שעות ברכבת), לנרוויק ולאיי לופוטן שממערב לנורווגיה, לפעמים אנחנו יוצאים לטיולים קצרים יותר, כמו הטיול שעשינו לפני שנה לדלרנה, ולפעמים אנחנו פשוט נשארים בשטוקהולם, נוסעים באופניים ברחבי העיר, שטים בספינות לאיי הארכיפלג של שטוקהולם, מטיילים, פוגשים חברים ונחים. הכי כיף בעולם, אבל השנה זה כבר לא ייצא לפועל, בגלל הקורונה. אבל אני לא עצובה מזה, כי עוד יהיו הזדמנויות למכביר, ואפילו לנסוע לכמה ימים לירושלים ולהתארח במלון של הכנסייה הסקוטית זה כיף בשבילי, ואפילו לשבת בגינה אני אוהבת. בחוזה שקיבלתי כשהגעתי הנה לא כתוב שאני צריכה לנסוע לחו"ל כל שנה, ממש לא.

עם סגירת הבלוג נמסר: גם ע' בא.

אהבתם את הבלוג על "הקיץ בשוודיה"? בלוגים נוספים להנאתכם כאן