fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178232 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

על קמשונים וחרולים והזמנה להרצאה בזום

ההתעמלות שלא עשיתי מול הטלוויזיה, הזברה והפיג'מה של ע' הלל וההרצאה שאעביר ביום השואה שאתם ממש חייבים להאזין לה
קמשונים וחרולים. בלוג הקורונה היומי של עלית קרפ
קמשונים וחרולים. בלוג הקורונה היומי של עלית קרפ

בלוג הקורונה היומי של עלית קרפ – 6.4.20

יש לי וידוי: אני נוהגת, מדי פעם, כשיש לי מצב רוח טוב, לדבר עם בני הבית במילים שהם לא מבינים.

שמיר ושית

כך לדוגמה, ביקשתי את א', החבר של נ', לעקור את הקמשונים והחרולים מהעציץ שעל המרפסת. במקרה של א' זה ממש לא פיר, כי הוא עולה חדש. הוא אמנם למד בבית ספר תחכמוני והוא יודע עברית עוד מחו"ל, ואף על פי כן, קמשונים וחרולים אינם ברפרטואר שלו. גם לא ברפרטואר של נ' שלא סתם נולדה בארץ, אלא שמצידי היא כבר דור שלישי בארץ ובהחלט הייתה יכולה לדעת מה זה קמשונים וחרולים או לפחות שמיר ושית. אולי בניסיון לפצות אותי על כך, הם מודיעים שהיום יכינו את ארוחת הצהריים.

אני בהחלט שמחה על זה, כי היה לי בוקר די קדחתני. אתמול סיפרה לי אמי שהיא עושה התעמלות בטלוויזיה. מכיוון שחלק גדול מהמחשבות הבלתי נעימות ולפעמים אפילו כאבים אמיתיים מתעופפים להם מגופי ברגע שאני קמה המיטה, אני נוטה לחשוד שמקורם בחרדה, ועל כן החלטתי להצטרף לשיעור ההתעמלות של אמי.

הזברה של ע' הלל

אצתי רצתי כדי למלא את שלל משימות הבוקר שלי רק כדי להיזכר, כשהדלקתי את הטלוויזיה בעשר בבוקר אחרי שהחלפתי את הג'ינס לטריינינג, שהשיעור נערך רק לחברות הקיבוץ במסגרת שידורי הערוץ המקומי. נו, כמעט כמו הזברה, לבשתי גם אני בחזרה את הג'ינס.

ואם אנחנו כבר מדברים על הזברה הזאת, שע' הלל קשר את שמה לנצח בפיג'מה, אני רוצה להגיד לכם משהו: איזה טקסט חתרני זה הטקסט הזה, על הזברה.

בזמן שכל המשוררים מסביב כתבו לילדי ישראל על העבודה, על הרפת, על הקיבוץ, על אבא שהלך לעבודה, על האבא השני, שביום חורש ובלילה שומר, על אמא של אתי ונעמה שהיא רועת צאן ועל כל העמל האינסופי הזה, כתב ע' הלל, בן ההתיישבות העובדת, ולא סתם בן ההתיישבות העובדת, אלא בן משמר העמק, שמי שגדל בקיבוצי הקיבוץ הארצי יודע כמה זה מיוחס, שיר הלל שכולו שבח הומוריסטי לא רק לעצלות, אלא גם לבררנות, לגנדרנות ולעוד שלל מידות מגונות, לפחות בעיני מחנכי הדור.

מה אומר? מרענן וחתרני.

הנזירה באפור

במעבר חד, כמו שאומרים בחדשות, אני רוצה להזמין אתכם למשהו: ביום השואה, שהשנה חל ביום שלישי, 21 באפריל, ב-13:00, אתארח בזום של בית אביחי ואדבר על הנזירה שרה שלקהאזי בהרצאה שכותרתה: "נזירה וקדושת אלוהים".

שרה שלקהאזי הייתה נזירה ממסדר הנזירות באפור שבמאי 1944 לקחה את אבי, מנחם גרוס שלומי המנוח, שבאותה העת היה בן ארבע, מהעיר קושיצה, על גבול הונגריה וסלובקיה ונסעה איתו לאגם הבלטון כדי להסתיר אותו מפני הנאצים.

הוא לא היה היחיד. הנזירות באפור הצילו יהודים רבים, ולא רק בבלטון, אלא גם בבודפסט, ושלקהאזי שילמה על המעשים הללו בחייה.

בהרצאה אספר מה עשתה, איך עשתה זאת ואיך לתואר חסידת אומות העולם נוסף בשנים האחרונות גם תואר קדושה של הכנסייה הקתולית.

ההרצאה היא חינם אין כסף וכל מי שרוצה מוזמן להשתתף בה. פרטים נוספים בהמשך.

ושוב במעבר חד. זה עתה התקשרו מהמוסך להגיד שתיקון המזגן במכונית יעלה 3400 שקל. תכף קיץ ואין ברירה, אבל קשה להגיד שזה מתאים כרגע. אולי עכשיו הזמן לשיר שעברנו את פרעה וכו'.

אהבתם את בלוג הקורונה היומי של עלית קרפ? מוזמנים לקרוא בלוגים נוספים

אהבתם? שתפו!

תגיות

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות