לזכרו של שיח' מואיז'ו

על שיח' מואיז'ו שהלך לעולמו ועל מירי רגב – הטור של צ'רקס

מג'נטה

פעמיים בהיסטוריה העיירה מג'נטה עלתה לתודעת הציבור. ב-1859 במהלך מלחמת העצמאות השנייה של איטליה נערך קרב בעיירה מג'נטה ליד מילאנו בצפון, בין הברית של צרפת לסרדיניה ובין הצבא האוסטרי. הצרפתים ניצחו, וקרב מג'נטה הוא הישג איטלקי-צרפתי.

הפעם השנייה שמג'נטה עלתה לכותרות הייתה לפני כשלושה חודשים, כאשר פרצה שם הקורונה ונפוצה משם לכל איטליה.

אבל יש עוד סיפור שקשור במג'נטה. כימאי צרפתי שהצליח ליצר צבע סגלגל-אדמדם משילוב צבעים של כחול ואדום קרא לצבע שלו על שם העיירה, שבה הצרפתים ניצחו את האוסטרים. הצבע הזה הוא צבע מיוחד שמסמן במפות הימיות את המקומות המסוכנים לשיט כמו השרטונות, הסלעים ומים רדודים. הספן שצופה במפה מקבל למוחו אזהרה תודעתית על אודות הסכנה, ולכן הצבע הזה הוא המצאה מדעית חשובה.

האם היום, אחרי 160 שנה שהצבע הזה הומצא ניתן יהיה להמציא סוג חדש של מג'נטה שייתן לתודעה שלנו אזהרה, כאשר אנו קרבים לאדם הנושא נגיפי קורונה, מעין אזהרה חושית הקשורה לזיעה, לריח או משהו אחר שיסמן זהירות, כדי לשמור מרחק ובכך להפחית את פוטנציאל ההידבקות?

העיירה מג'נטה על המפה כבר פעמיים. בפעם שלישית נקווה שתעלה בעידן של הישג מדעי חיובי, שמן הראוי שיקרא על שמה.

ממשלה

מירי רגב קיבלה את תיק התחבורה לשנה וחצי ואחר כך את תיק החוץ, אחרי הרוטציה. זהו מבחן אישי עבורה: האם היא תהפוך לפוליטיקאית מהצמרת של הליכוד או שתקרוס בתהליך הפוליטי-מדיני?

יש כמה אופציות למילוי תפקידה במשרד החוץ. האופציה הראשונה שראש הממשלה המיועד בני גנץ לא יספור אותה, יהפוך את תפקידה לייצוגי בלבד וינהל את המדיניות מול השגריר בארצות הברית, גלעד ארדן. כזכור, כך נהגה גולדה מאיר בזמנו כאשר עקפה את שר החוץ אבא אבן ועבדה ישירות מול השגריר יצחק רבין.

אפשרות שנייה שהגברת רגב תהיה שותפה למדיניות ולקבלת ההחלטות, כפי שמצופה משר החוץ, והאפשרות השלישית שהיא וגלעד ארדן ינהלו ערוץ משלהם עוקף בני גנץ. מה יקרה בפועל, נדע בעוד שנה וחצי, אם וכאשר.

גדוּלה

לפני כ-35 שנה, כשהייתי שומע את הז'אנר המזרחי ובעיקר את זוהר ארגוב ואהובה עוזרי, ידיד שלי הכיר לי את שיח' מואיז'ו. שיח' מואיז'ו היה אדם צנוע וסגור שגר בדירה קטנה בקרית אתא, ורק יודעי ח"ן הכירו את גדולתו כמוזיקאי ואמן. הוא חיבר מעל 1000 שירים ונתן ביטוי למוזיקת הפייטנים הגדולה של המגרב. הוא שר בערבית מרוקאית, ולפרנסתו הופיע בהילולת צדיקים ומפעם לפעם גם בשמחות.

בנוסף להיותו מעצב מוזיקאי הוא גם כתב הרבה שירי מחאה על מצבם העגום של יהודי המזרח ועל היחס שזכו לו במדינת ישראל. עשיתי עם שיח' מואיז'ו כתבה גדולה בזמנו ונחשפתי לאמן ענק שיכול היה לקבל הרבה הכרה וכבוד, אבל העדיף את חייו השקטים הרחק מאור הזרקורים והתקשורת.

בעידן של היום, הוא בהחלט היה ראוי להדליק משואה ביום העצמאות, אבל לדעתי, אם היו מציעים לו, הוא היה מסרב בנימוס.

שקט ונחבא אל הכלים, מת אחד מגדולי המוזיקה המזרחית. הוא נפטר לפני פחות מחודש.

יהי זכרו ברוך.

טורים נוספים של צ'רקס במדורת השבט שלנו