fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178232 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

הרפתקאות שהיו ובעיקר כאלה שלא היו ופרידה משירלי

הדרך לירושלים וההתלבטות מה לתרץ לשוטר שיתפוס אותי בדרך, השיבה הביתה, שירלי הכלבה שהלכה לעולמה והפחדים לפני מועדון הקריאה בזום
שירלי, עליה השלום | בלוג הקורונה היומי
שירלי, עליה השלום | בלוג הקורונה היומי

בלוג הקורונה היומי של עלית קרפ – 30.3.20

אין לי ספק, שאחרי שייוודע למפיקים של "אינדיאנה ג'ונס" על הצד ההרפתקני שלי, כפי שהתגלה אמש, ילהקו אותי מיד להפקה הבאה שלהם, כיועצת, כתסריטאית ואם אצליח להוריד כמה קילוגרמים, אולי אפילו כשחקנית.

מעשה שהיה כך היה: אתמול, זמן קצר לפני שהתחלתי את מועדון הקריאה שלי שנערך בימים אלה בזום, מתקשרת נ', בתי, מירושלים. א', החבר שלה, קיבל צו 8 והיא לא יודעת מה לעשות. הלימודים באוניברסיטה העברית מקוונים, ואולי היא תבוא הביתה. אין אוטובוסים, אין רכבות, וא' לא לגמרי יודע מתי הוא צריך להתייצב.

תהיות

האם התקנות האוסרות על יציאה מהבית כבר בתוקף? אני מתקשרת למוקד של פיקוד העורף ושם מציעה לי נ' חמודה אחת, שלא אסע לירושלים. אני אומרת לנ' שלי, שאני נכנסת למועדון עכשיו ושלא תפריע ושנדבר אחר כך.

18:00. המועדון כבר הסתיים ונ' מבקשת שאבוא לקחת אותה מירושלים, אבל היא חוששת, שיעצרו אותי בדרך, ייתנו לי קנס ויחזירו אותי הביתה. גם אני חוששת מזה.

אני מצלצלת לב', חברתי ושכנתי, שהיא עורכת דין, כדי לשאול אותה מה לעשות. ב' לא עונה. הבן שלה לומדת רפואה באירביד וגם אצלם יש הוראה מקוונת. היא כבר לא ראתה אותו הרבה זמן וגם היא דואגת. אני מצלצלת לא', חברה אחרת שהיא עורכת דין, והיא מרגיעה אותי שאני יכולה לצאת לדרך.

הדרך לירושלים

18:20. יצאתי. הדרכים שוממות מאוד, אבל יש נוכחות משטרתית מוגברת. בדרך אני מעלה בדעתי כל מיני דברים שאומר לשוטר שיעצור אותי, ובין היתר, איך אספר לו שאני כותבת בלוג שמתפרסם בפייסבוק ובבלינקר ושמכיוון שאני מספקת שירות חיוני כל כך, אסור לכלוא אותי.

אחר כך אני חושבת על טקטיקה אחרת: איך אסביר לו על נ' הקטנה (בת 24 כמעט) שאסור לה להישאר לבד בירושלים בשום פנים ואופן, ואני מתלבטת אם לעורר את רחמיו או לנסות לגרום לו להצטרף אלי מבחינה מנטלית וכולי וכולי, אבל הכול לשווא, כי אחרי שעתיים בערך אני מגיעה ירושלים בלי שאף אחד עוצר אותי אפילו פעם אחת.

אני אוספת את נ' ממקום מגוריה ושבה הביתה קצת אחרי 22:00, עייפה אך מרוצה, כמו שהיו כותבים פעם בחיבורים על טיולים שנתיים.

מרי פופינס

עכשיו, אחרי ששבעתי את מנת ההרפתקאות שלי למילניום הקרוב, נ' בבית, ואחרי שפרקה את עציץ הבזיליקום שהביאה איתה (האם גידלנו את מרי פופינס בביתנו ולא ידענו זאת?), את קופסת הקורנפלקס ואת הירקות שהביאה מירושלים וישנה בלילה, העיר שושן צהלה ושמחה: בחדר שלה תיכף מתחיל תרגיל באבולוציה נדמה לי, וב-10:30 מתחיל ל' ללמד את הסטודנטים שלו חדו"א 2. הוא גם מאוד שמח היום, כי היום קיבל זימון לסמינר עולמי במשוואות דיפרנציאליות חלקיות שיתקיים בזום.

נפרדים משירלי

אבל לא הכל שמח אצלנו. אתמול נפרדה אמי משירלי, כלבתה האהובה, שליוותה אותה בשנים האחרונות. אמי אהבה את שירלי, שהגיעה אליה בגיל מבוגר אחרי שמאסו בה בחוות הרבייה, שם המליטה גורים רבים למען אנשים שקונים כלבים גזעיים.

שירלי ואמי נהגו לנסוע מדי ערב בקלנועית של אמי לטיול, ואם הייתה אמי יוצאת בלעדיה, שירלי היתה מקדמת את פניה בשמחה כששבה הביתה. שירלי זכתה לאכול מטעמים (לא פעם הוזהרנו שלא לאכול משהו, כי זה לשירלי), וגזרתה עבתה.

היא הייתה תמיד מסופרת יפה, ואמי סלחה לה על כל משוגותיה. אבל בשבועות האחרונים חלתה, והניתוח שערך לה הווטרינר לא הצליח. אט-אט דעכה, ואתמול הורדמה.

אמי נפרדה ממנה ואמרה לה שתחכה לה במקום שהיא הולכת אליו, כי גם היא תגיע.

הערב אני עורכת מפגש בזום שבו אשוחח על "מאחורי הגדר" של חיים נחמן ביאליק. הגם שכבר מועדוני קריאה רבים מאחוריי, איכשהו, המסך החוצץ ביני לבין הקהל מעט מפחיד אותי.

אהבתם את בלוג הקורונה היומי? עוד בלוגים של עלית קרפ במדורת השבט של בלינקר

אהבתם? שתפו!

תגיות

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות