fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178232 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

המחווה האצילית של רון חולדאי

ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, באומץ לב אנושי ובניגוד לשוחרי השנאה ומדליקיה, הדליק את דגל לבנון על בניין העיריה וסימל בכך את האנושיות של כולנו, הזדהות עם בני אדם שנפגעו באסון שהוא תוצאה של הזנחה ורשלנות פושעת
רון חולדאי | צילום: ויקישיתוף, CC BY 2.5
רון חולדאי | צילום: ויקישיתוף, CC BY 2.5

הלבנונים נמצאים בכל עולם, בדרום אפריקה, בקפריסין, בארצות הברית, בעיקר הנוצרים, שהוכו כקהילה במדינת הארזים והייתה להם יכולת כלכלית לנדוד ולהקים את עצמם מחדש. בקפריסין יש יותר מ-100 אלף לבנונים שהתחילו להגיע לשם במלחמת האזרחים של שנת 1976. בגלל הדת הם הצליחו להתערות בחברה הקפריסאית ולהיות חלק ממנה.

הטרגדיה של לבנון היא בפיצול, בשחיתות ובתככים של סוריה, איראן והחיזבאללה. אבל בסך הכל, הלבנונים הם בני אדם כמונו. יש בהם מכל וכל, שונאי ישראל ואוהבי ישראל ואחרים שבעיקר עוסקים בהישרדות.

ישראל הציעה עזרה רפואית ואני מעריך שלמרות הסירוב הלבנוני, זה עוד יקרה. וראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, באומץ לב אנושי ובניגוד לשוחרי השנאה ומדליקיה, הדליק את דגל לבנון על בניין העיריה וסימל בכך את האנושיות של כולנו, הזדהות עם בני אדם שנפגעו באסון שהוא תוצאה של הזנחה ורשלנות פושעת, אסון שלמרבה הצער, המדינה השנייה שבה זה יכול לקרות הוא ישראל, והעיר השנייה אחרי ביירות היא חיפה.

רבים מסתייגים ממעשהו של חולדאי, אבל בעיני היה זה מעשה יפה, אצילי וראוי. סולידריות בין בני אדם מעבר לגבול שבסך הכל גם הם שבויים בידי אימפריית הרשע הסורית והאיראנית. גם אם אסון כזה היה קורה בטהרן, זה היה עדיין אסון הומניטארי, משום שהאיראנים כמו הלבנונים שבויים בידי משטר מרושע וחשוך והעם עצמו רובו לא ראה מעולם ישראלי ואין לו אלא את כאבו שלו.

אני מכבד את רון חולדאי על המעשה וחושב שהיה בו הפגנת הזדהות אנושית שכולנו זקוקים לה. וצריך וכדאי לזכור, היחסים בין טורקיה ויוון קיבלו נורמליזציה אנושית בעקבות העזרה שיוון הגישה לטורקים בזמן רעידת האדמה הגדולה בשנת 1999.

מדינה אדומה

מדינת ישראל, נכון לעכשיו, היא מדינה אדומה וכנראה תישאר כך עד שהחיסון יגיע.

אני קורא על ניו זילנד ולא מאמין. מדינה עם יותר מ-5 מיליון תושבים, שיש בה עד היום, אחרי חמישה חודשי קורונה, 1600 מאומתים, כשאצלנו זה המספר היומי. ניו זילנד היא מדינה שבה בחורה, שעדיין לא בת 40 עם ניסיון מועט בפוליטיקה, הדבירה את הנגיף בארצה, ללא השב"כ, ללא סיירת מטכ"ל, ללא פיקוד העורף והסייבר, ללא היוהרה של אנחנו הכי הטובים. פשוט כי נוצר אמון ברור בין האוכלוסייה לממשלה, כאשר דרכי ההתמודדות עם המגיפה נקיות משיקולים פוליטיים, והיום הם קוצרים את הפירות. אין מסכות, הכלכלה פתוחה ואפילו הכדורגל והרוגבי חזרו להיות עם קהל. זאת כאשר בישראל ממנים פרויקטור למלחמה בקורונה, אבל מאלצים אותו לקבל את העובדה שאלפי תלמידי ישיבות יגיעו בחגים לישראל, ואילו מישראל תצא רכבת אווירית בראש השנה של עשרות אלפים לאומן שבאוקראינה.

ברור שככה לא בונים חומה. לתומי חשבתי, כי זה אנחנו, הציבור, אשמים, זורקים זבל בטבע, זורקים מסכות משומשות ברחובות, לא מקפידים על הוראות, אלא שהתברר, שזה החלק הקטן והשולי בסיפור.

הפוליטיקאים שלנו מייצגים אינטרסים זרים ומנוגדים לרוח התקופה. הייתי מצפה מהציבור החרדי ומשלוחיו בממשלה קצת יותר איפוק, קצת פחות כוחניות ויותר התחשבות. אחרת כולנו נישאב למערבולת של אפידמיה שסופה יהיה סגר טוטאלי על כל המשתמע מכך.

מתברר שמדינה קל להרוס מבפנים יותר מאשר מבחוץ. כך חושבים האיראנים, כך חושב נסראללה. לצערי אנחנו ממש מספקים להם את הסחורה עם אפידמיה חברתית ובריאותית ההולכת וגובר ועם אסון הבחירות המתקרב.

אהבתם את הטור של צ'רקס? טורים נוספים כאן

בקרו אותנו גם בפייסבוק: הד הקריות

אהבתם? שתפו!

תגיות

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות