הליכה לקיסריה

היום, אחרי כ-15 אלף קלוריות, שמקור רובן בפחמימות, אבל חלק לא מבוטל מהן הגיע גם משומנים, החלטנו לצאת לטיול, ובסיומו, להביא את ע' לנתניה, ואחר כך לקפוץ רגע לקיבוץ כדי לראות את אמא שלי ואת דודתי, בגלל החשש ששוב יוטל סגר ומי יודע כמה זמן יחלוף עד שנראה אותן. יצאנו אחרי ארוחת צהריים, ושמנו פעמינו לנמל קיסריה. שם גבו מאתנו 39 שקלים דמי כניסה, שכן רצינו לבקר בכל האתר ויצאנו לדרך.

קיסריה היתה בירת הפרובינקיה יודיאה. הורדוס בנה אותה בראשית המאה הראשונה גם כדי להוכיח לקיסר אוקטביאנוס את נאמנותו וגם משום שאהב מאוד ארכיטקטורה, ועקבות האהבה הזאת של הורדוס מפוזרות בכל רחבי הארץ, ממצדה ועד קיסריה. בכל מקרה, כאז כן היום הייתה קיסריה עיר של עשירים חובבי מותרות: היו בה המון וילות, מזרקה יפה באמצע העיר (כבר אז הרומאים נורא אהבו מים), היפודרום שבו נערכו מרוצי סוסים ומשחקי גלדיאטורים כמו גם מופעים של שיסוי בעלי חיים זה בזה.

מופעים של שפיכות דמים

הרומאים היו חובבי מותרות, אבל בה בעת גם ברברים איומים. הם אמנם ידעו לבנות, ובנו לא רק מקדשים, אלא גם תיאטראות, אבל לא עסקו בכלל בתיאטרון, אלא רק במופעים של שפיכות דמים, ואת מה שכתב אריסטו ב"פואטיקה" ועל פיו יש דברים שאסור להראות לקהל (כמו למשל את הרגע שבו מנקר אדיפוס את עיניו) ורק צריך לספר עליהם לקהל, הם בכלל לא קראו, וחבל, חבל מאוד. משום כך ערכו קרבות של אנשים באנשים, ושל אנשים בבעלי חיים, ויש חוקרים שאומרים שהתנינים של נחל תנינים הובאו לשם על ידי הורדוס מהנילוס כדי שישמשו לקרבות מסוג זה. חוץ מזה גם בנה שם נמל מים עמוקים בשיטות טכנולוגיות מתקדמות מאוד, שכן אין בקיסריה מפרץ טבעי.

ריח השמן השרוף

למרבה הצער, האתר ההיסטורי והארכאולוגי די מאכזב. מצד אחד יש את נמל קיסריה שהמון מסעדות השתלטו עליו, וקשה לדעת מה מכל מה שרואים זה חלקים היסטוריים ומה זה כל מיני דקים ומרפסות של מסעדות, שלא לדבר על ריח השמן השרוף הנישא באוויר. מצד שני יש את האמפיתיאטרון שגם הוא לא בדיוק אתר היסטורי, או אולי הוא אתר היסטורי בעל משמעות בחיים המודרניים. בין זה לבין זה, יש מרכז מבקרים שבו אפשר לראות כל מיני חפצים שנמצאו באוניות טבועות, וזה דווקא מעניין, כי רואים, אפילו מהחפצים הטבועים, שקיסריה הייתה עיר שתושביה נהנו לא רק מטעם טוב, אלא גם מהאפשרות לממש אותו.

חבל שטעמם הטוב של תושביה הקדמונים של העיר אינו בא לידי ביטוי בסרט הקצר שמקרינים במקום, ובו מגלם השחקן אלון נוימן את הורדוס, בהפקה שהיא מגוחכת במקרה הטוב. אחריו יש גם סרטון תהילה ותעמולה לאחד מבני משפחת רוטשילד שכנראה תומך במקום.

מי שביקר אי פעם באתרים הארכאולוגיים בבית שאן העתיקה או בציפורי עלול להתאכזב שבעתיים. אולי משום ששם אין התערבות של אינטרסים מסחריים, ההיבט הארכאולוגי זוכה לכבוד הראוי לו. מלאכת השימור במקומות הללו עשויה לתלפיות וקל מאוד לדמיין את החיים במקום כפי שהתקיימו בעת העתיקה. בקיסריה זה יותר קשה.

אבל הים היה עומק לפנים מעומק.

בלוגים נוספים