דברים שידועים לדוברי חתולית ואברם אברם חוזר

על שפת החתולים ואברם אברם – הבלוג היומי של עלית קרפ

כשב-07:30 בבוקר כבר יש 23 מעלות בחוץ, אני יודעת, שהקיץ, שהוא בריון שאורב בפינה ליתר עונות השנה, כדי להחטיף להן כשהמורה תצא מהכיתה, כבר כאן. הוא לא סתם בריון שמחטיף, אלא באמת אחד שרק לפעמים, בחורפים גשומים במיוחד, כמו אלה שהיו כאן בשנתיים האחרונות, מצליחים לשכוח אותו לרגע, והתוצאות של הגשם הזה ניכרות מאוד בגינה שלי, שבשנה וחצי האחרונות סבלה קצת מהזנחה, אולי כמוני, בגלל התמסרותי למקום עבודה שבסופו של דבר גרם לי הרבה צער וכאב.

הג'ינג'ית העצבנית

מי שדובר חתולית, אפילו לא שוטפת, יוכל ליהנות משלל הטיפוסים שהמין הזה מנפק לעולם. עכשיו זאת עונת הגורים ויש כל מיני אימהות: החתולה הג'ינג'ית שגרה ליד הבית שלנו, למשל, מאוד עצבנית אחרי המלטה, ואין כמעט יום שאני לא חוטפת ממנה איזו שריטה.

גם החתולים האחרים סובלים ממנה. היא מתנפלת ללא שום פרובוקציה, ורואים שכל העניין הזה, של האימהוּת, מאוד קשה לה. אבל החתולה המפוספסת שאני מאכילה במקום אחר, מקדמת את פניי בחיוך, כמו אומרת "חכי כמה שבועות, ואראה לך את הגורים שלי", ואכן, בקרוב תוציא אותם לאור ואוכל לראות אותם. בדרך כלל, כל החתולים שנמצאים בטיפולי מסורסים ומעוקרים, אלא שיש כאלה שמצליחים בכל זאת, לצערי, להשתמט מזה, ואין חיה חמודה כמו גור חתולים.

עקרות במקרא

בכל הנוגע להאכלתן של האימהות, אני נוהגת מנהג אלקנה בחנה, בטרם נולד לה שמואל, ומעניקה להן מנה אחת אפיים כדי לחזק אותן. אלא שההקשר אחר כמובן: אלקנה, כך מספר המספר המקראי, נותן לחנה מנה כפולה כדי לפצות אותה על כך שאין לה ילדים: "וּלְחַנָּה יִתֵּן מָנָה אַחַת אַפָּיִם, כִּי אֶת חַנָּה אָהֵב וה' סָגַר רַחְמָהּ (שמואל א׳ א, פסוקים ד'–ה').

בימינו משתמשים בדרך כלל בביטוי "מנה אחת אפיים" כדי לתאר מישהו שהשיב למישהו כגמולו, בהקשר השלילי, אבל הביטוי המקורי דווקא מכוון אחרת, למנה כפולה של מזון, שאלקנה מגיש לאשתו האהובה, כדי לפצותה על עקרותה. אבל מה שמעניין אפילו עוד יותר, זה השימוש שעושה הסופר המקראי בסמליות של הרחם הסגור או הפתוח, ולא בפעם הראשונה. "כי את חנה אהב, וה' סגר רחמה", הוא מספר לנו, במין הד למה שנאמר בבראשית כט לא, בפסוק שמתאר חלק מהטרגדיה הנוראה שאליה הכניס לבן, אביהן הנבל של לאה ורחל, את בנותיו במעשה מתוכנן ואכזרי: "וַיַּרְא ה' כִּי שְׂנוּאָה לֵאָה וַיִּפְתַּח אֶת רַחְמָהּ וְרָחֵל עֲקָרָה".

המספר המקראי אם כן מספר לנו לפחות על שתי נשים שלמרות עקרותן זכו באהבה וזאת לעומת צרותיהן, שזכו בילדים רבים, אבל בהחלט לא באהבת בעליהן. זאת קריאה שיש לשים לב אליה אל מול השיח שמעודד ילודה רבה בעולם צפוף ומשתמש בצירופים כמו "משפחות ברוכות ילדים".

הקאמבק של אברם אברם

אתמול ויתרתי על פרק בסדרת "הכתר" כדי לראות את פרק הסיום בסדרה "תיק נעדר".

נזכרתי מחדש בצחי גרד הנפלא שמגלם שם גבר שרצח את אשתו התאילנדית ג'ני, וכעת, לאחר שבנו מספר לו שהיה עד למעשיו הוא מתכנן לקחת אותו ואת אחיו לתאילנד, ולרצוח אותם שם. איזה מזל שאברם אברם, הבלש שאני כל כך אוהבת, מצליח, ממש ברגע האחרון וכנגד כל הסיכויים, להציל אותם.

מספרו האחרון של דרור משעני "שלוש" נעדר אברם אברם וכבר חשבתי שהוא מצא אשה רצינית, ושמשעני יכתוב עליו איזה רומן פסיכולוגי עמוק, אבל בשיחה שערכתי איתו (עם משעני, לא עם אברם), אמר לי, שתכף עם סיום החל"ת אברם חוזר לעניינים. יש למה לחכות.

אהבתם את הבלוג היומי על שפת החתולים? בלוגים נוספים כאן