השרה לענייני קופיקו – הבלוג היומי של עלית קרפ
אני שמחה ונרגשת להודיע לכם, שגם אני התמניתי לשרה בממשלת נתניהו.
כיצד זה אני מנהלת קריירה פוליטית מתחת לאפכם, קוראיי היקרים, ואתם לא ידעתם דבר? האמת היא, שגם אני לא כל כך ידעתי, עד שנ', בתי, הודיעה לי שמינתה אותי לשרה, ועוד איזו שרה.
קופיקו
ברשת מסתובבת אפליקציה – בטח גם אתם כבר ראיתם – שבאמצעותה אדם יכול למנות את עצמו או את ידידיו לכל שר שמתחשק לו. מוקדם יותר הבוקר מינתה את א' לשר לענייני קופיקו בירושלים, אבל אחרי מחאות שהשמעתי בעניין, הואיל א' לפנות לי את כיסאו בתפקיד הזה.
אני נורא אוהבת את קופיקו. כשהייתי ילדה, קראתי את כל הספרים שלו וצחקתי בקול רם, וכשהיינו בשוודיה, הבאנו איתנו כמה קלטות קופיקו, כדי לשעשע את ע' שהיה קטן ולא ידע שוודית בהתחלה. הילדים של החברים שלנו היו רואים את הקלטות הללו ומשתגעים מרוב צחוק, ואני איתם, ועל כן, מגיע לי, לדעתי, להיות השרה לענייני קופיקו. לשמחתי, מכיוון שלא היה שר שקדם לי בתפקיד, אינני צריכה לומר דברים קשים כמו למשל אלה שאמר מנדלבליט בטקס חילוף שרי המשפטים – זה שנכנס וזה שיוצא.
שלא יפתיע אתכם שמוניתי לשרה (בסופו של דבר, כמו שאתם רואים מכתב המינוי, גם אני נאלצתי לוותר על כסאי לאיזה קופיקאי מקושר ממני), שכן כבר הקיסר קליגולה חפץ למנות את סוסו לקונסול.
קליגולה
פעם הייתה חנות נעליים בירושלים ברחוב שמואל הנגיד, שנקראה "נעלי קליגולה" ואחר כך הייתה לרשת כלל ארצית. מתברר, שפירוש המלה "קליגה" הוא מגף קטן, וזה היה כינוי החיבה שבו כינו חיילי אביו של קליגולה את קליגולה הקטן, שהיה הקמע שלהם.
אבל הסיפור הנחמד הזה לא בישר את שנות שלטונו של קליגולה, שהיה אמנם הנכד של אוגוסטוס, אבי השושלת היוליו-קלאודית בקיסרות הרומית, אבל בניגוד לסבו, שנחשב לקיסר טוב, ואף קיבל את תואר "אבי המולדת" היה עריץ ורשע, ושלטונו נמשך בסך הכל ארבע שנים, שבסופן נרצח.
קשה לתאר את מידת המופרעות והטירוף שהשתררו ברומא בתקופת שלטונו של הקיסר קליגולה, ובעניין הסוס, כותב סווטוניוס, ההיסטוריון הרומי הנודע בספרו "שניים-עשר הקיסרים":
"נוהג היה לצוות בידי חייליו על השכנים שישמרו על השקט ביום שלפני המשחקים, פן יפריעו את מנוחתו של הסוס אינקיטאטוס. מלבד אורוות שיש ואבוס עשוי שן, שמיכות ארגמן ורבידים משובצים אבני חן, נתן לסוס הזה גם ארמון מיוחד, חדר משרתים ומערכת רהיטים, כדי שהאורחים שהזמין בשמו יתקבלו בפאר. ויש אומרים שייעדו אף למשרת הקונסול".
על כן, אם סוסו של הקיסר יכול להיות קונסול, מדוע לא אוכל אני להיות השרה לענייני חתולים בממשלת נתניהו? (ואין צורך באבוס עשוי שן, תודה רבה).
שלונסקי
ועכשיו ברצינות. היום מלאו 47 שנים למותו של אברהם שלונסקי, משורר גדול, שהופעתו המטאורית של נתן אלתרמן דחקה מעט את רגליו מזירת השירה העברית.
שלונסקי לא רק היה משורר חשוב, אלא גם עורך ומתרגם שהביא הרבה שירה ומחזאות לשפה העברית המתחדשת (תרגומי שייקספיר שלו ממשיכים להלך קסם עד עצם היום הזה, ומאנשים שיודעים רוסית ועברית, שמעתי, שאין בשום שפה תרגום שמשתווה ביופיו לתרגום שלו ל"יבגני אונייגין").
בנוסף לכל זאת, גם חידש מילים רבות בשפה העברית, ויש אפילו מילון שכולו חידושי הלשון שלו. הוא משורר ששולח את קוראיו למילון פעם אחר פעם, אבל אפילו כשלא הכל ברור בשיר שלו, וזה קורה לא מעט, הצלילים שהוא יוצר מהשפה העברית מכשפים ממש.
