fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178232 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

בורקס במקום ילדים בחג הביכורים, וגם ביקורי קיץ

מכיוון שהגעתי לחנות מאוחר יחסית, יומיים לפני החג, כבר אזלה גבינת המסקרפונה, 38 אחוז (כבר הבנתם שהמתכון מופיע בחוברת המתכונים המומלצים של שומרי משקל), ונאלצתי להסתפק בגבינה 5 אחוז, אבל עוגת הגבינה שלי יצאה ממש בסדר. וגם: הפקקים הארוכים וסוגיית משבר האקלים
ואיך אפשר בלי בורקס? | הבלוג של עלית קרפ | צילום: shutterstock
ואיך אפשר בלי בורקס? | הבלוג של עלית קרפ | צילום: shutterstock

עוגת הגבינה שלי – הבלוג של עלית קרפ

אמש חגגה משפחתנו המורחבת אצלנו בגינה את שבועות. נראה לי, שמקורו של שבועות בפולחן המולך, שהיה אל כנעני שמוזכר במקרא כמה וכמה פעמים, ובעיקר בהקשר של איסור מוחלט וגורף על קיום הפולחן שלו:
"וּבָנוּ בָּמוֹת הַתֹּפֶת אֲשֶׁר בְּגֵיא בֶן הִנֹּם לִשְׂרֹף אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנֹתֵיהֶם בָּאֵשׁ אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִי וְלֹא עָלְתָה עַל לִבִּי" (ירמיהו ז' ל"א). יש אומרים ששמו של הגיהינום נגזר מהמעשים שנעשו בגיא בן הינום. היהדות התנגדה מראשית דרכה לפולחן הקרבת ילדים, וסיפור העקדה מייצג את ההתנגדות הזאת היטב.

אבל כנראה שלצד האיסור הגורף שהוטל על קיום הפולחנות הללו, היהדות גם הבינה, שיש לספק את הצורך שיצרו אותם, וביכורי הפירות, השדה והגן לצד ביכורי בעלי החיים מחליפים את קורבנות הילדים שהוקרבו למולך.
כשמשדכים בין עונת השנה, שבה יש ביכורי פירות וגם עודפי חלב בגלל המלטות לצורך להקריב קורבנות לאלוהות שיש לפייס אותה ולרצותה ולעשות זאת ללא קורבן אדם, נוצר השולחן הארוך של חג הביכורים, ועליו הסלטים, הלחמים, הגבינות, הבורקס, הפשטידות וכמובן, עוגות הגבינה.

איך יצאה עוגת הגבינה שלי?

רוצים לדעת איך יצאה עוגת הגבינה שלי? יצאה ממש בסדר. כמעט כמו של אחותי ר', וזה, תאמינו לי, לא מעט.

אנסה להסביר את ההבדל: הבישקוטים הושרו בתערובת של קפה וברנדי, השמנת הוקצפה עם חלב ועם אינסטנט פודינג וניל ועורבבה עם גבינה ועם שמנת חמוצה מסוננת. וסוכר, כמובן. אלא שמכיוון שהגעתי לחנות מאוחר יחסית, יומיים לפני החג, כבר אזלה גבינת המסקרפונה, 38 אחוז (כבר הבנתם שהמתכון מופיע בחוברת המתכונים המומלצים של שומרי משקל), ונאלצתי להסתפק בגבינה 5 אחוז. לדעתי, זה די והותר גם ככה למען האמת. נו, אז זה לא היה בדיוק בדיוק-בדיוק אותה העוגה, אבל דומה מאוד, ואכלו אותה ביחד עם יתר הדברים בשמחה רבה. גולת הכותרת הקולינרית של הערב, כך נדמה לי, הייתה הלחמניות של א' גיסי, והפיצה של ל', שזכתה לפני כמה שנים בתחרות הפיצה הטובה בעיר.

את התחרות אני עורכת מדי שנה כשהילדים של האחים שלי מגיעים הנה בקיץ לכמה ימים, ואנחנו נוסעים קצת לחורשת טל, רואים סרט ומבלים ביחד וחוץ מזה אנחנו בוחרים בכל שנה נושא אחר לתחרות. בשנה שבה בדקנו את הפיצות בעיר, זכתה הפיצה של ל' במקום הראשון, ובכך הקדימה את כל הפיצות בכל הפיצריות שבדקנו.

טיול לחורשת טל

בשנה שעברה הייתי עסוקה מאוד בעבודתי ולא יכולתי להתפנות אליהם בקיץ, ואמש, כשישבו התאומות של אחותי שזה עתה מלאו להן 13, ליד השולחן ביחד עם הבנים הגדולים של אחי, שהגדול מביניהם בן 16 בקרוב ואחיו בן 15 בקרוב, פתאום נראו לי גדולים כל כך, עד ששאלתי אותם אם יבואו בקיץ. לשמחתי אמרו, כן, בטח שנבוא. פעם, לפני כמה שנים, אמרו לי ברגע של הכרת תודה, שכשאהיה זקנה יבואו לקחת אותי לחורשת טל ולסרטים בקיץ. נדמה לי, שהרגע הזה קרב והולך.

אין מה שמסמל את החזרה לשגרה יותר מהפקקים שבהם עמדו אחי ואחותי בדרך צפונה. נסיעה שהייתה אמורה לקחת פחות משעה, לקחה שעתיים ונסיעה שהייתה צריכה לקחת שעה וחצי לקחה שלוש.
ע' בננו אומר לנו, שעד 2035 ייגמר מלאי הפחמן הדו חמצני שעומד לרשותנו ושאם האנושות לא תפסיק לפלוט פחמן דו חמצני תתרחש כאן קטסטרופה ושהחמסין שהיה כאן לפני שבוע הוא כאין וכאפס לעומת מה שצפוי לנו.

דומה, שמשבר האקלים הוא סוגיה שנידרש לה עוד בימי חיינו.

אהבתם את הבלוג של עלית קרפ? בלוגים נוספים כאן

אהבתם? שתפו!

תגיות

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות