על אף גילה הצעיר, היא מפיקה מוזיקלית והיא עושה זאת מהחדר שלה. את הגיטרה האקוסטית שמלווה אותה היא מצאה כשהייתה בת 12. מתברר שהגיטרה הייתה שייכת לאביה, אייל, שבנערותו ניגן עליה והיא אף ליוותה אותו בשירותו הצבאי.
במהלך השנים הגיטרה נארזה בתיק והונחה בצד עד שרותם מצאה אותה בין החפצים במהלך מעבר דירה של המשפחה. "רציתי לנסות לנגן עליה אז התחלתי ללמוד לבד. שמעתי שירים וניסיתי לנגן אותם על הגיטרה. מה שלא הצלחתי לבד הייתי נכנסת ליוטיוב ללמוד אקורדים".
שנתיים לאחר מכן, במחסן של הבית, היא מצאה קלידים ועד מהרה החלו אצבעותיה לעבור עליהם. "גם במקרה הזה למדתי בהתחלה משמיעה" היא אומרת "אחר כך נכנסתי לאינטרנט כדי ללמוד עוד על אקורדים ומה עוד אפשר לעשות עם מקלדת. אחד החברים שלי הקליט שיר בבית שלו ושאלתי אותו איך אני יכולה להתחיל גם להקליט שירים. הורדתי תוכנה להקלטה, לקחתי מאבא מיקרופון ישן וחיברתי את זה למחשב וככה ניסיתי לעשות משהו ראשוני".
את הדרך לעולם המוזיקה היא זוקפת לזכות המורה שלה לערבית, גלי ברודר. "תמיד אהבתי מוזיקה" אומרת יצחק "כבר מגיל צעיר, אבל התביישתי לשיר ליד אנשים. כשהייתי בכיתה ט', המורה לערבית ארגנה את הטקס של בית הספר ושאלה אם מישהו רוצה לשיר. שלחתי לה בוואצאפ את הביצוע שלי לשיר של "עד שתחזור" של יובל דיין והיא אהבה מאוד וזה גרם לי להיפתח ולשיר".
"אני רוצה להיות בין המפיקים המוזיקליים הגדולים בארץ"
ככל שחלף הזמן נכנסה יצחק עמוק יותר לעולם ההפקות המוזיקליות והיא מספרת "התחלתי להבין יותר טוב את העולם של ההפקות, השתכללתי מבחינת התוכנות וההורים (אורית ואייל) עזרו לי לקנות ציוד כדי שאוכל לבנות אולפן. סיפרתי לחברים שלי על מה שאני עושה כדי שיבואו אלי לעשות הקלטות ועיבודים ותוך כדי העבודה גם הכרתי עוד כלים וטכניקות בתחום של ההפקה".
נכון להיום, עקב גילה הצעיר, היא מנהלת את כל מערך ההפקה מהחדר שלה בבית שלה ההורים. "הכל מתנהל בחדר" היא צוחקת… "מקליטים, עובדים על העיבוד, מתקנים ומשנים מה שצריך ולא עוזבים עד שזה יוצא מושלם. לפעמים לוקח שבוע לעבוד על סינגל כדי שאני אהיה מרוצה ממנו ואדע שהוא יצא מושלם. בסופו של דבר אני רוצה להיות בין המפיקים המוזיקליים הגדולים בארץ ובשביל זה צריך לעבוד קשה".
על התהליך מספרת יצחק "כשאני מקבלת שיר אז מתחילים להלחין אותו, לתת לו כיוון. עושים סקיצה ראשונית ואז מתחילים לעבוד".
את הסגנון המועדף עליה אפשר להגדיר כסגנון אתני. "אני מתחברת לסגנון של מוזיקה מזרחית וגם מוזיקה ערבית" היא אומרת וכמי שלומדת חמש יחידות לימוד בערבית היא מסבירה "ערבית היא שפה מעניינת ועשירה. הערבים גרים איתנו, הם שכנים שלנו, חשוב להכיר את התרבות ואת השפה שלהם, ככה נוכל לתקשר יותר טוב".
יצחק לומדת במגמת ערבית, תקשורת והפקות טלוויזיה וגם היא הושפעה מתקופת הקורונה שפגעה בלימודים השוטפים. "למען האמת השנה לא למדנו כל כך. זה בעייתי ללמוד בזום ואני חושבת זה יפגע לנו בבגרויות. אנחנו מחכים שיפתחו את בית הספר כדי שנרגיש מה זה בית ספר עוד לפני הגיוס כי בסופו של דבר כמעט ולא לומדים בזום".
יצחק עשתה מבחנים ללהקה צבאית ומחכה כעת לתוצאות מתוך תקווה לקבל תפקיד בהפקות המוזיקליות של הלהקה.
בתקופה שבה רבים מבני הנוער חולמים להיות מפורסמים, לעמוד על במות ולקטוף מסעות פרסום, גישתה לחיים של יצחק מפתיעה לטובה כשהיא מסכמת ואומרת "יש כאלה שמתאים להם להיות בקדמת הבמה ויש כאלה שמתאים להם להיות מאחורי הקלעים".
יצחק יודעת שהאנשים שנמצאים מאחורי הקלעים הם אלו שבאמת משפיעים על מה שקורה על קדמת הבמה ולפי קצת ההתקדמות שלה, נראה שבעוד כמה שנים היא תהיה זו שהאנשים בקמת הבמה ירצו שהיא זו שתהיה מאחורי הקלעים ותפיק אותם.
המעוניינים להשתתף במדור מוזמנים לפנות לדורון גולן, 054-3337313, doronphoto@gmail.com
