fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178243 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

מבכירי התחקירנים בישראל, שלמה אברמוביץ': "אי אפשר לדעת היום אם התוכן הוא אמיתי או לא"

שלמה אברמוביץ' התחיל את דרכו בעיתון 'הד הקריות' בעולם האנלוגי. היום הוא מבקש מצרכני התקשורת בעולם הדיגיטלי לא להיות עצלנים
שלמה אברמוביץ' | צילום: דורון גולן
שלמה אברמוביץ' | צילום: דורון גולן

כשבאמתחתו עשרות שנים של עבודה בתקשורת ושורה ארוכה של תחקירים נוקבים, שלמה אברמוביץ', 63, מקרית חיים, יכול בהחלט להוות סמכות בכל הנוגע לעולם התקשורת. במיוחד בתקופה זו, שבה פורחות תיאוריות הקונספירציה וכל אדם בעל גישה לאינטרנט הופך להיות כלי תקשורת מטעם עצמו.

אברמוביץ', נשוי, אב לשלושה וסבא לשניים, התחיל את המסע שלו בשנת 1980. שבועיים לאחר שהשתחרר משירות בנחל המוצנח הגיע למשרדי 'הד הקריות' שהיו ממוקמים אז בדירה בקרית מוצקין והציע עצמו כעיתונאי. מאז עשה דרך ארוכה מאוד. השבוע הושק ספרו ה-21 "היומן הגנוז ממחנה הריכוז ג'אדו בלוב", שיצא לאור בהוצאת ידיעות ספרים.

"הגעתי עם חלב על השפתיים, הוא צוחק "אמרתי למי שהיה אז העורך, שלומי גפן, שכתבתי וערכתי את עיתון בית הספר וגם בצבא עשיתי עלוני יחידה ואמרו לי, בוא תנסה".

כמו רבים וטובים גם הוא התחיל לכתוב ידיעות חדשותיות קטנות תחת שם עט בדוי כדי שבמקום העבודה השני שלו, מתנ"ס קרית ים, לא ידעו על עבודתו כעיתונאי. את ה"סקופ" הגדול הראשון שלו הביא כשעמד עם מצלמת פולארויד בכיכר התותח בקרית מוצקין "הייתה תכונה של משטרה מישהו אמר לי שנשיא מצרים אנואר סאדאת עומד לעבור פה והצלחתי לצלם את השיירה שלו. הבאתי את זה למערכת וכולם מחאו לי כפיים".

שלמה אברמוביץ' | צילום: דורון גולן
שלמה אברמוביץ' | צילום: דורון גולן

תחילת שנות השמונים הביאה לפריחתה של העיתונות המקומית ומאוסף של ידיעות חדשותיות התחיל אז 'הד הקריות' לפרסם כתבות מגזין גדולות ותחקירים. אברמוביץ מצא כר פורה ליכולות שלו עם תחקירים כמו 'כיצד הפכה קרית חיים לבת ערובה של חיפה ואיבדה את עצמאותה.' אולם, ההיסטוריה של העיתונות המקומית השתנתה בחודש מאי 1983. אברמוביץ' עם קבוצה של אנשים שעבדו אז בהד הקריות, פרשו מהד הקריות והקימו את המקומון 'כל הקריות' שנקנה על ידי ידיעות אחרונות.

שלוש שנים היה אברמוביץ' העורך של המקומון החדש תחת הדרכתו של אדם ברוך ז"ל והוזמן להצטרף כתחקירן למערכת של המוסף שבעה ימים. "מאותו רגע כבר הייתי עיתונאי-חוקר" מספר אברמוביץ' "מה שעניין אותי היה לעשות תחקירים על תופעות רוחביות, נושאים כלל לאומיים, להתרכז בתחקירים עם השפעה חברתית".

עד מהרה יצא לאברמוביץ' מוניטין של תחקירן שלוקח על עצמו משימות שהוכרזו כ'בלתי אפשריות', על מנת לעשות אותן אפשריות. רשימה חלקית של התחקירים שעשה מעלה את המאפיה הרוסית וחדירתה לישראל, התרסקות מטוס אל על באמסטרדם, גניבת הפנסיות של ניצולי שואה, סדרת תחקירים על מקורות הסרטן בישראל, מחלות הסרטן בצה"ל ועוד. איומים, מעקבים והטרדות היו חלק בלתי נפרד משגרת יומו.

שלמה אברמוביץ' | צילום: דורון גולן
שלמה אברמוביץ' | צילום: דורון גולן

אחד התחקירים שהוא גאה בו נוגע  למצוקה החברתית-נפשית-כלכלית של העולים החדשים שהגיעו מאתיופיה ומברית המועצות לשעבר ושוכנו אז בריכוזי קרוואנים ברחבי הארץ. הכותרת שניתנה לתחקיר "חרפה", הביאה לשינוי של הממסד לצרכי העולים ולכך שאיש העסקים, רוני דואק, השקיע מאות אלפי שקלים באתרי הקרוואנים לטובת העולים החדשים. זה הוביל להקמת התנועה החברתית "ציונות 2000" שגם היום היא בין הגדולות והפעילות בישראל ואברמוביץ' משמש בה כחבר דירקטוריון מתנדב.

אברמוביץ' פרש מידיעות אחרונות לפני עשרים שנה בחיבוק והכרת תודה. מכיוון שחיידק הכתיבה חזק יותר מכל אפשרות אחרת, הוא המשיך וכתב עד היום כבר 21 ספרים של ביוגרפיות, תיעוד, ספר ילדים, ספר שירה ומחקר היסטורי משולב עם פרוזה. זאת, בנוסף להרצאות הרבות שהוא עורך בכל הארץ. כעת יוצא אברמוביץ' בסדרת הרצאות על "הבייבי הטרי", הספר על שואת יהודי לוב שנזכר קודם ואשר הצליח לעורר סערה כבר בשבוע הראשון להפצתו. מידע על הספר פורסם באתר בערבית של משרד החוץ וגרר אלפי לייקים תגובות ושיתופים ממדינות כמו לוב, מרוקו, מצריים ירדן, מדינות המפרץ הפרסי והרשות הפלסטינית.

ואם זה לא מספיק כדי למלא את כל שעות היממה, אברמוביץ' הוא גם פעיל חברתי. "באופי שלי אני אדם יוזם ומקים" הוא אומר "כשאני רואה משהו לא תקין אני רוצה לתקן אותו". אחד התיקונים שלו היה המאבק על חוף קרית חיים שננגס ונהרס על ידי עבודות תשתית. מאבק שהביא ועדה של הכנסת לבקר במקום ולשנות את הגישה על מנת לנסות ולשקם את החוף המוכה.

שלמה אברמוביץ' | צילום: דורון גולן
שלמה אברמוביץ' | צילום: דורון גולן

אברמוביץ', שהיה עד לשינוי של התקשורת מעולם אנלוגי שבו מכשיר פקס היה פסגת הטכנולוגיה ועבר לעולם הדיגיטלי של רשתות חברתיות ומידע בנגיעת אצבע, יכול בהחלט להוות סמכות בכל הנוגע למצבה של התקשורת היום, לפריחתם של עיתונאים מטעם עצמם וחובבי תיאוריות קונספירציה שמוצאים כר נוח בחסות העולם הדיגיטלי להפיץ את משנתם.

"אחת התופעות הפחות נעימות, בעיקר בתקשורת המשודרת, זה המוסד שנקרא תוכן שיווקי" הוא אומר "גם בתוכניות היותר רציניות, אי אפשר לדעת אם תוכן כלשהו זה אמיתי או שיווקי. השיא בעיני נמצא במהדורות החדשות המרכזיות שנמשכות שעה וחצי. חצי השעה האחרונה זה כתבות עם אלמנטים שיווקיים והצופים מרגישים את זה".

"היום, בעידן של תקשורת דיגיטלית והצפה במידע, צרכני התקשורת חייבים להיות מודעים יותר ומתוחכמים יותר בכל הנוגע למידע שמופץ ולהשוות בין מקורות מידע שונים" אומר אברמוביץ' "יש עיתונאים טובים בישראל ויש גם עיתונאים חוקרים מעולים ויש תקשורת טובה. אך צרכן תקשורת צריך להסתכל על כל המידע ולא להסתמך רק על מקור אחד. מה שנדרש מצרכני התקשורת זה לא להיות עצלנים".

 

 

 

המעוניינים להשתתף במדור "הקרייתים" מוזמנים לפנות לדורון גולן, 054-3337313, doronphoto@gmail.com

למגזינים נוספים בהד הקריות לחצו כאן * לדף הפייסבוק שלנו לחצו כאן*

אהבתם? שתפו!

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות