fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178243 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

הקרייתים: "עדיף להקשיב לאינטואיציה" אומרת מיטל וייס בדרכה לתחרות איש הברזל

אחרי שנפצעה ועברה שיקום ארוך, מיטל וייס, אימא לשלוש בנות, מתכוננת לתחרות איש הברזל שמהווה עבורה מיקרו-קוסמוס של החיים
מיטל וייס. צילום: דורון גולן

מיטל וייס, 46, אומנם מתגוררת בכפר ורדים בצפון, אך מגיעה לפחות ארבע פעמים בשבוע לקרית אתא, הרי שניתן להתייחס אליה כאל קרייתית. וייס מגיעה לקריות מתוך מטרה והגשמת חלום של השתתפות בתחרות איש הברזל ושלושת הקעקועים הקטנים שעל ידה שמאלית מציינים את המקצועות של התחרות הקשה: שחייה, רכיבה על אופניים וריצה.

וייס, אימא לשלישייה של בנות, עשתה את לימודיה בבשמת בחיפה במגמת מכונות "היינו שתי בנות בכיתה של בנים" ואת השירות הצבאי עשתה כמדריכה למכונאות רכב בבה"ד 20 ולאחר מכן הייתה המכונאית היחידה בתקופתה בחיל הים. היא התגוררה בקרית חיים ואחרי הצבא עבדה כהנדסאית מכונות ומהנדסת איכות ואת רוב שנות העבודה בתעשייה עשתה בחברת ישקר.

השינוי האישי שלה הגיע לפני ארבע שנים. "עשיתי שינוי בחיים ועברתי הכשרות, למדתי מנטורינג ואימון והיום אני מאמנת אישית ועסקית של ארגונים ומוציאה מסעות העצמה לנשים בארץ ובחו"ל ואת התעשייה שבה עבדה החליטה לעזוב ולפתוח משרד עצמאי.

מיטל וייס. צילום: דורון גולן

עולם הכושר אינו זר לוייס שמספרת "ב-13 השנים האחרונות רצתי מרתונים ועשיתי כושר בשביל הכיף והיה לי את החלום להשתתף בתחרות איש הברזל. בשנה שבה החלטתי לצאת לעצמאות גם החלטתי להשתתף באולטרא-מרתון בגרמניה. באחד השבועות יצאתי להתאמן ונפצעתי בקרסול. הייתי עם גבס יותר מחודשיים והייתי צריכה ללמוד ללכת מחדש".

מתברר כי הפציעה של וייס אילצה את הרופאים לשקם את הקרסול באמצעות חיבור של פלטינות ולשחזר את הקרסול. "השיקום היה מאתגר" היא מספרת "כשהורדתי את הגבס המנתח אמר לי שרק בעוד עשרה חודשים אוכל לחזור לרוץ. לא קיבלתי את זה ונהגתי לעשות לעצמי טיפול אנרגטי לרגל תוך שאני מדמיינת את עצמי רצה וקופצת ותוך ארבעה חודשים כבר חזרתי לרוץ".

מיטל וייס. צילום: ששי דורי

כשוייס חזרה לאימונים היא קיבלה עוד החלטה "בשלב הזה קיבלתי את ההחלטה שאני הולכת להתמודד בתחרות איש הברזל. זה חלום שליווה אותי הרבה זמן. חיפשתי מישהו שילווה אותי לאורך השיקום עד לתחרות והגעתי למאמן ששי דורי מקרית אתא. הוא בנה לי תוכנית אישית ולימד אותי כמעט כל מה שאני יודעת היום". היא כבר נרשמה לתחרות איש הברזל שאמורה להתקיים בחודש אוגוסט השנה באסטוניה.

היא אימא לשלישיית בנות, הדר, שקד ועדן, בנות ה-19, וכשהיא מדברת עליהן עיניה נוצצות בגאווה. "ילדתי אותן בהפריה. כשידעתי שיש לי שלישייה הרופא אמר שצריך לעשות דילול. הייתה לי דילמה קשה אם להקשיב לרופא ובסוף החלטתי להקשיב לאינטואיציה שלי ולא ויתרתי. המשכתי עם ההיריון והיום הן משרתות בצבא".

"לגדל שלישייה זה מדהים" היא מספרת "זה נראה לי הכי טבעי בעולם. לכל אחת יש אופי משלה וכל אחת שונה מאחותה". להשקפתה של וייס "עדיף להקשיב לאינטואיציה כמו למשל לעזוב עבודה, לחזור להתאמן אחרי פציעה. עם תשוקה והתמדה אפשר לעשות הכל".

מיטל וייס. צילום: דורון גולן

על תחרות איש הברזל היא אומרת "יש בזה סממן ליכולת לנהל מצבים, לצאת ממשברים, שימוש באנרגיה וחלוקת זמן. אני לא מסתכלת רק על התחרות עצמה כי יש לי עוד דרך ארוכה לפני שאגיע לתחרות. יש הרבה אימונים שדורשים משאבים, רצון ונחישות. זה מיקרו-קוסמוס של החיים".

 

 

 

המעוניינים להשתתף במדור "הקרייתים" מוזמנים לפנות לדורון גולן, 054-3337313, doronphoto@gmail.com

למגזינים נוספים בהד הקריות לחצו כאן * לדף הפייסבוק שלנו לחצו כאן*

אהבתם? שתפו!

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות