אור שירה אקמן, אם יחידנית: "מגיעים לי אפס שקלים"
אור שירה אקמן, 33, מקרית אתא, היא אם יחידנית לשני ילדים קטנים בני 4 ו-6. גם היא נפגעת קשות מהקורונה הכלכלית. היא מספרת: "אני עובדת כמתאמת פגישות בחברת נדל"ן. לצערי, כשהתחילה מגפת הקורונה עבדתי בחברת ביטוחים ופוטרתי בעקבות המצב, ואחרי שבועיים התחלתי לעבוד בנדל"ן באותה החברה.
"הייתי פרודה למשך תקופה והתגרשתי לפני כחצי שנה. תמיד הסתדרתי מאוד טוב, עבדתי והצלחתי להרים את הראש מעל המים. לצערי, המצב לא אפשר לי לחסוך כסף בצד לימים כאלה, אף אחד לא ראה את זה מגיע".
לא יכולה לשלם שכירות ולקנות אוכל
כשניסתה אקמן להגיש תביעה לדמי אבטלה, גילתה שהיא אינה זכאית. "מאז שהשביתו את המשק בגלל הקורונה והגנים לא יכולתי לעבוד, כמובן שלא מרצוני. לצערי, גיליתי שאיני זכאית לקבל את הכסף. חתמתי אבטלה לפני ארבע שנים, מכיוון שהארכתי את חופשת הלידה שלי. כעבור שנתיים הבן שלי עבר סדרת ניתוחים ונאלצתי לחתום שוב את התקופה הקצרה שנותרה לי. עתה, מאחר שחתמתי בעבר, נותרו לי עוד ארבעה חודשים עד שאוכל לחתום שוב, ולמרות שיש לי את כל התלושים הדרושים על מנת להיות זכאית, אני לא זכאית לכלום כרגע. כל מה שנשאר לי הם 3000 שקלים מזונות, גם אותם לא בטוח שהגרוש שלי יוכל לשלם החודש. זה אומר שאני לא יכולה לשלם שכירות ולקנות אוכל".
אקמן הגישה את כל המסמכים הדרושים, ולאחר שתביעתה אושרה היא גילתה שסכום הכסף שמגיע לה הוא אפס שקלים. "הגשתי את הטפסים דרך האתר כמו כולם. במענה הטלפוני אמרו לי שאצטרך להמתין עד שיאשרו את התביעה. כעבור זמן ראיתי שהתביעה אושרה, אבל התשלום לא נכנס. למה לאשר ולגרום לאנשים לצפות לשווא? למה לי לקוות ולראות באתר שמגיעים לי אפס שקלים?
"הודיעו לי שניצלתי 180 אחוז ממכסת ימי האבטלה בתקופה של ארבע שנים, ולמרות שנותרו לי ארבעה חודשים עד שאהיה זכאית, כרגע לא מגיע לי תשלום ונפלתי בין הכיסאות".
בין הצהרה אחת לאחרת, היא מחכה שמישהו ממקבלי ההחלטות יתייחס לאימהות היחידניות. "אף אחד בממשלה לא מדבר על המשפחות החד הוריות, לא מדברים על האנשים שנגמרה להם הזכאות והם לא מקבלים את הכסף, שהעובדה שאינם עובדים לא בשליטתם. אם לומר את האמת אני מעדיפה להמשיך לעבוד, ולעבוד קשה, כדי לפרנס את הילדים שלי בכבוד ולאפשר להם את כל מה שאיפשרתי עד היום".
"אני לא מבקשת נדבות וכספים שלא מגיעים לי, אני רוצה לעבוד ולהרוויח בכבוד. אבל אם לא מאפשרים לנו לעבוד, אז שידאגו לנו"
אקמן פרסמה פוסט ברשת החברתית שהגיע למאות אנשים, שמרגישים בדיוק כמוה. "הפוסט שפרסמתי תפס תאוצה מהר מאוד. אנשים רבים שלחו לי הודעות, הביעו הזדהות וסיפרו לי סיפורים דומים לשלי. חלקם אימהות יחידניות, חלקם בעלי משפחות שנקלעו לאותו המצב ואין להם שום מענה מהמדינה, אף אחד לא מתייחס לסיטואציה הזו".
היא רק רוצה לעבוד ולהרוויח את כספה בכבוד. היא לא מבקשת נדבות מאף אחד, רק מזכירה שיש אנשים שמחכים שיקשיבו להם. "אני מבינה את ההגבלות והסכנה, ודווקא מסיבות אלה, אני מצפה שאם משביתים את המשק כולו ואת מוסדות החינוך, לפחות שידאגו לאוכלוסייה שלא יכולה לפרנס את עצמה בעקבות ההנחיות והמצב. אני לא מבקשת נדבות וכספים שלא מגיעים לי, אני רוצה לעבוד ולהרוויח בכבוד. אבל אם לא מאפשרים לנו לעבוד, אז שידאגו לנו. כולם נותנים הצהרות בתקשורת, חשוב שיתייחסו לכל מיני גוונים באוכלוסייה שנשארו בקצה, בשוליים. אין שום מענה ושום פתרון לאנשים שלא יכולים לעשות שום דבר במצב הנתון".
אריאל אלבחר, די ג'יי: "לא רואה סיבה להמשיך לשלם ביטוח לאומי"
בימים כתיקונם אריאל אלבחר, 31, מקרית ביאליק, הידוע בתור די ג'יי אריאל אלבי, מנגן בכל דאנס בר ומועדון מוכר בצפון. הוא מרקיד מאות מוזמנים בחתונות ואירועים ומשמח סטודנטים במסיבות וימי סטודנט. זו הייתה אמורה להיות התקופה העמוסה ביותר בשנה עבורו, ואז הגיעה הקורונה.
אלבחר: "אני בתעשייה כבר 11 שנים. התחלתי במסיבות בפאבים, עברתי למועדונים גדולים ולאירועים. אני עושה שמח לכל הגילאים ולכל האנשים, אני חי את זה כל חיי".
"זו הפרנסה היחידה שלי. אשתי לא מכניסה משכורת גבוהה, יש לנו משכנתה לשלם ותינוקת קטנה בבית. המדינה נתנה לי מענק-בדיחה, כדי לצאת ידי חובה או כדי לנסות להרגיע אותנו, זאת בושה"
הקורונה פגשה אותו כשהעבודה אמורה להיות בשיאה, באירועי פורים. "האירועים האחרונים שהיו לי בפורים כבר התקיימו במתכונת מצומצמת. חג פורים הוא החג הרווחי ביותר, כל התקליטנים מחכים לו. לצערי בוטלו לי ארבע מסיבות בחג, לא דרשתי כסף עבור דמי ביטול כיוון שהבנתי את המצב הרגיש. בדרך כלל בזמנים האלה אני מנגן במסיבות חג, בימי סטודנט, יום העצמאות, הכל הולך. כמובן שגם עונת החתונות הנוכחית כנראה שנמחקה".
הוא מבין שממשלת ישראל לא תביא לו את הגאולה ומחפש דרך אחרת להתפרנס "זו הפרנסה היחידה שלי. אשתי לא מכניסה משכורת גבוהה, יש לנו משכנתה לשלם ותינוקת קטנה בבית. המדינה נתנה לי מענק-בדיחה, כדי לצאת ידי חובה או כדי לנסות להרגיע אותנו, זאת בושה.
"המדינה חיה מהעצמאים שמשלמים ביטוח לאומי ומס הכנסה, הרבה יותר משכירים. אני לא רואה סיבה להמשיך לשלם ביטוח לאומי, כי בשעת צרה אנחנו לא מקבלים כלום. בימים כאלה אני מחפש אלטרנטיבה, כדי לכלכל את הבית ולעבור את התקופה הזאת. אני לא מחכה למשיח".
איתמר קטן, מעצב שיער: "אף אחד לא עומד מאחוריך"
המספרה של איתמר קטן, 42, מקרית מוצקין, תמיד עמוסה עד אפס מקום. כבר יותר מחודש ששגרת חייו השתנתה, והעסק של חייו סגור ומסוגר. "ב-15 במרס התבשרנו שעלינו לסגור את המקום, ועד היום לא קיבלנו מענה. העסק קיים כבר 15 שנים ועובד נהדר. אני מעסיק שתי עובדות שיצאו לחל"ת וזכאיות לדמי אבטלה, ואנחנו, בעלי העסקים, נשארנו מאחור. עדיין יש הוצאות של העסק ויש הוצאות של הבית. שכחו אותנו העצמאים, השאירו אותנו בצד. אני משלם המון מיסים בשנה וביטוח לאומי גבוה. הביטוח הלאומי אמור להיות סוג של ביטוח לעצמאי, אבל אתה לא מרגיש שמישהו עומד מאחוריך, אין שום רשת ביטחון".
"אני רק רוצה לחזור לעבוד. אני חי את החלום שלי, את כל השאיפות המקצועיות שלי הגשמתי, אנחנו רק רוצים לחזור לשגרה, גם אם היא שונה ממה שהכרנו, לא מבקש מעבר לזה כלום מאף אחד"
הוא מנסה לתת מענה במסגרת ההגבלות של הקורונה ומניח ללקוחות שלו צבע לשיער מחוץ לדלת. "אם לא היו לי כספים 'רזרביים' לא הייתי מסוגל להחזיק את הבית והמשפחה שלי. מי שלא השאיר גרוש ליום שחור, פשוט רעב ללחם בימים האלה של הקורונה, ואני יודע שבעסקים שלנו יש לא מעט כאלה. יש ספרים שהולכים לבתים של הלקוחות, פשוט כי אין להם ברירה. כדי לתת שירות ללקוחות שלי אני מניח להן צבעים לשיער מחוץ לדלת, זה המענה היחיד שאני יכול לתת ללקוחות שלי. אני לא נכנס לשום בית כדי לא לסכן את הילדים שלי".
קטן לא מבקש כלום, רק לחזור לשגרה שהוא כל כך אוהב. "אנחנו מקווים שהמספרות ייפתחו בתחילת חודש מאי. היו לא מעט הפגנות ומחאות. אני מקווה שהלחצים האלה יעזרו ומישהו יקשיב לנו. אני כבר ערוך ומוכן לחזרה לשגרה, הכנתי ציוד מיגון, מסכות, כפפות, מד חום, אני מוכן ליום שאחרי. אני רוצה שיסמכו עלינו שנעשה את זה כמו שצריך, בצורה חוקית ובטיחותית. אני רק רוצה לחזור לעבוד. אני חי את החלום שלי, את כל השאיפות המקצועיות שלי הגשמתי, אנחנו רק רוצים לחזור לשגרה, גם אם היא שונה ממה שהכרנו, לא מבקש מעבר לזה כלום מאף אחד".
