הם מגיעים מכל רחבי הקריות. לכל אחד סיפור אחר, אך לכולם אהבה משותפת. המוזיקה. גל מיארה, 25, מקרית בנימין הוא היזם של הפרויקט Mozart square music שהשתלט על הרשת בחודש האחרון. שילוב מוחות וכוחות של אנשים מוכשרים הוליד פרויקט ששם את הקריות על המפה ואת המוזיקה בפרונט.
האהבה של מיארה למוזיקה התחילה הרבה לפני שהפך ליזם של פרויקטים מוזיקליים. "בגיל 9 מצאתי במחסן את האלבום הראשון של Guns N' Roses. ברגע אחד נחשפתי לעולם שלם של מוזיקה. נסחפתי לעולם הזה וצללתי לתוכו, שם ניצתה האהבה. התחלתי לנגן על גיטרה וניסיתי כלים נוספים כמו עוד וכינור. זה עולם שאין לו סוף, כל הזמן אתה מחפש את הדבר הבא שאתה יכול ללמוד ולנסות".
"כולם בתעשייה אומרים שצריך לעבור לתל אביב כדי להצליח וזה לא נכון. יוצאים מכאן חומרים ברמה מאוד גבוהה, של נגנים מקצועיים ואמנים מדהימים
לאחר שחרורו מהצבא, לקח מיארה את האהבה למוזיקה צעד אחד קדימה. "שנה אחרי שהשתחררתי מצבא קבע, עבדתי כברמן בקפה לנדוור מוצארט והרגשתי שאני לא מממש את עצמי. הצעתי לאחי סער שמנגן על תופים לנגן איתי בערב ג'אם בלנדוור. ידענו שאנחנו צריכים למצוא עוד נגנים, ככה אספנו חברים לדרך. יצרתי קשר עם חבר ששירת איתי בצבא, שהזמין אותנו להצטרף לחזרה עם הלהקה שלו במעלות, ושם הכל התחיל. פגשנו את שחר חייט ועמית לסרי, נגנים מדהימים, ועוד אנשים טובים ואיכותיים, שהצטרפו אלינו למסע".
בערבי הג'אם נרקמת חברות מיוחדת בין הנגנים, שמתחילים להופיע ביחד ולנגן בכל מקום שרק אפשר. "התחלנו בליין של הופעות ואירועים. הופענו בבר מצוות וחתונות, עשינו ערבי ג'אם בלנדוור ונכנסו לסצנה. הגענו לכל מיני ג'אמים ונחשפנו לכל החברים מהאזור שמתעסקים בזה. אין פאב באזור שלא עשינו בו ג'אם, עד שנכנס הליין הקבוע שלנו בימי ראשון בפאב הפיל או סוף".
לא צריך לזלזל בפריפריה
גל מיארה הגשים חלום כשנכנס שותף לפאב הפיל או סוף בקרית חיים, יחד עם שלושת חבריו – מתן מימון, מושיקו כהן ולוטן נחמני. שם הוא מפיק ערבי ג'אם מדי ראשון, ונותן לחבריו במה להופיע עליה. "זו הגשמת חלום בשבילי. הצלחנו לייצר קהילה של אוהבי מוזיקה מכל אזור הצפון, שהגיעו מדי שבוע לשמוע שירים חדשים וליהנות מכישרונות מקומיים. כולם בתעשייה אומרים שצריך לעבור לתל אביב כדי להצליח וזה לא נכון. יוצאים מכאן חומרים ברמה מאוד גבוהה, של נגנים מקצועיים ואמנים מדהימים. לא צריך לזלזל בפריפריה".
ערבי הג'אם התחילו לתפוס תאוצה, ומדי שבוע הגיע קהל נוסף להיחשף לכישרונות של הקריות, אלא שאז בדיוק הגיעה הקורונה.
מיארה: "הכל נעצר בבת אחת. מצאנו את עצמנו עם הרבה זמן פנוי. ישבתי שעות על גבי שעות עם בני הדודים שלי (שגיא, דין ולי חזן), הבעלים של לנדוור מוצארט, בבית הקפה הריקה שלהם, והם הציעו לי הצעה. לנצל את הזמן הפנוי שלי ולנגן ולצלם במסעדה. יש מקום יפהפה שהפך להיות הבית השני של קרייתים רבים, יש משאבים בחינם, והכי חשוב – יש זמן, ושם נוצר הפרויקט Mozart square music. שילוב של אנשים מוכשרים מהרכבים שונים, שאוהבים ונהנים ליצור ולנגן יחד. אנחנו מנגנים קאברים לשירים מוכרים ואהובים, וגם חומרים מקוריים שלנו".
"הייתה התלהבות והיו חששות. כל אחד הביא מה שיש לו, הוצאנו מכיסנו סכום כסף סמלי ויצאנו לדרך. בלילה שלפני ישנו על הספות בבית הקפה, והתחלנו לצלם כבר בשש בבוקר"
מיארה אסף את החברים לנגינה ועוד שותפים רבים ומוכשרים שהתגייסו לפרויקט. "הייתה התלהבות והיו חששות. כל אחד הביא מה שיש לו, הוצאנו מכיסנו סכום כסף סמלי ויצאנו לדרך. בלילה שלפני ישנו על הספות בבית הקפה, והתחלנו לצלם כבר בשש בבוקר. זאת הייתה עבודה מאוד קשה, אבל כל כך משתלמת. מבחינתנו רק התחלנו, התותחים הכבדים עוד יגיעו ויש הפתעות בדרך".
הביחד שלנו מוביל אותנו קדימה
סער, 22, אחיו הצעיר של גל מיארה, המתופף בפרויקט Mozart square music חולק עם אחיו אותה האהבה למוזיקה. גל: "הפרויקט שלנו מורכב מכמה הרכבים שונים של אנשים מוכשרים וכולם משלנו. כולנו התגעגענו לנגן האחד עם השני, ולכן הרעיון של לנגן בלנדוור הגיע בדיוק בזמן הנכון. כולנו חולמים ורוצים לעסוק במקצוע הזה כל החיים, והחברות שנרקמה בינינו הופכת את כל החוויה הזאת לחזקה הרבה יותר".
"תקופת הקורונה נתנה לכולנו הזדמנות לעבוד על עצמנו ולעשות את מה שאנחנו אוהבים. אני הייתי מגיעה לצפות בג'אמים כדי לקבל השראה, אז מאוד שמחתי על ההזדמנות לקחת חלק ביצירה הזאת"
דור כהן, 21 מעכו, גיטריסט וזמר בפרויקט, גדל בבית שכולו מוזיקה. בגיל 12 וחצי אביו הגיטריסט לימד אותו לנגן בגיטרה, ובגיל 14 הוא הופיע לראשונה על במה. כהן הוא זמר וגיטריסט מוכשר, שהכיר את השותפים לפרויקט לגמרי במקרה. "סער וגל שמעו אותי מנגן והשאר היסטוריה", הוא מספר, "גל הציע לי לנגן אצלו בפאב והתחלנו לנגן בפיל או סוף שהפך להיות בית שני בשבילנו. גם בתקופת הקורונה היינו נפגשים לנגן יחד, בהתאם להנחיות כמובן. הביחד שלנו מוביל אותנו קדימה. אנחנו נהנים לנגן עם אנשים חדשים ומוכשרים כל פעם מחדש, כיף שהקהילה שלנו מתרחבת. לכל אחד יש השפעות מוזיקליות שונות ואנחנו מפרים אחד את השני".
חבורה של אנשים איכותיים
כמו בקהילה אמיתית, כולם חשובים וכולם תורמים, גם מי שנמצא מאחורי הקלעים. קסניה וולקוב, 26, מקרית חיים עמלה ימים ולילות על השיווק והקריאייטיב של הפרויקט. "כולנו נתנו האחד לשני השראה ומשם זה התפתח. אני מגיעה מעולם המסעדנות, אבל תקופת הקורונה נתנה לכולנו הזדמנות לעבוד על עצמנו ולעשות את מה שאנחנו אוהבים. אני הייתי מגיעה לצפות בג'אמים כדי לקבל השראה, אז מאוד שמחתי על ההזדמנות לקחת חלק ביצירה הזאת. הגענו לתוצאה הזאת בזכות עבודת הצוות שלנו, והאכפתיות שלנו האחד מהשנייה".
"הפרויקט שלנו מורכב מכמה הרכבים שונים של אנשים מוכשרים וכולם משלנו. כולנו התגעגענו לנגן האחד עם השני, ולכן הרעיון של לנגן בלנדוור הגיע בדיוק בזמן הנכון"
גם הדר דרור, 24, מקרית מוצקין, הבעלים של אולפן single studio התגייס לפרויקט והתאהב. הוא מספר: "אני הכרתי את גל בפאב הפיל או סוף. כשהוא הציע לי להקליט את הפרויקט ולצלם אותו, כמובן שהסכמתי, אבל לא תיארתי לעצמי לאן אני נכנס. התוצאה יצאה ברמה מאוד גבוהה, עשיתי דברים דומים בעבר אבל זו רמה אחרת לגמרי. במהלך הצילומים הבנתי שיש כאן חבורה של אנשים איכותיים ומוכשרים. נוצר בינינו קליק מיוחד, כולם אוהבים מוזיקה טובה, כולם מאותו אזור ובני אותו הגיל, אלה דברים שיכולים לקרות רק כאן".
הם חולמים להגיע לבמות הגדולות, ביחד או לחוד. חלקם כבר מתפרנסים ממוזיקה, חלקם כותבים ויוצרים חומרים חדשים, וכולם מקווים לפרוץ יום אחד. בינתיים בקריות מתפתחת לה קהילה גדולה של אנשים מוכשרים, שגם אתם יכולים להיות חלק ממנה. יש משהו באוויר המשפחתי של הקריות, שהופך את קהילת הג'אמים לחמה ואוהבת, והם כולם מקווים להביא לקדמת הבמה הרבה מוזיקה טובה תוצרת מקומית.
חברי הפרויקט: שחר חייט (גיטרה), סער מיארה (תופים), דור כהן (גיטרה, שירה), זיו רוזין (זמרת), אודי אוחנה ( גיטרה בס), אייל כהן (גיטרה בס), קסניה וולקוב (מדיה דיגיטלית וקריאייטיב), הדר דרור (צילום, הקלטה ועריכת סאונד), דניאל תורג'מן (עוזר טכנאי), אביב אברמוביץ' (ציוד סאונד)
