טרמינל העיצוב בבת ים אירח לאחרונה את כנס הגיוון השנתי של קו אימפקט, שעמד בסימן בניית חוסן תעסוקתי בחירום. הכנס הוקדש לגיוון והכלה של תעסוקה בחברה כחלק חיוני מהחוסן הלאומי. בפתיחה, הודו המארחים לכל שותפי המיזם ובראשם לנשיא המדינה יצחק (בוז'י) הרצוג ורעייתו מיכל על ברכתם המצולמת, ליו"רית קבוצת שטראוס עפרה שטראוס, לנשיאת המועצה העסקית של קו אימפקט, ולחסאן טואפרה ראש הרשות לפיתוח כלכלי של החברה הערבית. כמו כן, הודו לחברות אשר נתנו חסות לכנס: בנק דיסקונט, אסם – נסטלה, שטראוס, מיתר, גלובס, מקינזי, KLA.
נשיא המדינה, מר יצחק הרצוג: "יש מי שסבורים שגיוון והכלה היא סוגיה משנית ואני טוען אחרת. התשובה היא שאין לנו את הפריבילגיה להניח לנושא הגיוון כי העיסוק בגיוון הוא לא פריבילגיה, אלא גיוון והכלה ושותפות והדדיות הם תנאים מרכזיים לחוסנה של החברה הישראלית. חוסן נמדד ביכולת שלנו לעמוד באתגרים, להתקיים, לצמוח, לשגשג יחד. אני מאמין בכל ליבי שהמגוון הישראלי הוא יתרון וברכה ולא חיסרון, התברכנו במגוון של דעות, אמונות, אורחות חיים, השקפות עולם, כישורים וזה מקור חיות וכוח עבורנו. המנהלים והמנהלות היקרים והחברים בקו אימפקט, יעידו כי הטמעת גיוון והכלה בשגרה תורמת לחוסן הארגוני והיכולת של חברות ועסקים דווקא להתפתח בתקופות של קושי לכן צריך לומר בקול ברור, החברה הערבית תמיד הייתה ותמיד תהיה חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית, ועל מדינת ישראל לקדם ולטפח אותה". הנשיא גם הזכיר את הפגישות שקיימו עם המנהיגות העסקית בתקופת המלחמה על מנת להמשיך ולקדם תעסוקת חברה ערבית וגיוון והכלה במגזר העסקי.
צבי זיו, יו"ר משותף של קו אימפקט: "הכנס היום מציג את הכותרת 'גיוון והכלה בשגרה בונים חוסן בחירום', אך זוהי איננה רק סיסמה אלא כורח המציאות. ההרגשה של כולנו היא שהאווירה הציבורית כתוצאה ממאורעות 7.10 והמלחמה שפרצה לאחר מכן, קיבלה ביטוח בנסיגה מהותית ביחסי יהודים וערבים ובקבלה ההדדית של שתי הקבוצות. יחד עם זאת שמענו דווקא דברים ברורים ממנהלי חברות שעברו, עם צוותי קו אימפקט תהליכי עומק של גיוון והכלה, שהעובדה שעם פרוץ המלחמה הם עמדו עם כוח אדם מגוון, אפשר לאותה חברה להמשיך ולפעול למרות הלחצים השונים וכתוצאה מהמצב, יש נסיגה משמעותית ביחסי יהודים ערבים. עם זאת, שמענו דברים ברורים של ארגון והכלה. יש לנו אחריות למצוא מקום עבודה מגוון בו כולם מרגישים טוב. אנו מחויבים בתקופה מאתגרת זו להילחם בסטראוטיפים ולפעול לשיתוף בין הקבוצות".
ד"ר סמיר קאסם, יו"ר משותף של קו אימפקט: "האחריות של כולנו גם של הנוכחים גם במעגלים המורחבים להמשיך לבנות אמון ולשבור מחסומים בין יהודים לערבים במיוחד במקומות עבודה. המנהיגות העסקית ובמיוחד של המנהלים, יהודים וערבים, מהווה חוד חנית בהובלת שינוי. המומחיות של קו אימפקט בתקופה זו נדרשת יותר מתמיד. אני רוצה להודות לחברות, לשותפים, לפילנתרופיה התומכת בנו ולכל אלו שתרמו ליחסים משותפים בין ערבים ליהודים שממשיכים בדרך המשותפת".
חסאן טואפרה, ראש הרשות לפיתוח כלכלי בחברה הערבית: "אנו בתקופה קשה החל מ-7.10 שהתחילה בחמש השנים הקודמות לה. העשייה בהכלה וגיוון היא אחד הדברים המשמעותיים במציאות בה אנו חיים. החשיבות של העשייה הממשלתית בהקשר של החברה הערבית החלה לפני עשור. כשאנו מסתכלים על התעשייה מאז 7.10 אנחנו רואים מצב מטריד בתעסוקה הערבית. שיעור דורשי התעסוקה גבוה משיעורם באוכלוסייה. מחקרים מראים שעובדים רבים לא הגיעו לעבודה כי חששו. רק בשנים האחרונות אנו עושים שותפות עם קרן אימפקט לגדיל גיוון והכלה גם במגזר הפרטי. השקעה בתחום הגיוון וההכלה היא לא רק הדבר המוסרי לעשות אלא הדבר ההכרחי לעשות".
עפרה שטראוס: "זו הפעם הראשונה מאז 7.10 שאני עומדת על במה וחוברת לדיאלוג אחר. צריך להתחיל להניע שוב את השינוי. אי אפשר להתחיל בלי לעצור רגע ולהסתכל בעיניים על הכאב והשבר ועל 125 החטופים שאנחנו ממתינים שישובו הביתה. לאיזה בית אנחנו רוצים שיחזרו? מגיע להם ולנו את הבית שאנחנו רוצים וחייבים לשקם ולבנות. השבר הוא גדול אבל לא גדול עלינו. זה נראה לי מובן מאליו להמשיך ולעשות את מה שאנו עושים. ה'ביחד' הוא הניצחון. ברגע שנבין זאת, מה שאנחנו עושים פה יהיה המובן מאליו. נצטרך יותר מפעולות, נצטרך מנהיגות. בגלל שאנו קרובים אחד לשני ביום יום אני מאמינה שאנו יכולים לעשות את זה. כשאנחנו פוחדים, המפלצות יוצאות החוצה: הפחדים. הפחד של ערביי ישראל לצאת מהבית ולהגיע לעבודה חרוט בליבי. אפשר לסמוך עלינו שהמנועים ממשיכים לעבוד. אבל זה בתנאי שבמקומות העבודה שלנו יש ביחד וכולם מרגישים בטוח להגיע למקום העבודה. אנחנו דורשים מהממשלה שתצייר יעדים וכדאי שיעשו זאת. אבל כולנו יכולים לדבר על היום של מחר ואיך אנחנו רוצים שאנחנו וילדינו יחיו בו. בואו נקרא לעוד עשרות חברות שיצטרפו למה שאנחנו עושים. זה לא פשוט, לא לוקח דקה ולא שנה. העשייה עצמה היא הדבר שאנחנו רוצים לבנות כי אין לנו ארץ אחרת . אנו, במגזר העסקי יודעים איך עושים. הבקשה הגדולה שלי היא שתקראו לעוד חברות כי הכלה לא נגמרת במקום אחד, לראות את האחר, להבין שמישהו אחר מאתנו. זו החברה שאני בוחרת לחיות בה".
סאמר פאר, סמנכ"ל ידע, סקר תובנות מול מעסיקים בתקופת המלחמה ושיתף בעיקרי מחקר שנעשה בימים אלו בקו אימפקט : "בסופו של דבר האינטרס הכלכלי והעסקי והמחויבות לעובדים גברו על מגמות ההפרדה. ממד החשדנות עלה מאוד בימים הראשונים והיה מרחב של אי הבנות חשדנות ופגיעות הדדית שבאו בין השאר לידי ביטוי ניסיונות שונים למעין ביקורת גבולות, במיוחד מצד היהודים שציפו לאמירות הזדהות ושייכות. עם זאת, בחברות בהן נבנתה תשתית הייתה נכונות להתמודד, התגובה הייתה מהירה והושקעו מאמצים לענות על צרכי כלל העובדים. הסיבה לכך הייתה במהלך חיים משותפים אנשים מטשטשים גבולות. בשני הצדדים הייתה תגובה ראשונית סותרת אבל העבודה לאורך זמן נתנה את אותותיה. חשוב שנמשיך לסייע לארגונים בבניית יכולות עצמאיות לניהול הגיוון וההכלה במצבי משבר".
אבי בן אסייג, מנכ"ל אוסם:" אנו חיים במציאות מורכבת כבר 20 שנה. לתעשייה הישראלית ניסיון רב איך עובדים במשבר. בזמן המלחמה החזרנו את העובדים היהודים והערבים לעבודה למרות שפחדו להגיע למפעל בשדרות. מספר העובדים הסוציאליים וצוותי התמיכה שהכנסנו למפעלים היא חסרת תקדים. בתוך כך ביום הראשון הגיעו 50% מהעובדים, ביום השני 70% וביום הרביעי כבר הייתה היענות כמעט מלאה".
אלה אלקלעי, יו"ר IBI: "ההקשבה לא באה לנו באופן אינטואיטיבי, נוח לנו להקשיב מתוך עצמאות ולא כדי לשמוע איזה שינוי צריך לעשות. יש לפצח את המידה הזו של הכלה, צריך להבין איך מקשיבים ומבינים את השפה".
הראל גבעון, מנכ"ל אמדוקס, סיפר על הדרך והכוח בה המצוקה יצרה חיבור דווקא בין האוכלוסיות השונות מתוך סיפור מקרה בו התבקשה אמדוקס לענות על צורך אמיתי של נוער בסיכון ולייצר מענה למעקב אחרי בני הנוער במלונות. בתוך 3 ימים פיתח צוות באמדוקס פתרון. כאשר פנו חזרה לאמדוקס הסתבר שבזכות האפליקציה ניצלו חייה של נערה אנורקטית שנמנעה מלרדת לאכול בחדר האוכל במלונות. "כולנו התרגשנו באותו המידה לגלות שהצלנו את החיים של אותה נערה. לא היה פה הבדל בין יהודים לערבים. ההתרגשות הזו של לעשות משהו משמעותי הייתה של כל מי שהיה מעורב בפיתוח יהודים וערבים יחד. אני קורא לעוד ועוד חברות לקחת חלק במיזם החשוב הזה", אמר גבעון.
בהמשך הכנס, נערך שיח חופשי בנושא גיוס וניהול עובדים בהובלת פרופסור סראב אבו רביע קוידר מאוניברסיטת בן גוריון עם מיה בלוך ראש מחלקת כוח אדם במקינזי ומנהלת כוח אדם בחברת טבע, גליה חן. בין המסקנות והמסרים שעלו מצד מיה בלוך, כחלק ממסקנות ה-7 באוקטובר, היה הצורך להימנע מלהגיע לתהליך המפגש עם האחר עם הנחות ולהשאיר די מקום להקשבה אמיתית אשר תייצר היכרות אמיתית עם האחר. גליה חן הוסיפה ואמרה כי : "יש להגיע לתהליך עם ביטחון וצניעות אמיתית".
