בצפון הארץ ישנם כ-90,000 עסקים קטנים ובינוניים מתוך 660,000 עסקים קטנים (נתון לשנת 2023) שכמעט ואף אחד לא מדבר עליהם. הם תורמים רבות לתעסוקה בישראל, עם כחצי מיליון מועסקים, חלקם פונו מבתיהם ואלפי בתי עסק בגבול הצפון נטושים וריקים מאדם כבר מעל ל-7 חודשים.
הנתונים המדאיגים מראים כי רוב המפונים לא מצליחים לעבוד ממיקומם החדש, כלומר מדובר בכמות קטנה יותר של מפונים שיכולים להמשיך בעבודתם גם לאחר פינוי. נתונים אלה מובילים למסקנה כי אוכלוסיית הצפון פגיעה יותר כלכלית וזקוקה לסיוע רחב על מנת לעבור את תקופת המלחמה שכבר נמשכת 7 חודשים.
עבור אותם עשרות אלפי עצמאיים ובעלי עסקים מהצפון, המתקשים להניע מחדש את העסק אותו נאלצו לעזוב בן רגע, המציאה פלטפורמת SparkIL תוכנית ייחודית להצלת עסקי הצפון, ותסייע לעצמאים להניע מחדש את העסק ולקבל הלוואה חברתית מידית של עד 100,000 ש"ח ללא ריבית, לעומדים בתנאי הסף.
מדובר בקרן חירום של מיזם הפינטק, הפועל למען העסקים בקטנים בישראל מאז ה-7/10 בשיתוף עוגן והסוכנות היהודית ובתמיכת הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה. SparkIL הנה פלטפורמה דיגיטלית פיננסית (פינטק), שגייסה מתחילת המלחמה עשרות מיליוני ש"ח, ומציעה לבעלי עסקים פתרונות מימון מידיים ללא ריבית ובמקביל מעניקה ליווי עסקי ללא תמורה (לעומדים בתנאי הקבלה).
נעמה אור, מנכ"לית SparkIL: "כבר מעל 7 חודשים שבעלי העסקים מהצפון נאלצו לקבל מציאות חדשה של פינוי מהבית ומבית העסק, הפגזות ללא הפסק, חוסר וודאות על עתיד העסק ואולי אף מלחמה בחזית הצפונית שעלולה להיפתח בכל רגע. לכן החלטנו לרתום את יהדות התפוצות ואת הישראלים האכפתיים ולאפשר לאלפי אנשים טובים שרוצים לעזור, להפוך למשקיעים חברתיים. באמצעות האתר שלנו כל מלווה חברתי יכול לבחור עסק שבו הוא רוצה לתמוך, להכיר מקרוב את בעל/ת העסק ולקבל דיווח ועדכון על המצב העסק. מדובר בסכומים קטנים של תמיכה, החל מ50 ₪ שהולכים ומצטברים ובפועל מייצגים את חשיבות הערבות ההדדית שלנו כחברה ישראלית ועם יהודי – לתמוך אחד בשנייה, במיוחד בבעלי העסקים בצפון שנמצאים בפני קריסה טוטאלית".
לפניכם כמה עסקים מהצפון אשר מספרים על מצבם הכלכלי ועל הצורך בעזרה מידית.
- מורן שטרק, הבעלים של שקדיה בע"מ, מתגוררת בחולתה שבצפון
מורן שטרק, 49, גרושה + 2, חברת מליאה במועצה אזורית גליל עליון, מתגוררת בחולתה שבצפון, באזור שלא פונה, וממוקם 10-14 ק"מ מהגבול. מאז ומעולם עסקה מורן בעולם התיירות, הייתה מדריכת טיולים ועבדה בזה שנים רבות, אולם אחרי לידת בתה השנייה החלה לחשוב על יזמות.
ב-2009 פתחה מורן את שקדיה בע"מ, חוויה אסטרטגית ואירועי תוכן למגזר העסקי. המטרה שלה הייתה לתפור חבילות תוכן לתיירות בוטיק, בעיקר משלחות מכל רחבי העולם שלא הכירו את הארץ. בפועל היא מלווה משלחות עסקיות, קהילות, בני משפחה שמגיעים מכל העולם, מרגע הנחיתה ועד ההמראה חזרה מישראל. תוך עשר שנים מורן ב-2019 כבר הייתה מנכ"לית של חברה עם 5 עובדים עם מחזור של כ- 6 מיליון ש"ח. ואז הגיעה הקורונה.
תוך 10 ימים נסגרו השמיים, הטיסות לארץ הופסקו, ולקח לה שנתיים להתאושש עד שחזרה תיירות החוץ לישראל.
אחרי עידן הקורונה מורן חזרה לעסקים אבל עם ניהול רזה יותר, בלי עובדים, בלי משרד, בלי תקורות ואז הגיעה המלחמה. הפעם מורן לא מחכה להתאוששות של ענף התיירות, היא מחליטה להמציא את עצמה מחדש ולבנות את העסק הבא שלה. "אני מבינה ממשבר למשבר שבתיירות אין עתיד, בטח לא בשנה שנתיים הקרובות לכן אני כבר בונה את העסק הבא שלי", מספרת מורן.
מורן פנתה להלוואה חברתית מפלטפורמת SparkIL, פלטפורמת ההלוואות החברתיות הראשונה בישראל, המעניקה הלוואות בגיוס המונים ,ללא ריבית, ובבעלות משותפת של קבוצת עוגן והסוכנות היהודית. "ההלוואה הזו נותנת לי אורך נשימה על מנת לכלכל את צעדיי ולפתוח את העסק הבא שלי בתחום הייעוץ האסטרטגי והטמעת מתודות של קיימות", מספרת מורן.
2. טובות השתיים מן האחד
שתי חברות מכליל ילדו יחד והפכו לאמהות טריות, בעקבות האמהות החליטו להקים עסק למוצרי תינוקות ידידותיים לסביבה בשם LUNALU.
אלישבע ורטה כהן וסיאה פרמינגר, המתגוררות בכליל, חברות טובות. שתיהן ילדו יחד את בנותיהן הבכורות במקביל והיה להן ברור כאימהות טריות, שהן עומדות להשתמש במוצרים טבעיים וידידותיים לסביבה בלבד במטרה לייצר מינימום פסולת בעולם. השתיים שלא מצאו מענה הולם למוצרי תינוקות בארץ, החליטו לחפש פתרון אקולוגי לחיתולי הבד, המנשאים והצעצועים.
כיום, הן מנהלות עסק צעיר ומצליח בשם LUNALU המספק מענה לאבות ואימהות שבוחרים בסגנון הורות מודע ומבקשים לדייק את הבחירות שלהם, בכל הנוגע לחומרים המתקדמים והטבעיים ביותר בתחום האקולוגי והממוחזר, אבל גם לא רוצים להתפשר על אסתטיקה מוקפדת וסטייל.
אלישבע ורטה-כהן, 35, מתגוררת בכליל, ישוב בגליל המערבי, אמא ל-2 בנות ובת נוספת בבטן. בעלת תואר בתקשורת ואמנות מהאוניברסיטה העברית ותעודת הוראה מאוניברסיטת תל אביב. לפני הלידה של הבכורה עבדה במוסד של נערות בסיכון, שם הדריכה והעבירה סדנאות של מלאכות יד ואמנות ברמה הטיפולית.
סיאה פרמינגר, 35, מתגוררת גם היא בכליל, עם בן זוג + 2, למדה בבית הספר לתיאטרון חזותי בירושלים פרפורמנס. לפני שהפכה לאמא, עסקה בפרפורמנס ובעיצוב חלל ורהיטים תחת עסק פרטי שלה ושל בן זוגה.
אלישבע וסיאה, מכירות מילדות. הן גדלו יחד וחיו את חייהן זו לצד זו. העסק שלהם משקף את אורח החיים שלהן, המוצרים שהן מוכרות מלווים אותן ביום יום. כל המוצרים בחנות שלהן משקפים גישה של הורות שבוחרת להתעכב על דברים שהם משמעותיים כמו היחס לתינוק, הקרבה לילדים ויחסי הגומלין בין ההורה, לתינוק, לטבע ולסביבה.
הן פתחו את העסק ללא הון, עם השקעה מאוד מינימלית מהכיס שלהן. מרגע פתיחתו של העסק היה למוצרים ביקוש אך הן נאלצו לייבא ולייצר בכמויות קטנות בגלל שהיו תלויות בתזרים ולא היה להן הון לכמויות גדולות יותר. רוב המשאבים שלהן הופנו לעבודה שוטפת של שליחת הזמנות, קבלת הזמנות, ספירת מלאי וכו'. לכן בשלב מסוים ולאחר ייעוץ הן החליטו לקחת הלוואה חברתית מפלטפורמת SparkIL, פלטפורמת ההלוואות החברתיות הראשונה בישראל, המעניקה הלוואות ללא ריבית לעסקים כמו שלהן על מנת להתייעל, להשקיע יותר בשיווק, מכירות, אופטימיזציה של האתר – ההלוואה שלקחו אלישבע וסיאה הוכיחה את עצמה מן הרגע הראשון ועזרה להן לייצר צמיחה מתמדת.
למרות שהן גרות בגליל המערבי ביישוב שלא פונה (12 ק"מ מהגבול), הנוכחות של הצבא לצד אזעקות, יירוטים, נפילות של טילים, גרמה להן בתחילת המלחמה לארוז את עצמן ואת המשפחה ולהתפנות עצמאית למקומות שקטים ובטוחים יותר. עם הזמן העסק שלהן התעורר בחזרה, והן גם נוכחו לראות שישנו ביקוש גבוה למנשאים שפיתחו לתינוקות, במיוחד לאור מציאות המלחמה, שבה הורים נאלצים לחשוב על פתרונות מהירים להתפנות למרחב מוגן עם הילדים.
3. עדי אריאל בעלת עסק "ויברח" חדרי בריחה ניידים משפר הגליל
עדי אריאל, מתגוררת בשפר בגליל, 12 ק"מ מהגבול, בת 38, נשואה + 7, כשהאחרונה נולדה לפני כמה חודשים בזמן המלחמה. עדי הקימה עסק לחדרי בריחה ניידים אחרי שהיא ובעלה, טוביה, גילו שהם מאד אוהבים את הקונספט של חדרי בריחה ורצו לחבר את זה דווקא לעולם החינוך. כיום חדרי הבריחה שלהם משמשים ככלי להדרכה לחברות וזה גם מה שהחזיק אותם במלחמה.
מתחילת המלחמה, באוקטובר-נובמבר, כל האירועים בוטלו והמדריך המרכזי יצא למילואים לעזה שנמשכים עד רגע זה ועדי נאלצה לבנות מוצר שמתאים לרוח התקופה. היא החליטה להוציא משחקים חינמיים, כדי לשמח את הילדים שבבית ולשמח את נשות המילואמניקים וכך המשיכה עד חנוכה. בדצמבר וינואר העסק החל לחזור לעצמו, אבל האתגר של עדי כמנהלת עסק היה להבין מה היא עושה עם העובדים בזמן שאין הכנסות מהעסק.
את ההלוואה לקחה מפלטפורמת SparkIL, המעניקה הלוואות חברתיות ללא ריבית ל-5 שנים, שעוזרת לעסקים קטנים שנקלעו לקושי כלכלי, במטרה להכניס אשת מכירות, כי לא עמדה ברמת הביקוש והייתה צריכה גם לפרסם ולשלם משכורות. "זה היה צעד מאד טוב לעסק שלי וגם פתר לנו בעיה תזרימית. בגלל שאנו עובדים מול ארגונים, העסק שלנו עובד על שוטפים וההלוואה סתמה לנו את הגרעון התמידי שהיה לנו בגלל התזרימים".
- הדבוראים באים – תכירו את אדם ואביחי מצפון הארץ שהחליטו ללמד את עם ישראל להיות דבוראים, מקצוע בין יותר מ135 שנה בישראל, ושמשפיע ישירות כמעט על כל מה שאנחנו אוכלים בצלחת
אדם שמש, 34 מלהבות הבשן ואביחי ברזני, 32, מראש פינה, החלו להתעניין בחיבור לטבע ובסביבה מאז שלמדו יחד תואר ראשון למדעי הסביבה בתל חי. תמיד סקרן אותם לעזור לבני אדם להתחבר חזרה לטבע, להיות יותר ברי קיימא, לעזור יותר לסביבה שלנו ובעצם אחרי התואר השניים הלכו לעבוד במכוורת דבורים במשך כמה שנים ושם נתפסו בקסם הדבורים.
לאחר שסיימו את עבודתם החליטו להנגיש את תורת הדבורים לכולם, כדי שכל אחד יוכל לגדל את הכוורת שלו בבית. כך לפני 3 שנים הקימו השניים את המיזם Bee-Green – המרכז לדבוראות ביתית.
בארץ ובעולם החקלאים והמגדלים ממשיכים להיות מודאגים מהיעלמותן של כשליש מכמות הדבורים, תופעה היוצרת חשש גדול לעתיד יצור המזון בעולם ועתיד האנושות. דבורת הדבש הינה בעלת חשיבות אדירה עבור האדם עקב היותה המאביקה המרכזית בטבע (אחראית להאבקת 80% מהיקף הגידולים החקלאיים בעולם). בארץ תורמת דבורת הדבש באמצעות האבקת הגידולים לתל"ג החקלאי בישראל כ- 2.5 מיליארד שקלים בשנה.
על פי נתוני מועצת הדבש, פועלים כיום בישראל כ- 500 דבוראים המטפלים במאה אלף כוורות הפזורות ברחבי הארץ, מתוכן מוצבות 60,000 כוורות באזורי גידול חקלאיים ומשמשות להאבקה. "יש משהו כמו 10,000 איש בישראל שחובבים דבוראות ביתית", מספר אדם, "הדבורה היא המאביקה העיקרית שלנו בטבע, כלומר 70% ממה שאנחנו אוכלים זה מה שהדבורה האביקה. דרך גידול דבורים ושמירה עליהם אנחנו גם נהנים מהדבש שלהם וגם עוזרים לסביבה שלנו".
לפני 5 חודשים, קצת אחרי פרוץ המלחמה אביחי גויס למערך המילואים. השניים עד אותו הרגע עבדו בעיקר עם ספקים מקומיים ונוצרה להם בעיית אספקה. ההחלטה שלקחו היתה להתחיל לייבא בעצמם ולא להישען על אחרים. כך מצאו את עצמם פונים לקחת הלוואה חברתית מפלטפורמת SparkIL , פלטפורמת ההלוואות החברתיות הראשונה בישראל, המעניקה הלוואות בגיוס המונים ,ללא ריבית, במיוחד לעסקים כמו של אדם ואביחי. "ההלוואה בעצם נתנה לנו את הפתרון לקבל סכום ראשוני ולהתחיל את שלב הייבוא עם כל הציוד הנלווה שאנחנו צריכים לכוורות" מספר אדם. החלום שלהם זה להקים מרכז לדבוראות ביתית שבו יוכלו גם להדריך קבוצות ותלמידים וגם לטפל דרך הדבורים.
- עזבו את העוטף כדי להצליח בצפון ומצאו את עצמם מפונים מהצפון עם 2 עסקים סגורים. אביבה ויואל אורבך, במקור מעוטף עזה, קיבוץ ברור חייל, עזבו את העוטף לפני 30 שנה לטובת הגשמת קריירה בתל אביב. יואל היה אז מנהל תפעול במסעדת דיקסי ואביבה ניהלה את אורנה ואלה, שני מוסדות קולינאריים מהידועים ביותר, אבל תמיד חלמו לפתוח עסק משלהם.
בדיוק לפני 13 שנה החליטו השניים לעזוב את העיר הגדולה לטובת צפון הארץ, והקימו בקיבוץ דפנה בית קפה ירוק בטבע ופודטראק של פיצה. לעסק הם קראו "קוקיה" והוא כלל פיצה ומסעדה עם 80 עובדים בתקופת הלחץ שהועסקו במקום, וכמות אורחים ומטיילים שעולים אליהם לרגל שניתן רק לקנא.
אחרי הקורונה, אביבה פתחה מחדש את בית הקפה קוקיה בקיבוץ כפר גלעדי ויואל חיכה לקבל מיקום חדש בדפנה. אביבה שלמדה קונדיטוריה והייתה שפית מקצועית, היתה מטפחת את בית הקפה שלה , רוכשת חומרי גלם איכותיים ומכינה הכל במקום הום מיד: עוגות, עוגיות, קינוחים, לזניות, קישים, מרקים, מאפים ועוד.
ב7/10 הכל השתנה , הם פונו כבר באותו היום בגלל הקרבה לגבול. אחרי שנערכו בשבת להסעיד אירוע חשוב בצפון, ועוד אירוע נוסף שהיה אמור להכנס. בפועל בית הקפה נסגר מידית והפיצה טראק לא הספיקה להיפתח מחדש. כל העסקים שלהם נכנסו לקיפאון. הם פונו ועדיין נמצאים באוהלו שבכנרת ואין להם שום צפי של תאריך חזרה הביתה.
כבר בתחילת המלחמה הבין יואל שחייבים לשלם לספקים, אין צפי לשום הכנסה וגם עדיין לא היה ברור מה יהיה המתווה של המדינה. על מנת לשלם את התשלומים השוטפים ולשרוד את התקופה הנוכחית פנו השניים לקחת הלוואה חברתית מפלטפורמת SparkIL, פלטפורמת ההלוואות החברתיות הראשונה בישראל, המעניקה הלוואות בגיוס המונים, ללא ריבית, במיוחד לעסקים כמו של יואל ואביבה. "פנינו למיזם פילנטרופי-חברתי לעסקים קטנים שהוא מבחינתנו מציל משפחות. עמדנו בקריטריונים כי הצגנו גם יכולת החזר וגם התנהלות תקינה לאורך השנים, זכינו באמון וקיבלו את ההלוואה הזאת, שהייתה מאד חיונית עבורנו בנקודת הזמן נוכחית כמו חמצן שאפשר לנו לנשום ולשרוד, עד שהמדינה התחילה להתייחס לקיומנו ומצבנו", מספר יואל.
במקביל יואל התחיל לעזור לחבריו למקצוע בצומת גמא, שבבעלותם אטליז ומעדניה ואביבה קיבלה טלפון מקולגה מקיבוץ דגניה ב', שיצר עמה קשר והציע לה חדר קטנטן שממנו תוכל לאפות בעיקר בשביל השפיות שלה.
צריכים הלוואה או רוצים לבחור עסק שזקוק לעזרה והלוואה כנסו ל: www.SparkIL.org/he
