"יש לנו רק מדינה אחת וצריך לשמור עליה"

 

30 שנה חלפו מאז נפל גיורא ממן מקרית אתא בלבנון ב"אסון הספארי", וכיום, בחטיבת גולני, משרת אחיינו, גיורא ממן, 24, שחזר מארצות הברית, כדי להמשיך את דרכו של הדוד ולהגשים חלום של שירות קרבי.

גיורא ממן הדוד למד בבית ספר רוגוזין בקרית אתא ולאחר הלימודים התגייס לחיל החימוש. במרס 1985, היה ממן עם חיילים נוספים על משאית ספארי שלקחה אותם לכיוון העיר הלבנונית מארג' עיון. במהלך הנסיעה הגיחה מכונית תופת שהתפוצץ ליד המשאית, שבה היה ממן. 14 חיילים נהרגו ו~14 נוספים נפצעו.

שש שנים לאחר מכן החליט אחיו של ממן לקרוא לבנו התינוק על שמו, וכשהיה בן 6, עברה המשפחה לארצות הברית.

"כשהייתי נער אבא היה מדבר איתי על הצבא ועד כמה זה מבגר ומועיל", סיפר ממן השבוע, "ידעתי שזה משהו משמעותי שיעשה לי טוב. בינתיים התחלתי ללמוד בקולג', אבל אחרי שנה הפסקתי ללמוד והחלטתי רוצה להתגייס. חבר הביא לי ספר על מלחמת יום הכיפורים, וכשסיימתי אותו היה לי חשק לבוא ולהיות 'מורעל' צבא".

בגיל 22, כשמרבית החיילים כבר משתחררים, הגיע ממן לארץ, לבני המשפחה שנותרו בקרית אתא. "הלכתי ללשכת גיוס בחיפה ואמרתי שאני רוצה להתגייס ואחרי כמה חודשים התחלתי טירונות בגולני".

ממן מספר שעניין הגיל היה קצת לו קשה בהתחלה, מפני המפקדים שלו היו צעירים ממנו. "זה היה משהו שרציתי. בהתחלת הטירונות היו כאלה שאמרו לי למה באתי ולמה אני צריך את זה, הסתכלו עלי קצת אחרת. גם העניין של לקבל פקודות מאנשים שצעירים ממני בשנתיים, היה לי מוזר, אבל הסתגלתי לרעיון". אחרי הטירונות הגיע ממן לגדוד 12 של גולני ועל פי הנהלים של צה"ל, הוא היה אמור לשרת רק שנה וחצי מפאת גילו, אולם הוא התחייב לשירות מלא של שלוש שנים כדי שיוכל לעשות קורס צלפים, תפקיד שהוא ממלא היום בחטיבה.

"הדבר המרכזי שהשירות נותן לי זה שהוכחתי לעצמי שאני יכול לעשות דברים שלא חשבתי מעולם, כמו ללכת 70 קילומטרים בשביל כומתה", הוא מספר בשיחה טלפונית מגזרת עזה שבה הוא מוצב כעת. ממן אומר כי הוא רוצה שבעתיד, ילדיו יגדלו בישראל כדי שיהיה להם חיבור למדינה ובינתיים הוא אומר שכל צעיר שנמצא בחו"ל ומרגיש קשר לישראל שיבוא להתגייס. "יש לנו רק מדינה אחת וצריך לשמור עליה".