הלילה (שלישי), באיחור של כמעט שנה מהמועד המקורי, הגיעה לסיומה מערכת הבחירות בקרית חיים ועל פי התוצאות עולה כי רשימת תנופה, בראשות צילה ברוך, גרפה את מירב קולות הבוחרים והיא תקבל 33 חברים במורשון של הקריה. הקולות הכשרים מהווים 16.16 אחוז בלבד מכלל בעלי זכות הבחירה.
שש רשימות השתתפו בבחירות "תנופה" בראשותה של צילה ברוך, "כן" בראשותו של חבר מועצת העיר חיפה מסיעת הליכוד אלי בן דיין, "לב לקרית חיים" בראשותו של עו"ד רו"ח משה פרץ, הסיעה המשותפת "עצמאות" ו"עבודה" בראשותו של פסח טבק, "קרית חיים 1" בראשותם של יצחק פיטרמן וחבר מועצת העיר מסיעת הירוקים מוטי בליצבלאו, ו"עתיד לעצמאות קרית חיים" בראשותו של אלברט עזימי
על פי נתוני הבחירות שנמסרו מוועד קרית חיים עולה כי רשימת כן מקבלת 12 מקומות, רשימת קרית חיים אחת מקבלת 12 מקומות, רשימת עצמאות מקבלת תשעה מקומות ורשימת לב מקבלת חמישה מקומות.
אחת לארבע שנים נערכות בחירות בקרית חיים. כיום ישנם כ-17 אלף בעלי זכות בחירה. הם בוחרים את 71 חברי המורשון המייצגים את כל חברי הוועד. המורשון בוחר מועצה של 45 חברים, והמועצה בוחרת מתוכה תשעה חברי הנהלה הבוחרים את יו"ר הוועד ומנהלים את האגודה. עם זאת, בבחירות מצביעים מעט מאוד מהתושבים, מתוך ידיעה שלוועד אין כמעט השפעה על המתרחש בקרית חיים ועיריית חיפה היא זו שמנהלת את העניינים. על פי המסמך של משרד הכלכלה והתעשייה, האגף לאיגוד שיתופי. שממונה על רשם האגודות, בחודש אוגוסט 2020 הגיעה לסיומה תקופת כהונת המועצה והוועד, ארך בגלל הקורונה הוחלט להאריך את כהונתה.
קרית חיים הוקמה כרשות עצמאית ששטחה השתרע עד לצומת הצ'ק פוסט. היא סופחה לחיפה ובכך איבדה למעשה את עצמאותה המוניציפאלית והכלכלית. מאז ועד היום היא תלויה בעיריית חיפה בכל הנוגע לפיתוח העירוני.
הדבר המרכזי שנותר ברשות ועד הקריה הוא מפעל המים, והוועד מופקד על גביית תשלומי המים של תושבי השכונה. בעשור האחרון מתרבים הקולות הקוראים לניתוק קרית חיים מעיריית חיפה, אולם ספק שמהלך כזה ייצא אי פעם לפועל, שכן קשה לשער שעיריית חיפה תוותר על הכספים הרבים המגיעים לקופתה מתושבי השכונה ובעיקר מהתעשייה הענפה שנמצאת במפרץ חיפה.
