אתמול קיימה ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת סיור במפרץ חיפה בעקבות האסון שאירע ביום שלישי שעבר בביירות. יו"ר הוועדה ח"כ מיקי חיימוביץ' סיכמה: "הסיור הזה מאפשר לנו לראות בשטח איך מדינת ישראל, הנמל ותעשיות המפרץ, מטפלים בחומרים מסוכנים. בעניין הטיפול באיזוטנקים יכולנו טיפה להירגע וברור גם שהמצב פה שונה ממה שקרה בביירות, למרות שהאסון שם בהחלט זירז אותנו לקיים את הסיור המתוכנן הזה מיד. קיבלנו תשובות טובות, ואפשר להיות יותר רגועים, אך למרות זאת, אנו ממשיכים לראות את התעשייה הפטרוכימית העצומה בלב האוכלוסייה.
ח"כ חיימוביץ' הוסיפה: "היו בעבר דוחות על כשלים ועל בעיות ברגולציה ותפקידנו לעקוב מקרוב. מפרץ חיפה כולו הוא פצצה מתקתקת של אינספור חומרים דליקים ונפיצים, ואנו יודעים על תחלואת יתר בקרב האוכלוסייה במפרץ. הממשלה חייבת לקבל ללא דיחוי החלטה להעביר מכאן את התעשיות המסכנות והמזהמות וליישם פה את התוכנית המצוינת של 'מפרץ החדשנות', שהוכח שיש לה גם כדאיות כלכלית. צריך ואפשר לדאוג לעובדים המועסקים בתעשיות אלה היום, באמצעות הכשרות והסבה למקצועות עדכניים".
בסיור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת השתתפו גם הח"כים, קרן ברק, רם בן ברק, איימן עודה, סונדוס סאלח, ע'דיר כאמל מריח, אליהו ברוכי ואיתן גינזבורג וכן נציגי משרדי הממשלה.
הוועדה ביקרה גם במפעל דשנים, המפעל היחיד שמוציא אמוניה לבתי קירור למזון ומאפשר פריקת אמוניה למכליות. האמוניה מוחזקת היום במכל של 450 טון, בבונקר, במקום מכל האמוניה הגדול שרוקן, והכיל 12 אלף טון.
"לאמוניה יש יחסי ציבור גרועים"
מנכ"ל דשנים רון פישר: "לאמוניה יש יחסי ציבור גרועים. במהלך מאה שנה נהרגו פחות מ-20 איש בעולם כולו כתוצאה מתאונות שהייתה מעורבת בהם אמוניה. האמון החנקתי יותר מסוכן, אבל הצורה של החומר אצלנו היא הגריד החקלאי 2067, שבו כל גרגיר חומר מצופה בחומרים שעוטפים אותו ולכן הוא לא נפיץ ולא דליק. בתמהיל של פחות מ-80 אחוז התרכובת אינה מסוכנת ואנו מוהלים אותה ל-60 אחוז".
מפקד מחוז חיפה בפיקוד העורף, אל"מ ישראל רלי מרגלית: "מכל האמוניה בדשנים קיבל הנחיות מיגון כאלה, שגם אם ייפגע מטיל, זה לא יגרום לנזק בלתי ניתן לשליטה".
חיימוביץ': "מבחינת הפוטנציאל יש במפרץ אוסף גדול של תעשיות כימיות. אתה לא יכול להתכחש לאפקט הדומינו".
פישר השיב: "אפקט הדומינו נבדק. בזן לא ישפיע על דשנים בגלל המרחק בינינו".
אל"מ מרגלית: "יש לנו פקודת רידוד מלאים. ברגע שיש הסלמה מפסיקים לקלוט חומרים ומרוקנים מאגרים".
חיימוביץ' שאלה את נציג המל"ל, יניב ארד: "אחרי ריקון מכל האמוניה התחלתם עבודה מול המשרד להגנת הסביבה לתכנון ההיבטים הביטחוניים של חומרים מסוכנים בלב אוכלוסייה. היכן זה עומד?".
ארד השיב: "בכל נושא השינוע סיימנו את העבודה והגשנו לקבינט. מה שמקובע עובר רגולציה – תקנים ומיגון".
עוד אין חלופה מאושרת לתש"ן
הוועדה ביקרה גם בתש"ן, חוות האחסון האסטרטגי של מלאי הדלק הממשלתי, שמטרתה להבטיח רציפות אנרגטית. מנכ"ל תש"ן ערן חיימוביץ' דיווח לוועדה שתש"ן קידמה ב-20 השנים האחרונות תוכנית להעתקת החווה לקרקעות הצפון, אולם התוכנית לא הופקדה, לאחר שאושרה כעבור 18 שנה. ערן חיימוביץ': "אנו עובדים יחד עם רמ"י להכשיר חלופות שונות, כי גם אנחנו חושבים שהחווה צריכה להיות במקום אחר, אבל כל עוד אין חלופה מאושרת, אנחנו כאן, כי בלי זה, בתוך יומיים המשק עומד".
שולי נזר מהמשרד להגנת הסביבה: "צודק. סגירה ובנייה של תשתיות אחסון חדשות צריכות להיעשות מהר. בנזן הוא חומר מסרטן ודאי, בדרגה הגבוהה ביותר ואין לו סף בטוח, כלומר מהמולקולה הראשונה נגרם נזק. לכן עדיף שבסמיכות למגורים לא יהיו מקורות פליטה. לכן הם נדרשים לעמוד בסטנדרטים הכי מחמירים".
סמנכ"ל תפעול תש"ן, "שמעון אזולאי: "על כל מכל יש מערך אטימה שנבדק כל הזמן. יש שליטה על כל מכל, וכל תופעה לא מתוכננת יוצרת מיד התראה. יש צוותים שסורקים כל הזמן. אנחנו כאן עד שתתקבל החלטת ממשלה להעתיק. מקשים עלינו מאד בתחזוקה, שכל כך חשובה לבטיחות. אם לא נתחזק נגיע חלילה לאירועים. כשאני צריך היתר בנייה לצורך תחזוקה, זה מאבק. דלק לא מייצר גל פיצוץ נפחי. הסכנה היא דליקה שגורמת זיהום אוויר. כל מערך המכלים מנוהל לפי סטנדרטים מחמירים לטיפול בדליקה. יש מערך כיבוי אוטומטי ומערך נייד".
